יום שני, 9 במאי 2016

מלחמות, יום הזכרון, כיתה- פעילות שתחילתה ב"חייל יורה אהבה"

ביום רביעי נציין את יום הזכרון לשואה ולגבורה, שבוע אחרי ציון יום הזכרון לשואה ולגבורה. כל כך הרבה תהליכים אנחנו מעבירות לילדים/ות בכיתות וכל כך הרבה נושאים טעונים, מלחמות, פוליטיקה, אובדן, הרס, אוזלת יד; ולצידן גבורה, התקוממות, קדושת החיים, זכרון המתים, הקמת המדינה, תקוות ומחשבות.

בשבוע שעבר התהוותה בכיתה שיחה על זיכרונות וגעגועים, על סיפורים משפחתיים ועל רגעי זיכרון אישיים. הילדים ואני פרסנו חתיכות של עולמנו הפנימי, סיפורים של מקטעי זhכרון סופרו, חלומות, מחשבות. שאלות רציניות עלו, על תפקידינו בעולם, על כוחו של האזרח/ית, על היכולת לחולל שינוי. 

החלטתי, בנוסף לשיעורים על מלחמות ישראל, סיפור הקמת המדינה ויום הזיכרון (שלנו וגם ימי זיכרון סובבים) לעשות שיעור מעט שונה; שיעור שהנושא ההתחלתי שלו יהיה 'מלחמות של אהבה; על מה שווה להילחם' שיהיה שיעור שהכיתה תוביל.
הטריגר לשיעור יהיה הציור וההדפס של האמן והחבר דרור מילר - חייל יורה לבבות/ אהבה



הציור יוצג על הלוח ונערוך עליו שיחה:
מה אתן/ם רואות?
האם חיילים יורים אהבה?
האם אתן/ם אוהבות את הציור?
על מה לדעתכן/ם חשב האמן?
ונתפתח לשיח חופשי.

כל ילד/ה יקבלו דף של חייל יורה אהבה ויכתבו/ יציירו עליו על מה שווה להילחם; איך ניתן למנוע מלחמות; מה צריך לזכור.

הילדות/ים יציגו את היצירות שלהן/ם ונדבר על חיילים במלחמה, על הפרט, על המחויבות לחברים, למדינה; על דילמות; על ילדים.
אסיים את השיעור עם קטע מהספר "חברים מספרים על ג'מי" וממנו נצא אל הנושא של המחתרות, הקמת המדינה, הקמת צה"ל ומלחמות ישראל. 
אני מקווה שאוכל להביא את המורכבות של מלחמות, לחימה, מדינה ומאבק לצד תפיסה מציאותית של המציאות המורכבת, שלנו ושל המדינות והאנשים מולם אנו נלחמים או נלחמנו; לדבר על האפשרות אמיתית לשלום, על שלומות שנחתמו (מצרים וירדן). אני יודעת שאגע בנושאים רבים באופן מצומצם, וילדי כיתתי הם רק בתחילת דרכם החינוכית ותפיסתם ההיסטורית, אך אני רוצה שיקבלו הבנה מורכבת, מתאימה לגילם, מעכשיו, באופן הומני.

סיימנו את טקס יום השואה בתקווה שלא יהיו עוד מלחמות, ובתהיה האם זה חלום. ביומיים האחרונים המדינה גועשת בעקבות דבריו של סגן הרמטכ"ל, ואני מאמינה כאישה, מחנכת, מילואימניקית שיש לנו חובה לתפוס את המציאות כהוויתה, ללמוד את העבר באופן האובייקטיבי ביותר ובראייה ביקורתית לצד האתוסים והגבורות, על מנת לאפשר להומניות ולשיוויון להוביל ולא לתת יד לקיצוניות מכל סוג.


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום רביעי, 4 במאי 2016

איך להבין שואה, איך להסביר רוע, מחנכת וכיתה

השנה הוטל עליי ועל ילדי הכיתה להכין את טקס יום השואה ולהעביר שיעור לכל כיתות בית הספר שקשור לשואה. מכיוון שתלמידי הכיתה (כיתה ה') צריכים ללמד ולהעביר טקס כה משמעותי החלטתי להקדיש שבועיים לנושא השואה, על מנת להבטיח שתהיה להם הבנה רחבה על המלחמה ההיא, על מהי שואה, על מהותן של מלחמות, על תפיסות של מוסר, על מהו רצח עם, על מצב העולם היום, על מגבלות הכוח ועל יכולת ההרס ועוד.

למדנו על תהליכים שהובילו למלחמת העולם הראשונה ואז לשנייה, על השואה כחלק מהמלחמה, על "אחר" שהוא הכרח בעולם בו מישהו "צריך להיות אשם", על כל שאלו שנרצחו בשואה, על העובדה שהיהודים היו חלק משמעותי מהשואה אך יחד איתם נרצחו הומואים ולסביות, נכים ונכות, צועניות וצוענים ועוד;
למדנו מהו רצח עם ואיך האו"ם מנסה להילחם בו, וגם על אוזלת היד המכוונת של מדינות שכנות ועמידתן בשקט; סוריה עלתה על שולחן הדיונים יותר מפעם אחת בהקשרים שונים.

גילינו תוך כדי למידה עוד דברים רבים שהיו הכרחיים להבנת תמונת מצב מורכבת, אז והיום-
שכל דת מונותאיסטית מורכבת מתתי זרמים שריבם ביניהם מסיבות שונות;
שאדמה, דם, כסף וכבוד יוצרות מלחמות, ממש כמו שהיה לפני אלפי שנים;
גיאוגרפיה ותרבויות הסטוריות התגלו לילדים וראינו תמונות של מבני פאר מערש התרבות המסופוטמית ועוד.

צפינו בסרט מדהים "סיפור מהחיים", סרט צרפתי שמספר על כיתה אמיתית ומורה אמיתית שלא וויתרה.
כיתה שמורכבת מבני לאומים ודתות שונים שהדרך ללכידותם עברה דרך תחרות שמתרחשת כל שנה בצרפת, תחרות על ההתנגדות והגבורה במלחמת העולם השנייה, אליה הם ניגשו עם פרוייקט על בני נוער בשואה.
סרט שמתאים לילדי חטיבה ותיכון, וצפינו בו צפייה מודרכת, הם, המורה למתמטיקה ואני, שלוש שעות מרתקות שהעלו שאלות על השואה, על אכזריות, על הכלה, על סגרגציה ועל השוני בין החינוך בצרפת לישראל, בה כל מגזר מופרד מרעהו.

קראנו את הספר "יומנה של בלומקה" ובנינו יחד שיעור לכל בית הספר שעסק ב"מחנכים בתקופת השואה- יאנוש וסטפניה", דרכו ניסינו להסביר לילדים מי הם היו, כיצד בית היתומים היה אי של שפיות; התלבטנו בדילמת ההליכה למוות עם הילדים (מכיתה ג') וציירנו את החיים בבית ביתומים עם כיתות א-ב, כאשר תלמידי הכיתות הגבוהות כתבו אמנה לשמירה על ילדים במלחמות (אנחנו יודעות/ים שהאמנה הקיימת לא עוזרת כ"כ).

כמעט ולא דיברנו על ההשמדה ואיך היא נעשתה, אבל דיברנו על מוות, אובדן, עמידה מהצד והסכמה שבשתיקה;
דיברנו על העובדה שאנחנו חושבות וחושבים על מספרים, 6 מליון, מליון וחצי ילדים, 6 שנות מלחמה ועוד, אבל כל איש ואישה שעברו את השואה או נרצחו בשואה היו מישהי ומישהו, עם חלומות, תקוות, משפחה וחברים.

שיתפנו אחד את השנייה בסיפורים אישיים, עבדנו על הטקס שבוע וחצי והתמודדנו עם טקסטים מורכבים- "לכל איש יש שם" של זלדה, "נומי פרח", "ילדה שאהבוה" של אלתרמן ו"לו יהי", של נעמי שמר, שיר תפילה חילוני.

נשארו לנו שאלות פתוחות בהן נעסוק בשבוע שעד יום הזכרון-
למה מלחמות, בריחת יהודי אירופה למזרח הרחוק ולמרוקו, הקשר בין השואה להקמת המדינה, איך היהודים הגיעו בכלל לאירופה; ונגלה הכל דרך חקר משותף. יש שאלות שאולי יעלו בשנה הבאה, לדוגמה- מדוע השואה אינה זכרון קולקטיבי מוחלט, מדוע ישראל לא מכירה בשואה הארמנית- אבל זה תלוי בכיתה.
נשארו לי שני ספרים שלא הגעתי אליהם- "קליידוסקופ" ו"אני לא גנב", והם יחכו יחד עם הסרט "הגל" לשנה הבאה, כשהם יהיו בוגרים יותר.

ובתוך כל העיסוק הזה, קשה לקרוא פוסטים שעולים ברשת-

השתקת "יד ושם" את נושא השמדת הקהילה הלהט"בית - http://www.mako.co.il/pride-blogs/netanel-azulay/Article-3842452e0db5451006.htm

התקפת ישראלים שמוצאם ממרוקו על כך שהם "מעיזים לדבר על השואה שלא נגעה להם".

ושוב, תמונות נוראיות של מחסור מקרב ניצולי השואה שעדיין חיים, הסתמכותם על עמותות, ואז לשמוע את דבריו של ראש הממשלה, מביך ושפל- http://www.ha-makom.co.il/post/itay-nevo-shoa

ואנשים שפלים מאחלים לאשכנזים איחולי מוות וצער על כך שהילטר לא הרג אותם, והם הפכו לשמאלנים.

ואני תוהה. כל השאלות ששאלו ילדי הכיתה הן שאלות מעולות, ושאלת כוחו של האזרח מהדהדת בכולן. 
מעשי עוולה מתקיימים יום יום, ושנאת חינם בין מגזרית מתגברת בארץ.
אנשים עוסקים בימין ושמאל, אשכנזים ומזרחיים ונעים לצד שאלות הרות גורל שאינן מפרידות בין מרוקאי ופולני אלא בין אוהב אדם לזה שאינו כזה.
לא ניתן להבין איך מי שזועק על עוולות נגדו מוכן לשתוק מול עוולות נגד אחרים.

כל משפחתי, משני הצדדים, עברה את השואה בצורות שונות (זה נושא לפוסט אחר), סבי וסבתי לימדו אותי לאהוב כל אדם ולשפוט אנשים לפי התנהגותם; האם נצליח לחיות במציאות ששואפת לזה או שההנהגה פה תמשיך לפלג ולחנך לצדק חד ערכי? כאן, ובעולם?
ואני כמחנכת הסברתי, עניתי, התלבטתי, והמורכבות הזו מול שאלה של ילדים שתופסים את המצב שסביבם ושואלים על עמידה מנגד נותרו ללא מענה אמיתי.



יום שלישי, 8 במרץ 2016

דברים שקשה לדבר עליהם, איך הם קשורים לשפה ו- 10 סיבות למה חשוב לשלב אותם בכיתה

תתחילו מלצפות בטריילר פאטץ' אדמס כדי לקבל מושג על הסרט ולהבין מדוע בחרתי בו לפוסט הזה.

שיטת הלימוד שלי משתמשת בכל דבר שקיים על מנת להמחיש חומר/ ידע/ נושא / רגש/ סיטואציה ואחד האלמנטים האהובים עליי הוא סרטים. אתן/ם וודאי חושבות שסרט הוא גוזל זמן שכן הוא דורש שני שיעורים (לפחות), אך מיומנויות של צפייה מודרכת בסרט, הוצאת מידע ומציאת הקשרים יתרמו גם לנושאי כתיבה, איתור מידע, חשיבה ביקורתית ופיתוח ידע רחב וחשיבה הקשרית ויצירתית.

לסרט פאטץ' אדמס הגעתי משום שפאטץ' אדמס מוזכר בחוברת לימוד השפה שלנו ביחידה בנושא צחוק. יחידה זו עובדת על תיאורים גרפיים של טקסט, איפיוני דמות, הוצאת מידע מטקסט והסקת מסקנות.

אני החלטתי, על אף שהסרט מתאים לבני נוער ומבוגרים, להעביר צפייה מודרכת בסרט, בה עצרתי את הסרט כל 15 דקות או כאשר עלתה שאלה.

מדוע פאטץ' החליט להיות רופא:

נקודת המפנה 1

נקודת המפנה 2

בהקשר לשפה- השאלות המנחות עסקו באפיון דמות, דילמות שעולות מהסרט וכתיבת ביקורת או המלצה על הסרט.
בהקשר לסרט עצמו עלו ממנו נושאים שונים, שחלקם נתפסים כנושאים כבדים, "אדומים", כאלו שלעיתים אנו נמנעות מלעסוק בהם.
בסרט עולות דילמות שונות:
קונפורמיות מול הממסד
מהו בית חולים לחולי נפש
מהם חולי נפש
אהבה שאינה תלויה בדבר
גבולות המקצוע של רופא (ובהשלכה של כל מקצוע אחר)
רדיפה אחרי חלום
התמדה
אופי אנושי
ועוד.


נתתי מקום לדיון על כל אחד מהנושאים, ונתתי תשובות לכל שאלה שעלתה; תשובות שמתאימות לרמה של ילדים בכיתה ה', תשובות שחלקן היו סגורות ומתוחמות וחלקן פתחו פתח לדיונים אחרים שיגיעו.

אני מאמינה שיש לנו תפקיד להנכיח גם את מה שמורכב, נושאים שאין עליהם תשובות וודאיות. יש לנו מקום בהעלאת שאלות ודילמות, העלאת נושאים לשיח בבית, העלאת פתח לילדים להביא מעצמם גם מחוץ למקובע.
אני יודעת שיש פחד סמוי וגלוי מדיבור על דברים מורכבים, מהבעת דעה אישית בתחומים מסוימים אבל יש לנו את החובה כמחנכות ואנחנו יכולות לבחור את הגבולות שמתאימים לנו.

תבחרו לעצמכן נושא או שניים מהנושאים השנתיים ותמצאו סרט/ סרטון/ שיר/ יצריה או כל דבר אחר שניתן להיכנס לתוכו אחרת. ילדים רבים ייכנסו לנושא אחרת מאשר דרך טקסט או דיון שאינו מקושר למשהו מוחשי.
תכירו ילדים מעט אחרת ותגלו את הצמא לידע.

אני גיליתי בשיעור הזה איך ילדים תופסים חופש, אישיות יוצאת דופן, חוסר ידע בנושא אנשים עם מוגבלויות אבל בעיקר גיליתי חמלה, סקרנות, התרגשות, שאלות על יחסים בין אנשים ובין גברים לנשים; וזה לא היה דומה למעגלי שיח ואפילו לא לשיחות אישיות, זה היה משהו אחר.


בשבוע הבא תבקר אותנו בכיתה ג'יגולוגית שתספר על ליצנות רפואית בבית החולים "שניידר" לילדים ותסגרו את המעגל של הומור- רפואה- קשר אישי.

אשמח לענות על כל שאלה ולעזור למצוא נפלאות לכל נושא מאתגר,
שרון.


יום שישי, 4 במרץ 2016

שלושה משחקי קלפים ועשרה יתרונות

משחקי קלפים הם משחקים בעלי יתרונות רבים בתחומים שונים:
1. חברתי;
2. פיתוח סבלנות ואיפוק;
3. זכרון;
4. מיומנויות נלמדות לכל משחק- הקשבה, סכם נקודות, כללי משחק שונים (מלחמה, זכרון, רביעיות, רצפים ועוד);
5. קישור לנושאים אחרים ולמידה מזדמנת (תוך כדי משחק אחר) של תחומים חשובים, כגון: מספרים, אותיות, תבניות מילים, הקשרים ועוד.

בפוסט זה אני רוצה להמליץ על שלושה משחקים מעולים לגן ולכיתה לעבודה,
כדאי לקרוא את הפוסט על איפוק על מנת ללמוד איך להשתמש במשחקי קלפים ללימוד המתנה, עמידה בתסכולים וחברתיות- קצה קצהו של לימוד איפוק

מלחמה
משחק מעולה, משום שהוא משחק של גורל.
אין קשר למיומנויות לשם נצחון.
ניתן להשתמש בקלפי מלחמה למשחק זכרון, כבר מגיל שלוש וחצי- ארבע, תוך לימוד הבחנה בין פרטים (סוגי מלכה שונות, צבעים וסמלים שונים, לימוד מספרים),
ניתן לשחק מלחמה בגילאים אלה עם קלפים עד המספר חמש או שש ולהתקדם.
ניתן לשחק משחק התאמות- ע"י מציאת הקלף הזהה מתוך כמות רחבה של קלפים על מנת לעבוד על איתור פרטים וסבלנות.


יום חמישי, 11 בפברואר 2016

קריאה, אהבת ספרים, רגש ודמיון החל מגיל לידה

ספרים, רבותיי ספרים (:
ספרים תורמים לילדים במישורים רבים, בפוסט הזה אציג את החשיבות של הקראת סיפורים, שירים וספרים לילדים/ות מגיל לידה ואילך, עם המלצות לספרים אהובים עלינו בבית במיוחד.
חלק מהספרים הם ספרים שניתן, וכדאי, להתשמש בהם בגילאי יסודי לשם העלאת נושא חברתי, דילמות ודמויות מיוחדות.

קריאה היא פעילות משותפת שתורמת להתפתחות תחומים רבים



יום חמישי, 4 בפברואר 2016

בניית משחקים בשפה ומתמטיקה בעזרת הקניון ואתרי קניות ברשת

המפגש האחרון בקורס שלי- משחק במרחב העירוני עסק בבניית משחקים בקניון לפי הגדרות של משחק איכותי.

איך נבנה משחק איכותי, נתחיל מכללי הבסיס:
* נגדיר מטרות ברורות.
* נשתמש בחוקים המוכרים ולא נשנה אותם, לדוגמה מלחמה.
* נגדיר שתי רמות לפחות.
* נכתוב הוראות ברורות.
* נוסיף בקרה עצמית.

מדוע להשתמש במרחב העירוני או באתרים וירטואליים ברשת?
1. משום שמרחבים אלה שונים מהותית ממשחקי קופסא רגילים.
2. הם טומנים אינספור אפשרויות שפתיות, מתמטיות, תכנויות ואף חברתיות.
3. ניתן לבנות משימות עם סדר חשיבה גוה של הסקת מסקנות, הוצאת תובנות ועוד.
4. ייחודי.

דוגמה למספר משחקים:
א. בעקבות משימה דיגיטלית במדעים- בניית תפריט ליום לפי פירמידת המזון.
בניית תפריט אידיאלי מתוך שישה תפריטים, 200 ש"ח לילד/ה ליום.
מחוון כביקורת עצמית + בדיקת המורה.

ב. סקר  אילו חנויות קיימות בקניון לפי סוג, מי קהל היעד, מה הגודל ועוד.
הבדלים בין קניונים.
יציאה לחקר סוציו אקונומי, אפיוני שכונות, צרכים, הבדלים תרבותיים ועוד.

ג. בניית תקציב שבועי לבית עם מספר מסוים של נפשות והגבלות (אתרי סופרים, סופר פארם ועוד).

ד. כניסה לאתרים בזמן מכירות הוצאת מידע על גובה הנחות, חישוב מחירים לפני, דיון על כדאיות הקנייה בסיילים ועוד (רשתות אופנה, חנויות צעצועים ועוד).

ובלי קשר- משחק מעולה במתמטיקה שמתאים החל מכיתה ב' ועד לגיל 99 (:
תודה לד"ר דורית ברט

כל זוג מצייר טבלא (כמו בינגו) של תשעה ריבועים, וכותב בתוכם תשעה מספרים שונים עד 100.
המורה מטילה שלוש קוביות, 
אמירת המספרים שיצאו, לדוגמא- 3,5,6
על כל זוג להשתמש בשלושת המספרים בכל תרגיל מתמטי, בכל מספר פעם אחת בלבד, על מנת להגיע לאחד המספרים, או יותר.
אם הצלחנו- נמחוק את המספר מהטבלא שלנו.
מנצחים לפי סדר- מי שמסיימים טור/ שורה, מי שמסיים אחריהם, מי שמסיימים את כל הלוח.
בקרה- כתיבת התרגילים, על מנת שהמורה תוכל לראות שאכן חושב תרגיל נכון.
ניתן להתאים לגילאים שונים:
טווחי חשבון- עד כיתה ג' חיבור, חיסור, כפל, חילוק.
ד-ו- גם שברים.
ו' ומעלה- גם חזקות.

אני כאן לכל שאלה ואשמח לשמוע תגובות והצעות נוספות,
שרון.



                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון



יום ראשון, 10 בינואר 2016

שימוש בסרטונים וסדרות בלמידה- שפה, מדעים, חברתי ועוד

אני משתמשת בסרטונים ובסדרות באופן קבוע למטרות שונות:

1. הטרמה (כולל כיתה הפוכה, הכנה מראש).
2. פתיחת נושא (סיכום מידע מתוך סרטון/ סדרה/ שיר)
דוגמה- ילדי הכיתה צפו בשני סרטונים על אליעזר בן יהודה- בחדשות מן העבר ובשרגא ביש גדא- כתבו מידע חדש בחלוקה לרציני ומוזר.
הקשיבו לשיר- אליעזר בן יהודה- אספו מידע וביקורת.
העלו שאלות לדיון, ומשם יצאנו לשיעור על בן יהודה.
יתרונות- הקשבה, מעולה לערוץ השמיעתי, איסוף מידע.
3. יצירת סקרנות
4.  סיכום
5. מבוא למשימת כתיבה
6. עבודה על מיומנויות הקשבה, מעקב וסיכום
7. כמצע לדיון
8. כמרכז נושאי בפני עצמו.

המלצות לסדרות מעולות ותחומיהן:

שרגא ביש גדא (נונסנס)
דמויות ופועלן
כיתה א' ומעלה, לעיתים יש צורך בתיווך
שוסטר ושסטר
נושאים שונים והקשר ביניהם
כיתה ב' ומעלה, לעיתים יש צורך בתיווך.
אני נוהגת לעצור ולשאול שאלות רבות, לקשר לנושאים אחרים שאנו לומדות ועוד (יצירת הקשרים חשובה ללמידה)
בלי סודות
גן- א'
קריאה, שיפור שמיעה פונולוגית
דן ומוזלי (נונסנס)
גן- ג'
מיומנויות חברתיות, סיטואציות חברתיות- מעולה לדיונים על נושאים חברתיים ורגשיים
היה היה
ב'- ה'
היסטוריה.
מעט אלים לעיתים
חדשות מן העבר
ב'- ח' (מתאים גם לגילאים בוגרים יותר)
היסטוריה, אישים, מאורעות- קצב מאוד מהיר, יש צורך בתיווך
החפרנים
ב'-ז'
היסטוריה, אישים, מאורעות, נושאים ומושגים- קצב מאוד מהיר, יש צורך בתיווך




בריינפופ כמובן (:

סרטונים חברתיים/ רגשיים:


יום ולילה- מעולה לשיח של הפכים, רגשות הפוכים, התחלה של מישמת כתיבה



סרטוני כדור הארץ- נמפלאים לפתיחת נושא שימור, גיאוגרפיה, אקולוגיה (באנגלית):


וכמובן סרטים רבים שרלוונטיים לכיתה, לאופייה, לצרכים, לנושאי הלימוד.

אשמח לענות על כל שאלה, להפנות לסרטים לפי צורך/ נושא ולעזור לתפור שיעורים הפוכים.

שרון (:



                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון