שיפור קשב ותרגול בתנועה

נושא התמודדות ילדים עם בעיות קשב (מסיבות שונות ומשונות) עם חיי הכיתה מרתקים אותי, בהיבט ההדדי של יחסי מורה- תלמיד/ה, חווית הלמידה, החוויות החברתיות, תחושת המסוגלות והערך העצמי והחוויה הרגשית.
אני מאמינה בגמישות רבה שנדרשת מהמורות ותלויה במתן כלים ואסטרטגיות לילדים עצמם.

קראתי לאחרונה מאמר* נחמד על ילדים עם הפרעות קשב, שטען, בין דברים נוספים, כי ההוראה לילדים עם בעיות קשב- לשבת! להקשיב! וכד' גורמת להשקעת אנרגיה עצומה בישיבה עצמה במקום במשימות לימודיות, והוא חיזק אצלי את התחושה שיש לעבוד עם ילדים דרך תנועה על חיזוק קשב ועל שילוב תנועה ומשימות לימודיות.

בפוסט זה אני רוצה להציג ארבעה משחקים תנועתיים פשוטים, שניתן ליישם בכל גן/ כיתה/ בית/ חצר. המשחקים עובדים על  הקשבה, מיקוד קשב, ושילוב עשייה מחד וקשב לימודי ביצועי:

1. ידע בתנועה- משחק "בלונים באוויר" - כל ילד/ה מקבלים בלון ועליהם להשאירו באוויר ע"י איברי הגוף השונים.
אסור לגעת בבלונים של חברים לא בכדי "לעזור" ולא בשביל לחטוף.
המורה שואלת תוך כדי הפעולה שאלות או נותנת משימות, לדוגמא:
- שיר- כמה זה 3+ 39
- שמוליק- מה שם עיר הבירה של סין?
- גיל, רון ואור- להקפיץ רק עם הברכיים.
ועוד.
המטרה היא לתת זמן משחק עם חוקים ברורים ולייצר את הצורך בהקשבה וביצוע פעולה/ חישוב/ שליפה פשוטה או הקשבה של שינוי הוראה וכד'.
יש להתאים את רמת ההוראה/ חישוב/ שליפה לילד.
ילד/ה עם קושי רב בקשב נתחיל בשינוי הוראה, ועם הזמן והשיפור נבקש חישובים/ שליפה משימות מורכבות ועוד.

2. מסלול מכשולים עם משימה מתמשכת-
לבנות משפט מבולבל או להרכיב תמונות לסיפור או לבנות סיפור עם פיסקאות וכל משימה לימודית מתמשכת שנבנית בהדרגה.
נותנים לילד חלק אחד מהפאזל/ תמונות/ חלק ממבנה/ אחר ובכל פעם שמסיימים חלק מהמסלול או את כולו ולפני התחלה נוספת מקבלים או לוקחים באופן עצמאי את החלק הבא.

אם אין אפשרות לבנות מסלול מכשולים ניתן לתת אביזר- כדורסל/ חשוק/ חבל/ אחר ולתת לילדים משימה- לכדרר/ ללכת ולכדרר/ לסובב וכו', כאשר המורה קוראת חלק ראשון, כולם צריכים לרוץ ולקחת אותו וכך הלאה ומי שמסיים לבנות ראשון את הפאזל/ משימה/ משפט/ סיפור מנצח.

המשימה דורשת התמדה וארגון לצד קשב.

3. שיווי משקל- שיווי משקל דורש ריכוז, קואורדינציה, תיאום גופני ובטחון עצמי; שילוב של משימה לימודית בזמן של משימות שיווי משקל גורמת למוח לתאם בין חלקים שונים ולהתפתחות **.
אני ממליצה לאתר משימות שיווי משקל- הליכה על ספסל/ קורה, קפיצות על רגל אחת, ללכת על חבל פרוש בצורות שונות, להדביק סימנים על הרצפה וללכת רק עליהם/ ביניהם.
תוך כדי התנועה החופשית של הילדות-ים לפי ההוראה ניתן לשאול שאלות/ חידות ולסמן מי עונה מהר, לשאול עם ציון שם ספציפי, מתן משימות-
כל מי ששמו מתחיל ב-X שיאסוף כדור/ בלון/ אחר וימשיך במשימה/ יחל משימה אחרת.

פעילות זו יוצרת רצף הקשבה, שיפור יציבה ושיווי משקל ועבודה במרחב בלי להפריע לחברים.


4. משחק סקירה מהירה- מומלץ מאוד- להלן לינק להסבר לו הקדשתי פוסט שלם:
http://flexibleducation.blogspot.co.il/2015/04/blog-post_29.html

המאמרים המוזכרים:
* קשב: http://www.npr.org/sections/ed/2015/05/14/404959284/fidgeting-may-help-concentration-for-students-with-adhd

** מוח ותנועה: http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3583606,00.html

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

משחקים לפיתוח שטף, הבנה והטמעת חומר (ניתן לבצע בכל מקצוע ובכל גיל)

ילדים נהנים לשחק. היתרון בכניסה למצב משחק הוא בכך שהוא מייצר מוטיבציה, מלמד דרך חזרות רבות והכל תוך כדי הנאה. משחק מאפשר הזדמנויות רבות ללמידה, וכאשר הסביבה תומכת, מעודדת ומא,גרת עולה הדימוי העצמי וההצלחות.
משחקים יכולים להוות את שלב ההקנייה, או שלבים שונים של תרגול; תמר טלשיר מדברת על "רבדים"- כאשר כל רובד נתמך על זה שלפניו והרחבות הרבדים נעשות דרך הקשרים.

מחקרים רבים הראו כי הקשר בין למידה ותנועה חיוני ב:

1. הקשר בין התנועה לפעולה- הזזת חפץ עם היד אצל תינוק, זריקת כדור והגעתו לחבר ועוד;
2. קריטי למיומנות לכיתה א'- פיתוח מיומנויות כגון-מוטוריקה, תיאום עין יד, חגורת כתפיים; מיומנויות חברתיות ועוד.
3. פיתוח מיומנוית דרך משחק- ריכוז, הקשבה, מעקב, סריקה ועוד; 
4. הטמעת חומר בשל מהירות התגובה והשליפה הנדרשת.

היתרון, לתפיסתי, במשחקים בכיתה הוא עצום ומתפרס על פני תחומים רבים- מוטיבציה, הקניה ותרגול, בטחון עצמי, התנסות, חברתיות ועוד.

 

חמשת המשחקים המוצעים בפוסט משתמשים במשחק על מנת לעבוד על הבנה, הקשבה, תרגול, שינון, שליפה, וחישוב/ חשיבה.

1. פעולות משלימות- כפל וחילוק

אני זורקת לכל תלמידה/ה כדור ואומרת תרגיל בכפל או בחילוק.

על הילד/ה להקשיב ולהחזיר לי את הכדור בתרגיל ההפוך- חילוק או כפל.

לדוגמא: שלוש כפול 40 שווה 120

הילד/ה יזרקו אליי את הכדור ויאמרו - 120 לחלק לשלוש שווה ארבעים, או 120 לחלק ל-40 שווה 3.

המשחק עובד על- הקשבה, הבנה וביצוע נכון.

כל מי שלא מצליח/ה יקבל סיבוב שני.

2. משחק חלוקת כמויות/ צורות/ אחר-

אני עובדת עם הכיתה כולה או עם קבוצות.

אני מבקשת מהם להתחלק באופן עצמאי לקבוצות שוות. 

מבקת להתחלק לקבוצות זוגיות/ אי זוגיות.

מבקשת להתחלק לקבוצות שמתחלקות ל-3,4,6,7, וכד'.

או כל חלוקה אחרת.

אני מבקשת מכל קבוצה לבנות- מצולע/ משולש/ עיגול/ אחר.

* ניתן לבנות קשרים כימיים, תא עם איברים ועוד.

במשחק זה ניתן לראות מי הילדים המארגנים, מי מבינים את ההוראות לעומק, למי יש יכולת תכנון וביצוע.

3. העברת כדור לסדרות-

העברת כדור בין ילדי הכיתה עם- סדרה עולה בהפרש X , סדרה יורדת, כפולת, תרגילי חיבור.

ניתן לשחק כל משחק של רצף- בניית משפטים, שמות מנהיגים, הסכמים במלחמת העולם השנייה, הטיות בלשון לפי שורשים וזמנים, ועוד.

4. מדביקים על כל ילד מספר-

א. הילדים רצים ואני מכריזה- 39+11 מי שהתוצאה שלו מתאימה אמור/ה לעצור.

ב. הילדים לא רואים מה מודבק עליהם- חברים לקבוצה (עד חמישה) מתאירם את המספר- זוגי/ אי זוגי, בין עשרת X ל- Y ועוד. אם לא מצליחים נותנים תרגיל, והילד/ה מגלים איזה מספר הם.

5. מיקוד בסריקה

מציירים עיגולים עם מספרים/ הגדרות/ אלמנטים על הרצפה ורצים, בהכרזת מספר/ אלמנט/ צורה כולם צריכים למצוא אותה/ אותם (ניתן לצייר כמה מאותו סוג).

מי שלא מצא/ הספיק- נפסל.

מיקוד בסריקה, זיהוי ומהירות תגובה וביצוע.

אשמח לענות לשאלות בתגובות לפוסט, בעמוד של "טוגי" בפייסבוק, בערוץ Yotube של טוגי, Twitter או  #togiletsplay באינסטגרם.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ולטוגי

משחק סקירה מהירה

בפוסט זה נציג משחק פשוט וכיפי בעל תועלת רבה לילדים. את המשחק ניתן לשחק עם חפצים או תמונות הנמצאים ברשותנו, או עם כרטיסיות שנכין במיוחד. הכרטיסיות יכולות להיות פשוטות (צורות, צבעים, בעלי חיים וכד') או מורכבות יותר:

1. אותיות, מילים.
2. מספרים, תוצאות של תרגילים, תרגילים.
3. התחלת פתגם/ משפט.
4. נוסחאות.

ועוד...

הכנו במיוחד שני קבצי PDF להדפסה. הראשון צבעוני להדפסה וגזירה. והשני בשחור לבן להדפסה צביעה עם ילדיכם וגזירה.

המשחק עובד על מיומנויות שונות וניתן להעלות את רמת הקושי בדרכים שונות.

הוראות המשחק הן פשוטות-
ההורה/ מחנך עומד עם הילדים בנקודת ההתחלה ומבקש/ת תביאו לי.......
על הילדים להביא את שהתבקשו לנותן ההוראה או לחישוק/ קופסה שלהם.
גם הילדים יכולים לתת את ההוראה לחברים/ הורים, כאשר המטרה היא לאתגר.

רמות קושי:

1. אבחנה בשמיעה- יחידה, כפולה או משולשת. (הדוגמאות לא מספיקות את צריכה להבהיר למה את מתכוונת באבחנה בשמיעה).
   דוגמאות:
   • יחידה-  תביא לי עיגול אדום (ברמות נמוכות ניתן לבקש רק עיגול/ משולש/ אחר).
   • כפולה- תביא לי צב ירוק (מבין קבוצה של חיות).
   • משולשת- תביא לי סוס ורוד גדול.
2. זיכרון-
   תביאי לי משולש אדום וריבוע ירוק.
   העלאת רמת קושי- תביאו לי עיגול אדום, צב צהוב וסוס ורוד.
3. אבחנה קטגורית.
4. יכולת סקירה.
5. מהירות תגובה.
6. מהירות- ריצה ואיסוף ברחבי השטח שהוגדר כשטח פעילות המשחק.
7. מיקוד.
8. בגילאים קטנים- ריכוז וסיום המטלה- הבאת הכרטיסיות/ חפצים לנותן ההוראה, או לחישוק של כל אחד.

במשחק ניתן לשחק עם ילד אחד או יותר (עד לגודל של כיתה, אך בהתאם יש להגדיל את כמות הכרטיסיות. בכיתתי לכל ילד יש כרטיסיות של אותיות ומספרים למשחקים שונים, אישיים וכיתתיים)

מניסיון, המשחק אהוב על ילדים בשל היותו מאתגר, מעניין ומהיר. בהיבט החברתי המשחק מייצר תחרותיות בריאה או שיתוף פעולה מול המאתגר (נותן ההוראות), במידה וכולם אוספים לאותו כלי ומסייעים אחד לשני.
בהיבט החינוכי-לימודי המשחק מעולה ליצירת שטף, אימון, הטמעת חומר/ ידע/ אתגרים באופן מהנה ומאתגר.
דוגמאות:
זיהוי אותיות, בניית מילה, הכרת המספרים ועוד.

ניתן לשחק אותו גם עם ילדים בגילאים שונים.

מצ"ב לשימושכם קישור לתיקייה הציבורית של טוגי, בה נמצאים קבצים שונים וביניהם קבצי הכרטיסיות

אשמח לענות לשאלות בתגובות לפוסט, בעמוד של "טוגי" בפייסבוק, בערוץ Yotube של טוגי, Twitter או  #togiletsplay באינסטגרם.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

משחקי התמסרות ואמונה עצמית

משחקי התמסרות עם כדור דורשים מיומנוית מוטוריות שונות:

תיאום עין יד

ויסות כוח

תפיסה עם הידיים/ רגל/ אביזר

זריקה/ גלגול/ בעיטה

קואורדינציה (לעיתים בסיסית ולעיתים מורכבת יותר, לדוגמא תפיסה תוך כדי תנועה).

מיומנויות חברתיות:

רצון לשחק עם מישהו אחר

ויתור על הכדור

מסירה לחבר/ חברים

מיומנויות רגשיות:

אי תסכול אם לא מצליחים

התמדה

בטחון עצמי.

ילדים שמצליחים לתפוס כדור ולזרוק אותו נרגשים מאוד ומלאים בגאווה, גם כאשר מדובר בהתמסרות עם הידיים וגם עם כדורגל. ההתרגשות בישאה בגילאים קטנים (עד גיל ארבע) אך ניכרת בכל משחק חדש, עם כדורים מיוחדים ואחרי חוסר הצלחה, אם היתה, כאשר היא מגיעה.

מיומנות זו נרכשת בהדרגה החל מגיל צעיר מאוד של גלגול כדור קטן לתינוק זוחל ושיפור מיומנות מעקב עם העיניים, שיפור המוטוריקה של הושטת היד, נגיעה בכדור, גילגולו ובהמשך גלגולו חזרה.

היכולת לתפוס ולזרוק כדור בגדלים שונים עוזרת במשחקים שונים ובחיים האמיתיים, והפחד מפני אי תפיסה עלול לייצר חרדה. כתבנו בפוסט קודם על שיוויון בגן ובבית הספר כתלוי, בין השאר, ביכולות מוטוריות.
להלן חמישה משחקי התמסרות שעובדים על כלל המיומנויות ובעיקר מעלים בטחון עצמי (:

1. גלגול כדורים בגדלים שונים מאחד לשני-
    התחלה מכדור גדול (לילדים קטנים) ועם הזמן שימוש בכדורים בגדלים שונים.
    ניתן לשחק עם שני כדורים במקביל- לגלגל את שניהם יחד- בשתי ידיים, או שמגלגלים בו שמנית מאחד לשני/ה.

2. התמסרות בכדור- כדור גדול בהתחלה ולא מאוד קשיח-

    מסירה ממרחק קצר ולאט לאט הגדלת המרחק.
    ניתן לשחק גם בעמידה על רגל אחת (החל מגיל חמש), בתנועה (החל מגיל ארבע- ארבע וחצי).

3. בעיטות אחת/ד לשני/ה-
    בעיטות שמטרתן לימוד ויסות כוח וכיוונון נכון של הבעיטה.
    מתאים מגיל שנתיים- שנתיים וחצי.

4. זריקת כדור ותפיסתו על- ידי חפץ-

    קופסא, דלי, סלסלה וכד'.

    המשחק משפר מאוד תיאום עין יד ותכנון תנועה, אך הוא בעיקר מהנה ומצחיק ת הילדים.

    כמובן שהם קולעים לנו, ואנו להם.

5. התמסרות ללא תפיסה- ניתן לשחקה עם בלונים, כדורים, שקיות שעועית ואף עם חישוק (מעל גיל שש)-

    המטרה היא לספור עד 10/21/30 ללא נפילות.
    החפץ מגיע ומיד ממשיך בלי שנתפוס אותו.
    המשחק דורש דיוק רב.

    ניתן לשחקו כתחרות- מי שלא מצליח/ה נפסל/ת, או כשיתוף פעולה- מטרה משותפת להצליח להשאיר את החפץ באוויר.

- ניתן לאתגר את הילדים בעמידה על ספסל יציב, על "פיתה"- של ספורט וכד'.

בפוסט הבא נדבר על שימוש והכנה למשחק עם מחבטים.

תיהנו (:

* זיכרו להתאים את רמת הקושי לגיל ויכולות הילדים.
   ניתן לשחק את כל המשחקים גם בקבוצות.
   אחריות המשחק הינה על ההורים והמחנכות/ים.

   

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ולטוגי

שוויון מגדרי - בבית הספר, מיומנויות קדם מוטוריות

השיח על שוויון מגדרי הוא מורכב וכאשר נכנסים לנושא בהיבט בתי הספר הוא מקבל משנה תוקף בייצוגים של בנים ובנות/ נשים וגברים בחומר הלימוד (שמוליק קונה רכבים, סוזי קונה בגדים); בדמויות עליהן לומדים (דמויות היסטוריות, מנהיגים ועוד); בשפה בכיתה (ייצוגי נשיים וגבריים, ואף הפנייה עצמה); בתרבות המשתקפת בחינוך  ובאלמנטים רבים נוספים.
שמתי לב שבכיתה בתחילת כיתה א' היו בנות (בעיקר) שלא הצליחו במיומנויות הנתפסות על ידי כקריטיות למשחק ודבר זה פגע בביטחונן העצמי, ובמקביל היו בנים אשר התביישו, כן, כבר בכיתה א', לרקוד, לשיר ולפעול עם הגוף בשיעורי תנועה*, אך במקביל גם חשו שהם "מפסידים" חלק מהכיף.
אצלי בכיתה אני מאמינה גדולה בשוויון והחינוך לשוויון- הזדמנויות, הצלחה, התנסות, התנהגות ואני מבטאת את החינוך באמצעות השפה שלי, בשבירת מוסכמות, בדיונים מורכבים על נשים וגברים, ספורט של נשים וגברים, ייצוגי כוח ועוד (באופן מותאם לכיתה ב').

בפוסט זה אני רוצה להציג חמש מיומנויות שלדעתי חשובות להחלת תרבות כיתתית של סובלנות, למידת וחניכת עמיתים ושוויון בין בנים לבנות אשר משפיע על:

1. ההתנהלות בכיתה- בטחון עצמי, מעורבות, היכולת להיות נוכחים ולהשמיע קול, תרבות שיח, הקשבה, עבודה בקבוצות.
2. החברתיות בהפסקות ובכיתה.
3. הערך העצמי של הכיתה ככיתה ולא רק כיחידים.

המיומנויות הן:

1. ריצה- נדמה לנו שכולם יודעים לרוץ, אך פלא הוא שבנות מתעייפות יותר מהר ורצות לאט יותר; לא משום שהן לא מסוגלות אלא משום שהן לא רגילות לזה. לא נעים להן לתפוס בנים בתופסת, באופן שייתפס כ"אגרסיבי", הן חשות שהבנים "בכל מקרה מהירים יותר" ומעטות רצות "כמו בנים".
   לדעתי זהו עניין שנוצר בעקבות פידבקים סביבתיים, ואני כמחנכת פועלת על מנת ליצור מרחב ריצה שווה. אני והם יודעים שלא כולם מהירים באותה מידה, אך המאמצים משתנים ותחושת היכולת עולה.
2. זריקת ותפיסת כדור (בגדלים שונים)  היא מיומנות חלשה יותר אצל בנות בעיקר בשל שלוש סיבות:
   
   • חוסר יכולת לתפוס כדור- נובע בעיקר בשל מיעוט הזדמנויות ומשחקים.
   • פחד מפני הכדור (סיבות מגוונות, החל ממיעוט הזדמנויות ועד היבטים רגשיים).
   • אי- ויסות כוח. הקושי לתפוס ולזרוק כדורים משפיע על היכולת להשתלב במשחקים הספורטיביים, בשיעורי הספורט ובהפסקות. הבנות (בעיקר) והבנים החלשים יותר נמצאים בעמדת נחיתות מול הבנים ה"חזקים" מוטורית וחשים פחות בטוחים בעצמם.
   קל מאוד לשנות את המצב- משחקי התמסרות מסוגים שונים, למידת מכות פתיחה שונות (כדורסל, כדור-יד, כדור- רשת ועוד)**.
3. טיפוס וקפיצות- אני משלבת את שני התחומים הללו יחד, על אף שהם דורשים גם מיומנויות שונות, משום שהיכולת לקפוץ ולטפס משפרת כוח, משפרת יכולת אלתור ויצירתיות ובעיקר מעלה את הביטחון העצמי ומשפרת היציבה.
   אצלנו בבית הספר יש גן שעשועים ואחד הדגשים שלי בכיתה הוא יציאה לגן השעשועים פעם בשבוע למשחקי טיפוס, מסלול מכשולים ועוד.
4. ריקוד, תנועה, התנסות גופנית מסוג יצירתי- גיל המבוכה מנמיך מדי שנה, וילדים שנבוכים לרקוד כי העירו להם, הסבירו להם "איך צריך" לרקוד או שהם חושבים שהם "לא יודעים איך" מסתכלים על חבריהם במבט מלא מאוויים של השתתפות.
   הפתרון הוא חשיפה מרובה לאלתורים, ריקודים, מוזיקה ומשחקי קצב (כמקדמי ריקוד) לצד חיזוקים רציניים לרוקדים ולכל התקדמות לקראת התנסויות גופניות שונות.
   בנים נבוכים יותר מבנות, אך ברגע שהסביבה מאפשרת התנועה יוצרת חיבורים מעניינים, הבנים נהנים מפן תנועתי חדש, והבנות לא נשארות עם תחום שהוא של "בנות בלבד".
5. רצון להתנסות- יש שיאמרו שרצון להתנסות וההפך ממנו הימנעות הוא חלק מהאופי, אני מאמינה שחלק ניכר מהרצון נובע מהתנסויות קודמות והצלחה בהן.
   הצלחה היא עניין מעניין, ובהיבט של תנועה אני טוענת שהעשייה- התנסות עצמה היא הצלחה.
   כמחנכים עלינו לאפשר לילדים לחוש בטוחים ומעניינים בבחירותיהם ובאופני התנועה השונים שלהם על מנת שכלל ההתנהגויות המוטוריות- מרחביות בין בנים ובנות יהיו מקובלים. לשם כך יש לשחק משחקי תנועה שונים ומשונים, החל מתופסת, דרך משחקי אלתור, תיפוף ועוד.
   במקביל יש לבסס מרחב שוויוני כתפיסה על מנת שתהיה לכל המעורבים סבלנות ומוטיבציה ללמידה ולמשחק המשותף.

* בנוסף לשיעורי הספורט השבועיים הכיתה שלי עוברת איתי שיעור שבועי בתנועה בו אנו לומדים על מרחב, גוף, ביטוי גופני, מתיחות ויוגה, נשימות, אלתור גופני ועוד, ובמקביל עובדים על שיתוף פעולה, פתיחות ויצירתיות.
** בעוד מספר ימים נעלה פוסט על משחקי התמסרות (:

אשמח לענות לשאלות בתגובות לפוסט, בעמוד של "טוגי" בפייסבוק, בערוץ Yotube של טוגי, Twitter או  #togiletsplay באינסטגרם.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

דרך הגב- למה לחזק אותו בכלל?

גב, גב, גב. הוא נמצא מאחור ולא מקדימה ואינו מקבל את תשומת הלב הנדרשת כמו הבטן.

שרירי גב חלשים עשויים (ולרוב גורמים) ל:

1. כאבי גב תחתון.

2. יציבה לקויה.

3. אי איזון בין חוזק שרירי הבטן והגב ולכן איזון לקוי.

4. שכמות חלשות וחגורת כתפיים חלשה.

5. חולשה של גב עליון ונטיית כתפיים לפנים.

6. כאבי גם בהריון.

חולשה בגב שכיחה יותר ויותר בעולם המערבי בשל ישיבה מרובה אי נשיאת משקלים כבדים ותנועה מוגבלת.

מכיוון שגם אנחנו וגם הילדים מבלים את יומנו כך, ניתן לעשות את התרגילים יחד.

חולשת גב נפוצה גם אצל מתאמני חדר כושר ואף מתאמנים בספורט עממי (ולעיתים גם תחרותי) בשל התמקדות באזורים אחרים הנחשבים חשובים יותר או שהינם נחוצים יותר לאדם/ אישה המתאמנת.

השילוב האופטימלי הינו מתיחות וחיזוק גב, לפחות פעם בשבוע. שילוב זה משפר את גמישות הגב, טווחי התנועה וחוזק הגב ומשפר יציבה ותיפקוד.

החלטנו להכין לכן-ם סרטון עם חמישה תרגילים איכותיים לחיזוק גב.

אנו ממליצים לעשותם כאשר אין קושי או כאב לתחזוק הגוף, ובמידה ויש פציעה/ קושי/ חולשה לפנות להתייעצות עם אורתופד או כירופרקט. 

את התרגילים יש לעשות במספר לא גבוה מדי של חזרות ואם יש אי נוחות או כאב שאינו כאב של עבודה להפסיק ולנוח. 

לא כל תרגיל מתאים לכל אחת/ אחד.

תיהנו (:


כל התרגילים הינם באחריות ההורים/ מורים/ מאמנים.
התרגילים אינם מחליפים טיפול רפואי/ פיזיותרפיסטי או אחר.

משחקי בלונים באוויר (:

אני שמחה להציג לכם משחק בעל שמונה דרגות קושי, בלונים.

בלונים הם אביזר זמין, זול, קל לנשיאה וכיפי. גם אנחנו כמבוגרים נהנים לשחק עם בלונים (בדומה לבועות סבון). בבית ובעגלה יש לי תמיד בלונים, וגם בכיתה, משום שאני אוהבת לשחק עם הכיתה כאשר עולה הצורך בהפוגה בשיעור, כאשר אני רוצה להעלות את רמת ריכוז וערנות, כאשר אני רוצה לחזור על נושאים מסוימים וסתם בשביל הכיף באמצע היום.

המשחקים מתאימים לכל הגילאים החל מרכישת הליכה ומעלה (או על הידיים של אמא-אבא), כאשר לכל גיל יש התאמות ויכולות ספציפיות.

זכרו, המשחקים מטרתם היא הנאה, והערך המוסף שלהם הוא עבודה על:

1. תיאום עין יד.
2. מהירות תגובה.
3. קואורדינציה.
4. בשלבים מסוימים הם עובדים גם על שיתוף פעולה וזיהוי הוראה.

מספר משתתפים המשחקים יכולים להיות מרמת הורה וילד ועד לרמת קבוצה בגודל של כיתה/ גן.

זמן משחק בין חמש דקות לעשרים דקות.

אביזרים בלונים.

מטרת המשחקים היא להשאיר את הבלון באוויר.

שלבי קושי:

1. כל אחד שומר על הבלון שלו באוויר, וניתן לעשות זאת באמצעות נגיעה של כל איבר בגוף.
2. כל אחד שומר על הבלון שלו באוויר, אבל ניתן לעשות זאת רק באמצעות איבר אחד בלבד שמותר לו לגעת בבלון - רק ידיים, רק ברכיים, רק כפות רגליים, רק ראש, רק כתף....ניתן להגדיר כל פעם איבר אחד, ואז כל כמה דקות לשנות את שם האיבר איתו מותר לפעול. את האיבר יכול להגדיר המנחה, או מי שניצח בסיבוב הקודם והבלון שלו נשאר הכי הרבה זמן באוויר.
3. התמסרות בבלון
   
   • אחד בין כל השחקנים - כל זאת מבבלי שייפול, ועד 21 מסירות רצופות או עד החלפת איבר מוסר.
   • התמסרות בבלונים לפי מספר המשתתפים.
   • התמסרות עם מספר בלונים, כאשר כל אחד יכול לגעת בכל בלון רק פעם אחת ברצף.
4. לכל שחקן יש אזור משלו ועליו למנוע מבלונים ליפול באזור זה.
5. משחק קבוצתי- מי שלא מצליח להשאיר את הכדור באוויר, ונגע בו אחרון- נפסל.
6. משחק חופשי (:

סרטון בערוץ ה-YOUTUBE של טוגי על משחק בלונים באויר:

תהנו!!

אשמח לענות לשאלות בתגובות לפוסט, בעמוד של "טוגי" בפייסבוק, בערוץ Yotube של טוגי, Twitter או  #togiletsplay באינסטגרם.

בינתיים אפשר לתמוך בקמפיין באינדיגוגו באמצעות תרומה או שיתוף :)