שימוש בסרטונים וסדרות בלמידה- שפה, מדעים, חברתי ועוד

אני משתמשת בסרטונים ובסדרות באופן קבוע למטרות שונות:

1. הטרמה (כולל כיתה הפוכה, הכנה מראש).

2. פתיחת נושא (סיכום מידע מתוך סרטון/ סדרה/ שיר)
דוגמה- ילדי הכיתה צפו בשני סרטונים על אליעזר בן יהודה- בחדשות מן העבר ובשרגא ביש גדא- כתבו מידע חדש בחלוקה לרציני ומוזר.
הקשיבו לשיר- אליעזר בן יהודה- אספו מידע וביקורת.
העלו שאלות לדיון, ומשם יצאנו לשיעור על בן יהודה.
יתרונות- הקשבה, מעולה לערוץ השמיעתי, איסוף מידע.

3. יצירת סקרנות

4.  סיכום

5. מבוא למשימת כתיבה

6. עבודה על מיומנויות הקשבה, מעקב וסיכום

7. כמצע לדיון

8. כמרכז נושאי בפני עצמו.

המלצות לסדרות מעולות ותחומיהן:

שרגא ביש גדא (נונסנס)	דמויות ופועלן	כיתה א' ומעלה, לעיתים יש צורך בתיווך
שוסטר ושסטר	נושאים שונים והקשר ביניהם	כיתה ב' ומעלה, לעיתים יש צורך בתיווך. אני נוהגת לעצור ולשאול שאלות רבות, לקשר לנושאים אחרים שאנו לומדות ועוד (יצירת הקשרים חשובה ללמידה)
בלי סודות	גן- א'	קריאה, שיפור שמיעה פונולוגית
דן ומוזלי (נונסנס)	גן- ג'	מיומנויות חברתיות, סיטואציות חברתיות- מעולה לדיונים על נושאים חברתיים ורגשיים
היה היה	ב'- ה'	היסטוריה. מעט אלים לעיתים
חדשות מן העבר	ב'- ח' (מתאים גם לגילאים בוגרים יותר)	היסטוריה, אישים, מאורעות- קצב מאוד מהיר, יש צורך בתיווך
החפרנים	ב'-ז'	היסטוריה, אישים, מאורעות, נושאים ומושגים- קצב מאוד מהיר, יש צורך בתיווך

בריינפופ כמובן (:

סרטונים חברתיים/ רגשיים:

עננים ורגשות- מקסים

יום ולילה- מעולה לשיח של הפכים, רגשות הפוכים, התחלה של מישמת כתיבה

https://www.youtube.com/watch?v=bi7ybKxymao

מעבר גשר- פתרון בעיות

שונות

סרטוני כדור הארץ- נמפלאים לפתיחת נושא שימור, גיאוגרפיה, אקולוגיה (באנגלית):

Earth

וכמובן סרטים רבים שרלוונטיים לכיתה, לאופייה, לצרכים, לנושאי הלימוד.

אשמח לענות על כל שאלה, להפנות לסרטים לפי צורך/ נושא ולעזור לתפור שיעורים הפוכים.

שרון (:

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

סיכום מפגש משחקי רגשות בכיתה

להלן תקציר סיכום מפגש מהקורס- משחוק במרחב העירוני; מפגש זה עסק במשחקים על רגשות.

רגשות הינם אלמנט בסיס בהתנהגות בני האדם. כל אינטראקציה טומנת בחובה תחושות ורגשות שמעבר להתנהגות עצמה. מורות (ומורים) מתמודדים יום יום עם היבטים לימודיים, חברתיים, אישיים, התנהגותיים, משפחתיים ורגשיים של תלמידיהן, והם שזורים אלה באלה.

כל המשחקים והפעילויות בכיתה, בביה"ס ובבית מזמנות הזדמנויות ללמידה- חברתית, אישית (התמודדות עם תסכולים, אכזבות, הצלחות, שיתופי פעולה ועוד), תכנית (תוכן) והתנהגותית.

המורות מעצם היותן מחנכות מצויות בצומת ומייצרות בה את התמהיל המיטבי להתפתחות ולמידה של התלמידים.

רוב המשחקים בהם נשתמש בבית הספר הן חברתיים רגשיים ופחות רגשיים בלבד (רגש ספציפי, פיצוח סיטואציה מסוימת, קשר ועוד), אך ניתן לבנות משחקים יותר מובחנים לאור צרכים; במידת הצורך ניתן להתייעץ עם היועצת/ עמיתות בעלות ניסיון.

במפגש זה התנסינו במספר משחקונים והפעלות בגן משחק- גן סיפור הכינה נחמה בחולון- מוממלץ ביותר!!
דוגמה למשימה רגשית בכיתה, בעלת מגוון פיתוחים (שפתיים, סיפוריים)-
- גיבורי על
לתת משימה לילד/ה לציירת את משפחת סופר העל שלו.
ניתן להתחיל מהגדרת כוחות העל האישיים- מצויים ורצויים.
ניתן לכתוב ליד- תכונות קיימות תכונות נוספות רצויות.
ניתן לצייר ולהדביק את הפנים של בני המשפחה ושל בעלי החיים בבית.
אפשר להכין משחק זכרון של כוחות העל של המשפחה.
לסיכום כדאי לייצר שיח רגשי אישי/ קבוצתי/ כיתתי- על המשפחה, על תכונות נדרשות, על הייחוד המשפחתי.

מכיתה ב' ומעלה (עד י"ב) אפשר לצפות בסרט משפחת סופר על לפני הפעילות או בסיומה.
מורות שעשו את הפעילות בכיתה הוסיפו:
* הכנת גלימות לכל ילד/ה ועליהן כל ילד/ה ציירו וכתבו את אפיוני הדמות.
* הכנת משחקים על סמך כוחות העל למשחק בבית.

* דגשים:
1. במשימות רגשיות- משימתיות לא נפרש את ההוראה שנתנו, נאפשר לכל אחת/ד להבין לבד את ההוראה.
2. ניתן להשתמש בכל הספרים/ דמיון ועוד רק למטרה רגשית/ חברתית, וניתן ל"נצל" גם לשפה, ידע עולם ועוד.

שימושים שונים למשחקי רגש:
חשוב לבנות את המשחק אל מול מטרה ברורה.

הכרות

אינטימיות בקשר

שיקוף

פתרון בעיות

מוטיבציה ללמידה (כניסה לדמות לשם למידת מתמטיקה/ מדעים/ אחר)

משחקי תפקידים להמחשת מצבים חברתיים, דילמות, קשיים.

כניסה לדמות- לשחק מישהו אחר- ניתן להשתמש בבובות / ייצוגים גרפיים אחרים.

עבודה על צורך מסוים שעלה בכיתה.

ספרים מעולים לשימוש כפתיחת פעילות וכפעילויות לנושא- רגש, מחשבות, אמונות:

* מדברים פילוסופיה. הוצאת אנונימה. לחשוב זה משחק ילדים!
כתב: אוסקר ברניפייה.

קריאה

ספר על עידוד שיח רגשי, רגשות וחברים, לגיל הרך, א-ב'

רגשות, גיל רך

מסמך של משרד החינוך- משחקים חברתיים רגשיים

.משחקים רגשיים- חברתיים

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

יכולת הערכה עצמית של תלמידים (ואנשים) וחשיבותה ללמידה

מדוע ישנה חשיבות למימד ההערכה העצמית?

איך ניתן לבנות את יכולת ההערכה העצמית?
האם הערכה עצמית הינה תהליך נפרד מההערכה הכללית, של המורות/ המנהלים/ ראשי הצוותים ואחרים?
האם כדאי להשתמש בהערכה עצמית בנקודות מסוימות או שתהליך מתמשך אשר תומך באופני למידה מתמשכים?

יש המון שאלות שניתן וראוי לשאול בהיבטים של מדידה והערכה. בשנים האחרונות מדובר רבות על שלושה אלמנטים עולים בתחום החינוך (והארגונים) בהיבט ההערכה-
1. הערכה מעצבת מתמשכת- הערכה ממנה לומדים ומתפתחים הנעשית באופן תהליכי ועקבי.
2. הערכה עצמית של הילד/ה את עצמם כבסיס לשיח, אלמנט המתקיים בעיקר לקראת תעודות או ימי הורים.
3. הערכת עמיתים (התחום שמתפתח הכי לאט; אולי בשל חשש של מורים מהערכת חברים את חבריהם).

אני מאמינה שיש צורך לשלב את ההערכה בתפיסה החינוכית שלנו כאשר הפן הראשוני מבוסס על מענה למספר שאלות-
1. האם אנו "מייצרות" לומד/ת עצמאי/ת?
2. מהם ה"רכיבים" של לומד/ת עצמאי/ת?
3. מה התפקיד שלי בעצמאות ובגמישות הלמידה של התלמידים שלי?
4. כיצד אני מפתחת את המודעות והרפלקטיביות של התלמידים שלי לגבי היכולות שלהם, הקשיים שלהם, הצרכים שלהם ועוד.
5. כיצד אני מייצרת כיתה לומדת ומלמדת? כיתה עם אווירה של תמיכה, משוב וקבלה.

על מנת לפתח את העצמאות של התלמידים שלי אני משתמשת בשלושה כלים משלימים:

* מד אחריות- אשר משקף את מידת האחריות שלהם לגבי הלמידה שלהם- מי אחראי יותר? אתם? ההורים? המחנכת?
מדוע אחריות היא חשובה?
* סיסמא- לומדים- מתאמנים- מצליחים- שמהווה ציר התייחסות לגבי כל מקצוע.
היא מלמדת שכל מה שנלמד הינו אפשרי (כמובן שאפשרי אינו 100, אלא הצלחה אישית אל מול ציפיות ויכולות) אם מקדישים לו זמן למידה.

* פרקטיקה רפלקטיבית שנבנית באופן הדרגתי- אישית, זוגית והיררכית (בתוכה מצוי ואלי משיק רכיב ההערכה).

הערכה עצמית מורכבת ממספר שלבים או אפשרויות אשר יכולים להתקיים בנפרד/ במקביל או כתהליך. להלן האפשרויות:

1. מחוונים מוכנים למטלה- המחוונים הפשוטים ביותר; לדוגמא:
העריכי את עצמך בפרמטרים הבאים:
הגשה בזמן
שפה ברורה (מבנה משפטים תקין, ניקוד נכון, פסקות מובנות ובנויות נכון)
מענה לכל השאלות
רמת עניין
וכו'
* ניתן לציינן מספרית, ניתן לכתוב הערות איכותיות, ניתן לתת מד הערכה (טוב מאוד, בינוני, לא מספק), ניתן לשלב, ניתן לתת מדי הערכה חלופיים (אימוג'ים, סמלים ועוד).

2. מחוונים לתוצרים קיימים מוערכים- הערכת עמיתים על תוצרים שנעשו, לדוגמא בדיקת עמיתים לתוצר/ עבודה.
ניתן לתת לילדים להחליט איך לציינן- מילולית/ מספרית/ מעורב.
רוב הילדים, מבתי הספר שעובדים עם ציונים יצייננו מספרית.
שיטת עבודה זו עובדת על המללת משוב, תחום חשוב בפני עצמו.

3. הערכה עצמית ממוקדת מטלה- ללא מחוון.

4. הערכה עצמית ממוקדת מקצוע או תחום ידע; לדוגמא הערכות לפני תעודות/ יום הורים/ שיחה:
שמות המקצועות ומד של פרצופים/ סולמות/ מלל/ ציונים:
חשבון: מצוינת, טובה מאוד, טובה .

5. הגדרת מטרות להערכה- בניית מטרות אישיות לשנה/ מקצוע/ תהליך בנושאים שונים:
חברתי, התנהגותי, לימודי.
בדיקת התקדמות ע"י דיווח אישי, יומן רפלקטיבי, מדדים קשיחים, התנהגות ועוד.

6. מחוונים כללים להערכת עמיתים/ הערכת מורים (מנחים, מנהלים).

7. הערכה מילולית של חבר/ שותף לקבוצה/ מחנכת/ מנחה ועוד.

* שימו לב- הערכה עצמית בתחום החברתי והרגשי דורשות התבוננות עצמית, יכולת העלאת משוב עצמי, התמודדות עם נושאים רגישים, קבלת משוב אישי- שאינו "אובייקטיבי" כמו משוב על מקצוע/ עבודה, ולכן יש לשים לב האם הכיתה והילדים מוכנים לזה.
יש לבנות את תהליך ההערכה העצמית (אפילו החיובי, של מתן מחמאות, כתיבת יכולות ותחומים חזקים) באופן הדרגתי, מתאים לאופי הילדים והכיתה ובעיקר קשוב לצרכים ומתאים למטרות.

מחקרים ונסיון מראים שילדים שמעריכים את עצמם, מעריכים ומלמדים חברים מגיעים לתוצאות טובות יותר בהבניית הידע, בעיבודו, ביכולת עבודה קבוצתית ובמטה רפלקציה ומטה למידה.

במקביל אני מנסה לגרום לילדים להבין איך קל להם ללמוד/ לתפקד- אך זה נושא לפוסט אחר שיעסוק בהרגלי למידה ואסטרטגיות למידה.

קצת מקורות (שלא השתמשתי בהם, כך שהם מעניינים):

רחל נווה. הערכה ומדידה

מודל הלל

על הערכת עמיתים. משרד החינוך

הערכת כתיבה, תהליך ותוצר. משרד החינוך

הגיע זמן חינוך



אשמח לענות על כל שאלה ולעזור בבניית מחוונים ייחודיים (:




                                                  © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

סיכום מפגש בנושא טכנולוגייה ולמידה, בקורס משחק ולמידה

השבוע התקיים המפגש השלישי בקורס שאני מעבירה בפסג"ה חולון. המפגש עסק בשימוש בטכנולוגייה בכיתה.

בעולם היום שולטת התמה של שימוש רב בטכנולוגיה והרשת מוצפת בכמויות אינסופיות של אפליקציות ואתרים שיכולים להיות להם יישומים טכנולוגיים.

במקביל ישנה ציפייה מהמחנכות שהן תשתמשנה (וישתמשו) במקסימום טכנולוגיה, תוך אספקת אתרים רבים לתרגול, הפיכת חומרי לימוד ללומדות, מצגות, שימוש במידע רשתי והכנסת התכנות לבית הספר.

אחת התחושות שעלו במפגש היא שהכשרה איכותית לשימוש בטכנולוגיה, ואין הכשרה להתמצאות במרחב הטכנולגי שמעבר לאתרים של תרגול וידע (ויקיפדיה, גמב"ה, מט"ח, אופק וכד'). במפגש ראינו סרטונים, ערכנו דיונים פילוסופיים על טכנולוגיה ולמידה והעברתי סקירה תיאורתית ורוחבית.

להלן מספר אלמנטים מרכזיים שדוברו-

שימוש בטכנולוגיה צריך להיות בעל מטרה ברורה, כאשר הטכנולוגייה משמשת כאמצעי היעיל ביותר.

שימוש בטכנולוגיה כדאי שישולב במטרות חברתיות ובהקניית הרגלי למידה/ עבודה (עבודה בקבוצות, חקר, שיתוף פעולה ועוד).

טכנולוגיה יכולה לשמש ל:

קשר עם הורים

יצירת מרחבי למידה ושיתוף סגורים ושיתופיים

חקר

הטרמה ללמידה

סיכום חומר

אימון

חדשנות ויצירתיות

סיכום חומר

מבדקים (חידונים)

למידת עמיתים

כלי עזר למתקשים (בכתיבה, העתקה, מהירות עבודה)

אתרים נוחים לעבודה ומומלצים:

Kahoot:  

https://getkahoot.com/

האתר של אורי אלון (תבניות בסיס למשחקים): http://urilon.wix.com/new-argaz

פוסט שלי שמתעדכן תדיר ובו למעלה מ-200 אתרים ואפליקציות לשימושים חינוכיים, בחלוקה לנושאים:

פוסט כלים טכנולוגיים

* כדאי להיכנס ללבוג לפוסטים של שימוש בטכנולוגיות בכיתה.

בהצלחה, ואני פה לכל שאלה ותגובה,

שרון.

עבודה בקבוצות, משימה מפעילה, סיכום חומר ויצירת תוצר (אומנות ומחשבים) במקצועות רבי מלל (כיתה ה' עד י"ב)

פוסט זה מתאר שני שיעורים (כפולים, עם אפשרות לשלוש שעות לכל שיעור) שמטרתם העברת אחריות הלמידה לכיתה.

מטרת העבודה בשני השיעוירם הינה ללמד את הילדים לסכם חומר לימודי ולעשות עבודה קבוצתית שאינה מלל או רק סיכום רגיל.

הילדים מקבלים שתי הכוונות או שני מחוונים:

האחד עוסק בתוכן :

1. היכולת לארגן חומרים מהמחברת/ חוברת/ ספר (לדוגמא בתנ"ך)- השלמה מחברים.

2. סיכום החומר בנקודות מרכזיות, ללא חומר תפל שאינו קשור, בעמוד אחד (או שניים אם מדובר במסה גדולה של חומר).

3. העברת הידע לתוצר (קומיקס/ כרזה/ משחק) בר שימוש ו/או בר הבנה לקורא/ת ולמשתמש/ת.

השני עוסק בתהליך:

1. אופן העבודה בקבוצה- חלוקה שיוויונית משימות המטלה.

2. אווירה נעימה בקבוצה.

3. עמידה בזמנים.

4. התמודדות עם קשיים ותסכולים.

כמובן שבסוף התהליך עשינו רפלקציה על כתיבה וארגון חומר, שמסקנותיה אמורות לייצר שינוי לעתיד באופן הסיכום במחברת וארגון החומרים.

משימה ראשונה

תחום ידע בו בחרתי למשימה זו- תנך

- מעבר על פרקים א-ח במחברת, חוברת ובספר.

- לסכם בעמוד אחד את רצף האירועים- העיקריים בפרקים.

- לצייר קומיקס שמספר את הסיפור (הציורים בקומיקס תומכים את הסיפור, לא להיפך).

התוצרים מדהימים ושונים באופן הגשתם בין הקבוצות- להלן תמונות:

משימה שנייה

תחום ידע בו בחרתי למשימה זו- גיאוגרפיה

- כל קבוצה (לפי שולחנות) עוברת על חוברת ג"ג (עד לעמוד אליו הגענו, במקרה שלנו 45) ומחברת ג"ג (לשים לב לא לתת יוצר מדי חומר / להתאימו לכיתה ולרמתה).

- כל קבוצה מחברת 7 שאלות על החומר (מאתגרות)

- צופים בסרטון הדרכה של קהוט:

https://www.youtube.com/watch?v=O3htrdaGtUM

- כל קבוצה מחברת שאלון בקהוט ושומרת את התוצר.

- כל קבוצה שולחת נציג/ה להעביר חידון לכיתה.

- סיכם של המורה.

* כמובן שכדאי לתת הסבר על ארגון חומר והוצאת נקודות מרכזיות לפני תחילת הפעילות.

בהצלחה,

אני פה לכל שאלה והמלצה,

שרון.

 © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

שש תוספות שלי לתכנית כישורי חיים בכיתה ב'

בהמשך לבקשה של אחת מקוראות הבלוג להלן שש תוספות שהכנסתי לכיתה במקביל לתכניות כישורי חיים של ב'.

בחרתי בשישה נושאים שנתפסים על ידי כחשובים;

חשוב לי לומר- יש לעבוד יחד עם היועצת- בין אם בהתייעצות, השלה לנושאים שבתכנית השנתית, יידוע וכמובן שיתוף ופיתוח עם המחנכות האחרות בשכבה/ בי"ס.

1. פתרון בעיות-

מיומנות חשובה בכל גיל.

א. השתמשתי בספר גדר, כבשה ואיש עם בעיה ובספר זום, להלן הפירוט: פתרון בעיות

ב. משחקי תפקידים של פתרון בעיות שכיחות בבית הספר.

ג. משחקי ספורט בהם יש צורך באסטרטגיה אישית או קבוצתית.

ד. סרטים בכיתה- הפסקות באמצע לדיון על פתרונות אפשריים.

2. קבלת האחר-

א. הספר משהו אחר- הקראה, דיון, יצירה- כל אחד צייר את היצור שהוא היה רוצה להיות ואיזה חבר יצור הוא רוצה.

לאחר שיתוף הקבוצה, מי שרוצה, דיון על אנשים שונים שאנו מכירים, היכרות אישית או קהילתית, ומה אנו חושבים עליהם.

שיח על קבלת השונה.

ב. שני שיעורים נגד גזענות.

3. פיתוח קשרים ושיח רגשי-

משחקים שקשורים לרגשות ולפיתוח שיח.

דוגמא-

א. משחק שאלות הורים וילדים, מתאים לסוף כיתה ב'-
הילדים כתבו על דפים בשני צבעים-

שאלות שהם רוצים לשאול את ההורים

שאלות שהילדים רוצים שישאלו אותם.

כך יצרנו משחק להוירם ולילדים.

ב. כתיבה רפלקטיבית בנושאים שונים (כדאי להתייעץ עם היועצת אם אין נסיון בתחום).

4. שיתוף פעולה, שיתוף פעולה- 

אינספור משחקים של שיתוף פעולה- קופסא, חידות בקבוצות, משחקי ספורט.

כאשר יש קשר הדוק לפיתוח עבודה לימודית עצמאית בכיתה.

5. איך לריב נכון, שפת האני-

אני אירחתי הורה מהכיתה, עובד סוציאלי במקצועו שהסביר לילדים על "שפת האני".

כל דרך להסביר לילדים איך לריב/ להתווכח ולדבר את עצמינו ולא להאשים את האחר ראויה בעיניי

6. להגיד לא ולהקשיב ללא - פוסט "לא"

יש עוד המון תכנים שנלמדו בכיתה ומגוון התנסויות נוספות שהתאימו לי ולכיתה שחינכתי.

הכי חשוב לתת מענה לצרכים שעולים תוך כדי תנועה מחד, ולהתאים את הלך הרוח לאופי הכיתה והמורה.

אני פה לכל שאלה והערה,

אשמח לשמוע מכן,

שרון.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

מחנכ-ת או מעבירה חומר? לאור הפיגועים בפריס

פעמים רבות אני תוהה מה תפקידנו כמחנכות, ולא בתפיסה הפילוסופית רחבה של מחנכת (או מחנך, הפוסט מנוסח בלשון נקבה) אלא בתוך המערכת התרבותית בה אנו מתפקדות, מתחת לאילוצים גלויים וסמויים של המערכת, הקהילה, ציפיות ההורים, דרישות המשרד ועוד.

אנחנו מצויות בין יום הזכרון ליצחק רבין, ליום הסובלנות הבינ"ל, ליום זכויות הילד.

בישראל אנו תחת אירועי טרור יומיומיים מזה כחודשיים, בתוך מציאות מורכבת של מלחמה מתמשכת בין ישויות פוליטיות שמדברות בשפה של אמיתות מוחלטות, תפיסות פרימודיאליות (לאומיות ע"ב אתני והסטורי) של אדמה, מורשת והסטוריה.

בצרפת, הותקפו תוך מספר שעות מספר יעדים במתקפת טרור שגבתה את חייהם של למעלה מ-100 אישה ואיש והותירה מאות פצועים.

בלבנון בוצעה התקפת טרור ע"י אותו גוף/ צבא גרילה/ ישות פוליטית שהתקיפה את פריס, וגם שם 45 אנשים נהרגו ולמעלה מ-100 פצועים.

ואנחנו? מה תפקידנו? בין כל הוויכוחים בין "ימין" ל"שמאל"; בתוך הדיון על הבעת דעה בכיתה- מה פוליטי ומה לא;

בתווך בין הרצון לחנך לבין עמידה מול שאלות קשות, שלא לומר מהותיות; בין חשש, מוצדק בחלקו, על "מה יגידו ההורים" ומה תגיד המנהלת/ המשרד; ובין המציאות בה מורות ומורים נתונים תחת התקפה אם אמרו משפט שלא הובן או לא מקובל על ידי ילדי הכיתה;

בתווך מצוי הצורך לחנך לאמות מוסר מוסכמות, לאמפתיה, להבנת המתרחש באופן הקרוב ביותר לאובייקטיבי, לחנך לביקורתיות, למחשבה עצמאית מתוך ידע ולא מתוך סיסמאות ועוד.

האם ניתן לדבר על המתרחש בעולם ללא הבנת ההסטוריה? ולו חלקים ממנה?

האם ניתן להבין את המורכבות עם חשיפה רק לנקודת המבט שלנו?

האם ניתן ללמד אמפתיה בלי לחשוב על הצד השני? מיהו הצד השני?

האם תמיד צריך להבין את הצד השני?

כמה צדדים עוד יש?

האם ישנם דברים שהם טאבו?

האם יש פתרונות שאינם זה או זה, אלא גם וגם?

כמובן שעל כל נושא ועל כל התרחשות ניתן לשאול את אותן השאלות אך התשובות תהיינה שונות.

אני מאמינה שעלינו כמחנכות לייצר שיח בכיתות בו יינתן מידע, והרבה ממנו, בהתאמה לגיל ולרמת הכיתה.

אני מאמינה שעלינו לשאול שאלות קשות, גם אם לא לכולן יהיה מענה.

אני מאמינה שמותר שלא תהיה הסכמה בכיתה כל עוד יהיה כבוד ותהיה הקשבה.

אני מאמינה שיש קשר הדוק בין כל מה שמתרחש ובין מטרות החינוך, והתעלמות או סיסמאות ירדדו את החינוך להוראה.

מתוך כל האמונות האלה אני פועלת,

וכמו שאמרו לי ילדים בכיתתי-

ההורים שלנו מודאגים, ולא תמיד יש להם את התשובות או את היכולת לדבר איתנו,

אבל עדיף להבין מאשר לפחד.

עדיף, לדעתי, לחנך ולהתמודד עם הקושי מול הילדים, ההורים לעיתים, אפילו המערכת,

אך לעשות זאת ברגישות, בתבונה ובלי סימני קריאה.

לחנך ולדבר על השאלות העצומות מתוך אותם ערכים בסיסיים שאמורים להתקיים בין בני אדם, קהילות ותרבויות.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון