יום האשה, מגדר בכיתה, חינוך לשיוויון- חמישה דברים חשובים בכיתה והפעלות מעניינות

נדמה שבכל שנה סביב יום האישה מתפתחת יותר ויותר תעשייה

תעשיית הרצאות, סדנאות, ראיונות, הילולות
ולצידה ביקורת- האם סדנת איפור זה מה שצריך ביום האישה?
האם עדיין קיים צורך להעצים נשים? (מילה מעניינת העצמה)
איפה השיוויון כל השנה?

ועוד

ועוד

אני רוצה להציג חמישה דברים שאני עושה כל הזמן, כל השנה, כל יום, בהיבט של חינוך לשיוויון (שיוויון כללי ומגדרי),

שגורמים לתלמידות ולתלמידים שלי לחשוב, להתנסות, להתעצבן לעיתים, להיות מודעים וביקורתיים:

1. מדברת בלשון נקבה ובלשון זכר, אחרי הסבר שאנחנו חצי וחצי בערך, וששפה יוצרת מציאות.
    הבנים מתרגלים, ההורים מתרגלים, בנות מתרגלות להקשיב ולדבר כך.

    שימו לב כמה קשה לבנות לדבר בלשון נקבה מתוך הרגל; וכאשר נוצר שינוי בשיח נוצר שינוי בנוכחות במרחב.

2. כל פרויקט, בכל מקצוע, מציג נשים וגברים- אלים ואלות, מציאות וממציאים, משנות ומשני עולם וכו'.
    האם אני מתעלמת מכך שיש ייצוג גברי רב יותר בהיסטוריה או במקצועות מסוימים?
    לא!
אני מדברת על זה, ואנו מדברות על שינוי.

3. שיח על נורמות ושיקוף המתרחש בכיתה- מי מדבר יותר, מי צועק/ת, מי מתבטא/ת, מי נמנע/ת.

4. ספרות, סרטים, מוסיקה- שיח נרחב על דמויות ואפיון הדמויות; על ייצוגים בתקשורת ובקליפים; על דיבור והתנהלות.

    יצירת מודעות למעשים, דיבור ותפיסות של מובילי תרבות ודעה ושלנו כולנו.

5. שיח על "אני" דרך התנסויות של גוף ותנועה-
    מתודיקה שאפרט עליה בעתיד, אך מייצרת אצל הבנות והבנים מודעות אחרת לאיך אני באה לידי ביטוי, למה אני   
    מסוגל/ת ועוד.

וכמה רעיונות נחמדים לעניין מגדר בכיתה:

פרוייקט של הספריה הלאומית ומשרד החינוך- נשים בהסטוריה

היא- סטוריה- עמוד פייסבוק משובח

"אלכסון"- בשביל מי אנחנו מתלבשים

דיון" האם צריך את יום האישה?
בדרך כלל מייחדים יום למיעוטים או לקבוצות שחוות אפליה. האם במאה ה-21, נשים שהן 51% מהעולם, צריכות יום?

פוסט על מסוגלות ספורטיבית כתנאי לשיוויון- מסוגלות ושיוויון חברתי

קליפ משובח על דימוי גוף

המקום הכי חם בגיהינום- מהפכנים ומהפכניות בחברה הישראלית