עבודה על מיומנויות חברתיות - פוסט מאגד - 25 משחקים ואפשרויות עבודה על הנושא

כנשות ואנשי חינוך, מנתחי התנהגות ונשות/ אנשי טיפול אנו עובדות רבות עם ילדים בגילאי גן, בי"ס יסודי ונוער על יכולות ומיומנויות חברתיות.

על מנת להצליח יש לשלב-

ביסוס הבנה: עבודה נרטיבית, שילוב סיפורים חברתיים, ניתוח סיטואציות, שיקוף, עבודה על פתרון בעיות ועוד.

תרגול: עבודה דרך משחקים או תנועה או כל מרחב אחר בו הילדים מתנסים במשהו פיסית - ביצועית ודרך ההתנסות מפחיתים התנהגות לא רצויה ומגבירים התנהגות רצויה, לדוגמה: מגבירים איפוק והמתנה, מפחיתים התפרצויות.

תמיכה: שימוש בסדרות חברתיות, פיתוח (TOM (theory of mind, עבודה מתמשכת מחוץ לסטינג ההתערבות - גם במרחב הגן/ כיתה/ בית.
שימוש במשחק סימבולי ומשחקי דמיון לביסוס התנהגויות.

שילוב תומך של טיפול רגשי אם יש צורך.

יש לבנות תכנית מותאמת לכל ילד/ה ולכ קבוצה, בהתאמה לצרכי החברים, לגיל ולרמת ההבנה והמסוגלות.

להלן פוסטים מפורטים בתחום לפי נושאים, ליחצו על השם וייפתח הפוסט המלא:

סרטים וסדרות ללימוד חברתיות

שלושה משחקי קלפים ועשרה יתרונות

לימוד פתרון בעיות נרטיבי - מחשבתי, בעזרת שני סיפורים

מה זה איפוק ואיך עובדים על זה

הבלוג של טוגי - מאות משחקים לפי תחומים (כולל מרחב אישי, התמצאות במרחב, איפוק ועוד)

תיהנו (: ואם יש משהו שתרצו שאוסיף לפוסט, עם קרדיט לכן/ם - בשמחה.

שרון

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון ©

פתרון בעיות - איך מלמדים את זה? שני מפגשים מתוך רצף

אחד הנושאים הנחקרים באופן יסודי בשנים האחרונות הוא כישורים חברתיים כמנבאים/ מסבירים הצלחה חברתית והצלחה לימודית, תוך התנהלות מאפשרת במרחב.
בתוך סל הכלים הנחקרים (זיהוי רגשות, הבנת האחר, שליטה בכעסים, יצירת קשר ועוד) נמצא נושא פתרון הבעיות.
תפיסת בעיה או קונפליקט, ההתייחסות אליהם, הפתרון והרפלקציה המתקיימת (מודעת או שאינה מודעת) אינן מיומנות שניתן ללמד רק דרך שיעורים או סדנאות יש לייצר סביבה אשר מדברת לפי התמה הרצויה, יש לעשות מודלינג (modeling) לילדים, יש לתת כלים מעשיים ויש לדבר על זה-
שיחות אקראיות
שיחות עקב אירוע בבית או בכיתה
שיחה מובנית כחלק משיעור התנסותי- פנימי או חיצוני.

להלן דוגמה לצמד מפגשים שמתאימים לטווח גילאים רחב- חמש ומעלה (כן, גם מבוגרים), כאשר ניתן להתאים את רמת השיח ואת מורכבות השאלות וה"חפירה" האישית (:

מפגש ראשון- גדר, כבשה ואיש עם בעיה
1. מתחילים עם הקראת הספר; כאשר עובדים עם ילדים עדיף להכניס פן דרמטי- קומי לסיפור.
במהלך הקריאה מותר למאזינים "להפריע" ולזרוק דוגמאות, במידה וזה קשה לנו כמנחות אנו נאפשר דרך הפסקות מתודיות תגובות לכל כבשה.

2. נקיים דיון- מהן בעיות אפשריות?
מהו קונפליקט?
מי רוצה לתת דוגמאות?
איך אתן/ם פותרים בעיות? כל הבעיות נפתרות אותו הדבר?
האם יש פתרונות בספר שלא הכרתן/ם? שתבחרו להשתמש בהן? שלא אהבתן/ם? שאהבתן/ם מאוד?

המשך בשיח מונחה משתתפים- שאלות בקשר לספר, לכבשים... רעיונות לאדם עליו מדבר הסיפור.

3. כל משתתף/ת מצייר או כותב את שתי הדרכים השכיחות שהן היא/הוא משתמשים לפתרון בעיות.

4. דיון נוסף, קצר וממוקד על אילו דרכי פתרון גילינו היום? איך הן יכולות לעזור לי?
מה לא מקובל עלינו כדרך פתרון? לדוגמא- כבשה אחת בחרה באלימות.. האם זה מקובל עלינו במרחב הכיתה? קבוצה? ארגון?

לדוגמא- ילד מהכיתה צייר וכתב שכאשר יש לו בעיה הוא מבולבל ונמנע מלטפל בה.
ילדים הציעו לו להירגע ולדבר על זה.
הילד הגיב ב: אחשוב על זה, אבל לא נראה לי...
יחד עם עבודתי כמחנכת, תוך שיח עם הוריו, אני מקווה שהרעיונות שקיבל יתממשו כאשר הבעיה הבאה תצוץ.
(ספוילר- שבוע לאחר המפגש הילד אכן נתקל בבעיה, בכה- רק 2 דקות, לעומת 10-15, נרגע, דיבר איתי ופתרנו את הבעיה! כמובן שהמפגש לא היה קסם, אלא חלק מתהליך).

5. אנו, מעבירות המפגש, מסתכלות על הציורים. דרך השיח והציורים ניתן לגלות קשיים וחוזקות של הילדים, בדרך כלל עם הלימה להכרותינו עימם.
מפגש זה כתחנה בדרך משקף למשתתפים ולנו איםה אנחנו, מה קשה/ קל לנו, מה עוד קיים ומאפשר חשיבה על הנושא בציור/ כתיבה רפלקטיבית אישית.

מפגש עוקב, בו נשתמש בספר זום.
הספר זום, לתפיסתי, עוסק בפרספקטיבה של גודל בעיה או קונפליקט.
נראה את העמוד הראשון ונשאל מה זה?
כנ"ל השני והשלישי.
החל מהרביעי נשאל- חלק ממה זה יכול להיות?
החל מהשביעי נשאל- מה לדעתכם הצייר רוצה לומר לנו?
דיון- על מה שהמשתתפים העלו.
המשך עד לסיום.
דיון על שני נושאים- הראשון- פרספקטיבה וחלקים, השני איך אני תופסת נושא/ בעיה/ קונפליקט- כ"הכל", כחלק ממכלול, ככטסטרופה, כהזדמנות, מבפנים, מבחוץ (כמובן שכל נושא שמתחבר לכן/ם אפשרי.

סיום במשהו יצירתי- ציור של פרספקטיבה, בניית מודל, צילומים אישיים וכל רעיון אחר!

אשמח לשמוע רעיונות כמובן (:  תודה!

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון