לימדתי בשבוע שעבר מספר קבוצות של נשות ואנשי הוראה, ופתחתי את הלמידה בשאלות:
אם הייתן-ם פוגשות אותי בבית קפה, מה הייתן מספרות לי על עצמכן-ם? מה מייחד אתכם-ן? מה אתן-ם אוהבים?
לקח לנו רבע שעה לעבור את משוכת המבוכה והתהייה והתשובות זרמו, משם המשכנו לחשיבות הכנסת האהבות שלנו לכיתה, לחשיבות השיחה ההדדית וההכרות, לעוצמת הרגש והעניין להעמקת ההתפתחות והלמידה (ההדדית, שלנו ושל הילדות-ים).
יש שאלות רבות שנוגעות ללמידה החברתית והרגשית, ברור לכולנו שיש להם חשיבות עצומה, בחיי שגרה, ובתקופה כזו שעמוסה בחוסר וודאות. בפוסט זה כתבתי על החשיבות, הצבת המטרות והסדירויות, הפוסט הבא יעסוק כולו בבניית "נרטיב כיתה" כולל פרקטיקות ליישום.
לתפיסתי, מחנכות-ים הן מנהיגות-ים בעלות השפעה דרמטית על ילדי / נערי הכיתה; המחנכת היא הגורם המשפיע ביותר על ההתפתחות והלמידה, והיא זו שיכולה להשפיע על ה -setting של הכיתה. דמות חינוכית משמעותית + סביבה תומכת הם המהות שמאפשרת לצמוח.
ולתוך ההיבט הרגשי של השגרה, נכנס אלמנט החוסן - שמאפשר התמודדות לאורך זמן עם אתגרים, תוך כדי הסתתגלות וגמישות.
איך נתרגם את כל הצרכים לפרקטיקה?
מטרות + סדירויות - להגדיר לכל כיתה / ילד / שכבה מטרות ברורת, חלקן לטווחים קצרים וחלקן שנתיות
שתי דוגמאות
זמינה לשאלות והצעות, אשמח מאוד לשמוע מה חשבתן-ם.
כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון 2020 ©
תודה מקרב לב!
השבמחקתוכלי להסביר עוד על שלבי פעילות הציור הרפלקטיבי?