שילוב גורמי למידה בלמידת חקר עמיתים- כיתות ה-ו ומעלה

אני אוהבת לתת לילדים ללמוד נושא באופן עצמאי, בעזרת שאלות מנחות.

למידת חקר עמיתים בשלבים מטרתה לעבוד על מספר מיומנויות במקביל- חברתיות, לימודיות והתנהלותיות:

מיומנויות התנהלותיות-

חלוקת עבודה בקבוצה

הקשבה

דיון לפני כתיבת התשובה

ביצוע המטלה, בשלבים וכמשימה שלמה.

לימודיות-

הבנת המשימות/ שאלות

חקר איכותי (מציאת מספר מקורות, כתיבת מילות המפתח/ השאלות הנכונות)

כתיבת תשובות מלאות שאינן תקציר או מגילה.

אלמנטים רלוונטיים לכל סוג עבודה.

חברתיות-

סבלנות

הקשבה

משוב (אם מישהי/י משתלטים, אם לא נעים בקבוצה, אם מישהי-ו מפריעים וכד')

תמיכה בחבר אם לא משתתף

סיוע לחבר/ה מתקשה.

השבוע עבדתי על פרק מורכב בתנ"ך במשך שעתיים רצופות.

הכיתה התחלקה לקבוצות של חמישה ילדים, בכוונה על מנת להעלות את רמת הקושי בעבודה משותפת (בד"כ אני אוהבת קבוצות של 3-4).

הכיתה קיבלה דפים עם חמש שאלות- שתיים על מושגים כלליים (מיהו האל דגון, מהי אלילות) ושלוש שאלות על הפרק עצמו.

הגדרתי זמן לביצוע, בסיומו קיבלו משימת המשך (ניתן לתת מחוון לכל שלב, או כמו שבחרתי הפעם לבדוק יחד איתם בסיום), משימת ההמשך הייתה להשוות את התשובות עם קבוצה אחרת, לתקן במידת הצורך, שוב, הגדרתי זמן ונתתי משימת סיום- רפלקציה על העבודה בקבוצות (ניתן לתת משימה של חיווי דעה, מחשבה על הפרק הבא, כתיבת כתבה על הפרק ועוד).

בסך הכל הילדים עבדו באופן עצמאי שעה ועשרים, כאשר אני כותבת לעצמי הערות על ההתנהלות בקבוצה, עוזברת בין הקבוצות לווידוא עבודה, הבהרות במידת הצורך, מתן כיוונים וכד'.

סיימנו ודיברנו מעט על החוויה של העבודה בקבוצות.

יום למחרת עיבדנו את העבודה בשני מישורים-

מישור התוכן ומישור התהליך.

כמו כן דיברנו על חיפוש ברשת, כתיבת מילות מפתח, שאלות, כיווני חיפוש ושנים, רשימת אתרים מרכזיים.

הילדים נהנו מהחירות, התמודדו עם אי הצלחות (תשובות לא מלאות, אי מציאת חומרים שקבוצות אחרות מצאו וועד) ובעיקר ניהלנו שיח על חשיבות העבודה בקבוצות מבחינת מיומנויות דרושות ומבחינת התהליך החברתי רגשי שמעורב.

אני ממליצה ללמד עבודה בקבוצות החל מגיל הגן משום שלמידה משמעותית מובלת תלמידים תלויה במיומנויות רבות הקשורות ליכולת עבודה עם קבוצת הגיל ולעבודה כקבוצה.

השאלות:

1. מי הוא האל דגון?

מה מקור שמו?

מי היו התרבויות/ דתות שהאמינו בו?

2. מה ההבדל בין אל יחיד לאלילים (רמז: יש ארבעה הבדלים)

3. מי הם הפלישתים?

4. תארו במילים שלכן-ם את פרק ד', גם אם לא הבנתן-ם את כולו.

5. מיהו איכבוד?

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

למידת עמיתים- שלוש דרכים שונות לבסס למידה עצמאית

למידה משמעותית נתפסת כחלק משמעותי בלמידה משמעותית, למידה שעניינה יצירת משמעות אצל הלומד/ת, מעורבות ואקטיביות בלמידה ובעיקר אקטיביות בתהליך הבניית הידע.
אני מאמינה שחלק ניכר מתפקידי כמורה, מנחה, מנהלת צוותים הוא ללמד מגוון כלים ללמידה עצמאית ולהובלת למידת עמיתים. מישור אחד בו התמקדתי השנה היה העבודה בקבוצות, על מגוון המיומנויות הנדרשות לכך (ניתן לקרוא בפוסט זה על מיומנויות קדם לעבודה בקבוצות: עבודה בקפוצות, מיומנויות נדרשות )

המישור השני הוא למידת עמיתים יצירתית ואפקטיבית אשר מעצימה את תפקיד התלמיד/ה המוביל/ה, את האחריות ומכילה בתוכה או בסיומה שיקוף שתלמידים אחרים עושים או שאני עושה ומקום לרפלקציה מובנית או מובנית למחצה.
להלן שלוש דוגמאות ללמידת עמיתים:

1. למידת חקר-
בכל שבוע עשינו שיעור מחשבים של שעה וחצי בנושא אחר שנבחר על ידי תלמידי הכיתה, תחת נושא על- בעלי חיים וכוכב הלכת. הילדים התחלקו לזוגות וקיבלו זמן לחקר עצמאי באינטרנט (למדנו לפתוח דפדפן, לחפש מידע ועוד) וזמן לכתיבת וציור הממצאים.
זוגות שונים כתבו באופנים שונים, חיפשו בדרכים אחרות, קראו או צפו, שילבו מתודות; לעיתים זוגות התחברו וחקרו יחד.
לבסוף כל זוג הקריא ממצאים, נתונים מעניינים, שאלות שעלו ושיתפו בציורים שצוירו.

במליאה ריכזנו נתונים, השלמנו פערים והעלינו שאלות.
אני שיקפתי לזוגות תהליכי עבודה שונים, נקודות מבט, חוסרים ועוד.
היה מעניין לראות כיצד ילדים לומדים וחוקרים אחרת- קריאת חחמרים רבה ואיסוף, כתיבה של כל נתון שהתגלה, כתיבת העיקר, כיבת התפל, "אי מציאת" חומר ועוד.

לאורך השנה הילדים התמקצעו בחקר, בחיפוש מידע, בכתיבת העיקר ובהנאה מתהליך בחקר עצמו ובהובלתו.

2. כתיבת סיפור בזוגות, קריאה של זוג אחר, משוב:
בחלק מהעבודה על כתיבה ירדנו פעם בשלושה שבועות לערך לחצר לכתיבת סיפור בזוגות. הילדים קיבלו מחוונים שיזכירו להם את המבנה הנדרש והם בחרו את הנושא. הכתיבה התבצעה בזוגות/ שלשות והוקצתה לה שעה.
בתום השעה כל קבוצה הקריאה את הסיפור לקבוצה אחרת וקיבלה הערות- מעניין, הגיוני, מגניב, חסר X, חסר Y (כמובן שנושא המשוב ואיך נותנים אותו תורגל בכיתה).
הקבוצה בחרה האם לתקן ולבסוף אני קראתי את הסיפורים ללא התייחסות במשימה זו למחוון אלא לתהליך הכתיבה, המשוב וההנאה מהכתיבה.
כמובן שעלו קשיים בכתיבה מסוג זה- קושי בבחירת נושא, קושי בקבלת/ נתינת משוב; אך תוספות אלו יצרו למידה עם מעורבות רגשית גבוהה שחשובה ללמידה הקוגניטיבית.

3. ללמד משהו חדש קבוצת ילדים ורפלקציה על הלמידה והלימוד:
שאלתי את ילדי הכיתה האם הם יכולים ללמד משהו שילדים אחרים לא מכירים או לא שולטים בו.
כמעט כל הידיים הורמו.
מספר סבבים בקבוצות והכיתה למדה:
להגיד 20 מילים בספרדית, מילים באנגלית, בנות למדו כדורגל, בנות ובים למדו כדורסל, מתיחות יוגה ועוד.
המלמדים נהנו מאוד והלומדים למדו ידע/ מיומנויות חדשות.

כאשר חזרנו לכיתה מהחצר דיברנו על חוויית הלמידה מחברים, חווית לימוד חברים, מסקנות והמלצות (:

המסקנות שלי ברורות- ככל שיש לילדים אוטונומיה בבחירה, יכולת השפעה, עבודה בקבוצות באופן עצמאי, העברת משוב ורפלקציה מכוונת ועצמיאת הם נהנים יותר, מחויבים לאתגרים ולומדים בהנאה.

מעט על למידת עמיתים:
http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper37/docs/01.pdf?v=1

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3040

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון