בדרך כלל אנו מעודדות את הילדים לעלות על הנדנדה/ סולם מגלשה..... או נותנות להם לשחק לבד, וזה מעולה!
נושאים
- חינוך (67)
- יצירתיות (9)
- משחק (8)
- ניתוח התנהגות (8)
- למידה התנסותית (6)
- התפתחות (4)
- ילדים (4)
- גמישות (3)
- מוטיבציה (1)
- פעילות גופנית (1)
יום שבת, 21 ביוני 2014
משחקי הורה- ילד/ה בגילאי שנתיים +/- הרבה יותר מרק משחק
בדרך כלל אנו מעודדות את הילדים לעלות על הנדנדה/ סולם מגלשה..... או נותנות להם לשחק לבד, וזה מעולה!
יום שלישי, 10 ביוני 2014
WHAT WE LEARNED IN HAITI ABOUT PSYCHO-SOCIAL DISASTER ASSISTANCE
The usage of physical education is fundamental. Physical activities include many elements that can improve the lives of those affected at the physical and mental level, but also enable improvements in other aspects, such as: body image, social skills, self-confidence, persistence and more. Physical activity is a combined factor inside a group that can create inclusion and equality between the participants (Ley and Rato Barrrio, 2010).
1. The explanation of earthquakes was rebuilt as an international phenomenon that occur everywhere and in all religions.
2. We drew a map of the earth and provided scientific explanations for the occurrence of earthquakes.
3. We used balls to explain the aftershocks.
4. We collaborated with the physicians to offer a detailed explanation of the physical symptoms they experienced, as individuals and as parents.
5. We explained how the stress may influence the children and the family.
6. We empowered the family and the community as the primary responders by talking on the situation and reflect that the community shares same "basket" of problems, and teaching stress coping mechanisms on several subjects:
- Sleeping problems.
- Physical calming by breathing, easy physical activities.
- Children in stress and how we can help them as family.
and more.
We aimed at transferring "control" back to the people through information and education, and away from rumors. We did not argue with the perception of the "act of God", but we provided information and taught skills to help them gain active behavior for their own well-being.
יום שלישי, 3 ביוני 2014
שמש בחצר, שכפול מודל חינוכי
הרי אני מאמינה גדולה ב-visual management, בניראות, במשחקים וברמזים משחקיים, אך יש לי תחושה שהשלם גדול מסך ציור שמשות בחצר.
יום שישי, 23 במאי 2014
מרחב משחקי- כיתה וסטודיו
אני רוצה להתייחס לשניים מהמרחבים: הכיתה והסטודיו.
בסטודיו החלפתי מדריכה אחרת ובכל סט שלישי הכנסתי סט שדורש מחד שילוב של יציבה, קואורדינציה וערעור (בדמות קפיצה, אובדן שיווי משקל, העברת מתח ואחרים) ובמקביל שחרור הלחץ מפני- מה יגידו ולחץ מפני איך אני נראית.
על מנת לשכנע את המתאמנות לבצע את התרגילים בעצימות גבוהה יותר ביקשתי מהן להתלהב ולחשוב על התרגילים הספציפיים כעל משחק במטרתו קודם כל הנאה. בסט השלישי זה הצליח. קבוצת הנשים, שאינן מתאמנות קבועות שלי "שיחקה" בתוך האימון. מעבר לחיוכים שצצו על פניהן איכות האימון השתפרה ונוצר שיח חדש בינן לבין הכדור והגוף, שאיפשר יציאה מאזור הנוחות ואתגור הגוף.
החזרת תחושת המשחק למרחב האימון העלה את המוטיבציה ויצר תחושה של חידוש ואתגר (:
בכיתתי, הגשמתי התחלת חלום אישי שלי, שלמזלי התחבר לרצונותיהן של מס' אמהות מהכיתה, והיום הגיעו רוב הוריי הכיתה על- מנת לייצר מרחב דמיון ומשחק בקומה של הכיתה שלי בחטיבה הצעירה.
לאחר פגישת הכנה התכנסנו לחמש פינות:
1. ארמון - טירה וארגז תחפושות ואביזרים.
2. פלונטר ענקי על הרצפה.
3. פינת משחקים מוכרים בגדלי ענק (איקס מיקס, ארבע בשורה ודמקה).
4. פינת כלי מוסיקה מאולתרים.
5. פינת דמיון ויצירה לעבודה עצמית!!
ובמקביל, מספר הורים לימדו את ילדי הכיתה (בקבוצות) משחקי שולחן חדשים.
המטרות היו מגוונות:
א. הכנסת אלמנטים משחקיים נוספים למרחב באופנים פחות מוכרים.
ב. מתן לגיטימציה למשחקי דמיון (שמתחילים לרדת במרחב הבית ספרי עם ההתקדמות בכיתות).
ג. הקמת פינה של יצירה עצמאית- אישית שמפתחת דמיון, גזירה, מוטוריקה, תכנון, ביצוע ויצירתיות.
ד. שיתוף ההורים במרחב החברתי של ילדיהם ברמת יצירה משותפת.
אני מודה שהתרגשתי ושמחתי מאוד משיתוף הפעולה של ההורים ומההתלהבות של ילדי הכיתה.
זהו שלב נוסף בעבודה דרך משחק ויצירה בכיתה.
להלן מס. תמונות:
יום חמישי, 15 במאי 2014
בונים משחקים
כחלק מהתהליך שאנו עוברים בכיתה אנו מיישמים למידה חברתית ולמידה פדגוגית מבוססת משחק או למידה התנסותית בארבעה מתחמים עיקריים במרחב בית- הספר:
החצר;
גני השעשועים- יש שניים במתחם בית הספר;
הכיתה;
חדר מזרנים;
בשבועיים האחרונים "עלינו מדרגה" והתחלנו לעבוד בזוגות תוך מתן תשומת לב רחבה לאחר, לתחושותיו, לשיח הגופני- רגשי איתו/ה, למה נעים, מה מקשה ועוד.
במרחב גן השעשועים התחלנו לשחק במשחקים שהילדים מגדירים, תוך מתן תשומת לב להתנהלות במרחב, תשומת לב לחברים, אומץ, התנסות בדברים חדשים, כגון- טיפוס, גלישה, התהפכות ועוד.
במקביל בנינו בכיתה משחק תנועתי. הילדים הצטלמו בתנועה/ מנח/ תנוחה של יוגה/ התעמלות/ הבעה גופנית;
פיתחתי את התמונות פעמיים וגזרתי אותם לקלפים.
עם הילדים בנינו שלושה משחקים שונים אותם ניתן לשחק:
זיכרון, חיקוי, תנועה דומה או שונה, רצף.
הגאווה וההתלהבות של הילדים מהמשחק לבטח תגרום לרצון ליישמו והגדלת כמות המשחקים התנועתיים שהם יוכלו לשחק באופן עצמאי תתרום רבות ליכולות גופניות, לדימוי העצמי (גופני וכללי), תוסיף שיח חדש בכיתה שאינו דווקא מילולי ותחזק קבלת שונות במרחב הספורט (אשר כבר מובנה מאוד כבר בכיתה א'- "בנים מהירים", "בנים טובים בכדורגל", "בנות אוהבות לרקוד" ועוד....) ותאפשר הצגת יכולות די שוויוניות.
בהקשר המשחקים כדאי מאוד לבקר בתערוכה מרתקת בחולון שעוסקת בגני שעשועים:
http://www.dmh.org.il/heb/Events/Event.aspx?pid=183&catId=0
ולמעלה מזה- לחשוב מתי לאחרונה שיחקתם משחקים מהנים עם הכיתה שלכם? עם הילדים שלכם? מתי נהניתם מתנועה?
לינק מעורר חיוך ומחשבה (:
http://sftimes.co/?id=216&src=share_fb_new_216
יום שלישי, 29 באפריל 2014
לקראת יום הזכרון- שיעור שמתאים לילדי א'-ב' בנושא אובדן "מה זה למות"
מה זה למות?
נושא המוות הוא נושא מורכב הן מבחינת תפיסתו התרבותית חברתית והן בהיבט הרגשי. ילדים בגילאי גן חובה- א' עוסקים רבות בשאלות על מוות, ונפגשים עם מושג המוות בחיי היום יום; אם במשפחה או במעגל החברים ואם כחלק מהחיים הציבוריים (אריאל שרון, אריק אינשטיין, יצחק רבין ועוד). חוסר מידע או מידע שגוי עלול לייצר חרדות מתוך אי- ודאות ויצירת פנטסיה לגביו. במקביל, כמבוגרות, קשה לנו לעיתים לדבר על נושא כה מורכב, בין אם מתוך לחץ אישי ובין אם מתוך חוסר בטחון או הימנעות.
בנוסף,
ביטויים כמו: אני רוצה למות, אין לי כוח לחיות הופכים לשגורים בפי חלק מהילדים
וקיימים בשיח במרחב הכיתתי, לרוב ללא הגיון או רציונל שימושי; וישנה סברה שחלק
מהאלימות, בעיקר בארה"ב, קשורה למשחקי המחשב, שם "מתים" וחיים
שוב.... בין אם הטענה נכונה או לא, יש משמעות לקלות השימוש במוות כדימוי -נכון או
מוטעה.
ניתן
לקיים שיעור מקדים בנושא -געגוע -מהו געגעוע, למה מתגעגעים, כיצד מתגעגעים – מעתם
השיח תגלו על אובדנים של הילדים, בין אם של אנשים, חיות מחמד, או דברים אחרים שהיו
עבורם אובדן.
השיעור הוא
שיעור מונחה תלמידים, הם מכתיבים אילו נושאים קשורים עולים וכמה נכנסים אליהם
לעומק.
א. הצגת הנושא-
מוות.
ב. מה אתם יודעים
על מוות? בניית שמש אסוציאציות.
ג. האם הכרתם
מישהו שנפטר? מה אתם מרגישים בקשר לזה?
ד. איך אתם
מרגישים בנוגע לזה?
ה. זמן שאלות-
מענה נייטרלי
ומותאם גיל לשאלות, דוגמאות:
1. כולם מתים? כן, בדרך כלל כשזקנים מאוד.
2. אבל מתים
ממחלות? לפעמים, אבל יש חיסונים, ורפואה מעולה.....
3. מה קורה
אחרי שמתים? אף אחת לא יודעת בדיוק אבל אולי עולים לשמים, אולי יש גן עדן,
אולי.....
ניתן לתת להם להעלות אפשרויות ולתמוך בהן כל עוד הן הגיוניות.
מעבר
לשולחנות קריאה, שלושה ספרים:
1.
הבקבוק והלב- המילה מוות אינה מוזכרת כלל, רק
התחושות והגעגוע.
2.
סיפור מהחיים- מוות של ציפור.
3.
ללי וסבא - ילדה שגילתה על בן משפחתה שנפטר.
הילדים בוחרים
ספר שמתאים להם (קבוצתית) וקוראים אותו, ואז כל אחת/ד מציירים מה שהם רוצים:
מכתב לקרוב משפחה שנפטר, ציור על המוות, רגש, מחשבה וכו'.
ו. סיכום השיעור
וזמן לשאלות.
כמובן, שאם עולה משהו מדאיג – יש לקחת ילד.ה לשיחה אישית ובמידת הצורך להפנות
לגורם מקצועי נוסף.
ז. לינקים בנושא:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3547400,00.html
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/HerumLachatzMashber/lachatz/HamavetBeayneiYaladei.htm
http://counseling.edu.haifa.ac.il/2007/bereavement/tools.htm
יום שישי, 25 באפריל 2014
הערכה עצמית, הכתבה בכיתה א'
כחלק מהשיח בכיתה על ספרים, כתיבת סיפורים עצמאית אני מנסה לייצר מודעות מטה- קוגניטיבית לנושא אוצר המילים והכתיבה הנכונה. המצאנו שלל חוקים לזכירת כללים חוזרים (דגשים, מפיק, חֵ בסוף מילה ועוד), ישנו שיתוף פעיל של ספרי קריאה והקראה בכיתה ועוד.
היום התחלנו בהכתבות, ללא למידה מוקדמת, וההכתבה בוצעה כמשחק.
בתום ההכתבה כתבתי את המילים על הלוח והילדים בדקו את עצמם, כאשר היה סימון ל:
ללא טעויות.
טעות אחת- הגיונית.
טעות ענקית.
רוב הילדים הצליחו מאוד, ונהנו לבצע, להעריך את עצמם, וקיבלו תזכורות חשובות-
אלו שהצליחו מאוד לא יכלו להשוויץ (כחלק מההבנה שניצחון או הצלחה גדולה צריכה להיעשות בענווה),
ואלו שלא הצליחו מאוד קיבלו שיחת מוטיבציה כיתתית על ניסיון והצלחה.
אני לא בדקתי הפעם את ההכתבות, ולאחר שנעשה מס. הכתבות בצורה כזו, תהיה בדיקה כפולה ולבסוף בדיקה שלי בלבד ובדיקה כפולה לסירוגין.
אני מקווה שההתנסות בהערכה עצמית תלווה אותנו בהיבטים שונים של הלמידה בהתחלה באופן עצמאי ובהמשך, אולי בלמידת עמיתים, תוך מתן משוב איכותי.
הערכה עצמית כאשר מתווספת לעבודה איכותית בקבוצות יכולה להוות עליית מדרגה באופי הלימוד, בעצמאות הלומדות/ים, בפתיחת אפשרויות חדשות ללמידה בכיתה.




