ללמוד לומר לא, וחשוב מזה, ללמוד להקשיב ללא

הפוסט המקורי נכתב ב - 2015, עת חינכתי  כיתה ב',

היום - אנחנו עובדות עם המערך הזה בבית הספר בכל הכיתות, עם התאמת דוגמאות ושיח.

בחודש האחרון אני מוצאת את עצמי עוסקת בכיתה (כיתה ב') בנושאים שקשורים מחד לחיזוק האינדיווידואל ומאידך להתנהגויות מקובלות בחברה. באמצע כיתה ב' לערך היחסים החברתיים מתחילים להשתנות, ווודאי ישתנו שוב בכיתה ג' שהינה כיתה מורכבת בהיבט הלימודי - חברתי.

בתוך מקבץ הנושאים שמעסיקים את הכיתה אני עובדת על נושא ה- לא.

ילדות-ים רבים חונכו בגן ולמדו לומר את המשפט "לא נעים לי"; ילדים-ות רבים חונכו להיות נחמדים לסביבה ולא אסרטיביים, לעיתים מחשש הורי או חינוכי מפני תוקפנות, ולעיתים מסיבות אחרות; ילדים וילדות חוששים לעיתים לא להיות "מגניבים" או חלק מהחבורה ועוד.

מן הצד השני ישנם ילדים שלא שומעים את המילה לא או בוחרים שלא להקשיב לה. ילדים אלו חושבים, או שמא התרגלו, להיות בצד החזק יותר והם מתעלמים מאמירה מפורשת של חבר/ה  במהלך משחק או אינטרקציה חברתית או לימודית אחרת.

אני עובדת עם הכיתה במספר מישורים מקבילים, מתוך אמונה שהם ישלימו לילדים תמונה שלמה, תמונה המורכבת מהבנה של הסיטואציה ואמירת לא, הקשבה והיענות לאחר/ת וכן, גם חשש מפני ענישה באם יווצר צורך (יש לציין שכיתתי כמעט ולא נתקלה בענישה בשל שתי סיבות- אני מאמינה יודעת שיש פרקטיקות איכותיות יותר להתנהגות ואלמנטים אחרים ממלאים את הצורך).

1. המישור התפיסתי- נרטיבי- 

ערכנו מספר שיחות וסימולציות שהתמקדו ב- איך אני ארגיש בסיטואציה- על מנת להבהיר שכאשר מישהי או מישהו אומרת לא, הכוונה היא לא.

לא "אולי", לא "אני אחשוב על זה" לא תחליט/י את/ה".

הדגשתי את ההבנה שאם בגילאים מבוגרים יותר מישהי/ו אומרים לנו לא ואנו בוחרים להתעלם עשויות להיות לכך השלכות חמורות, ונתתי דוגמאות שמתאימות לכיתה ב'.

2. המישור הגופני- פרטי-

נושא הגוף מלווה אותנו החל מכיתה א' בהיבטים של פרטיות, מוגנות, נוחות ומחרב אישי.

אני פועלת עם הכיתה במשחקים, דרך שיחות, במשחקי תנועה הדדיים- בהן הילדים מתקרבים/ מתרקחים והם שולטים במצב ודרך שירים או כתיבה איישת בשיעורים המוקדיםש לכישורי חיים.

בדרך כלל, אמירת לא קשורה לגוף- לאיך אומרים לא, למתי - משחק, הצקה, מגע, לתגובת החבר/ה שלא מקשיב/ה ועוד.

דרך השיח הקיים שהגוף שלנו הוא שלנו- אמירת ה"לא" מקבלת תוקף.

אני חושבת שהגוף הוא האלמנט הראשוני שילדים לומדים לשמור עליו ולכן חשוב להכניסו לשיח על אמירת לא.

3. הקשבה לאחר-

בשנה שעברה אב של אחת מילדות הכיתה התארח והסביר לילדים על שפת האני, ועל חשיבות השימוש בה בעת ריב.

החלטתי "לרדת" להבנה בסיסית ולקיים שיח על הקשבה לאחר.

על מנת שהשיח לא יישאר ברמת התיאוריה הכנסתי משחקי תפקידים ודרך תגובות הילדים דיברנו על חשיבות ההקשבה.

4. ללמד להגיד לא-

אני מאמינה שחובתנו לחנך את ילדינו האישיים ואת תלמידנו לומר לא.

לא סתם כשלא מתחשק להם משהו (למרות שגם זה בסדר), אלא אמירה חותכת כאשר מישהו עושה/ אומר להם משהו שלא נעים להם.

ללמד שאין צורך להתחשב באחרים/ות אם הם חצו קו אדום מבחינתנו.

לימוד זה הוא מורכב משום שאנחנו מחנכות/ים בגדול לנחמדות, הכלה, הבנה חברתית ועוד, ולפתע צריכים לעמוד איתנות/ים ולסרב.

במקביל יש לדעת כיצד לא לנצל זאת לרעה או בבחינת "זאב זאב".

השיח בנושא זה אינו עומד בפני עצמו, אך הוא אתגר חשוב מבחינתי מפני שהוא חורג מגבולות עצמי אל האחר ויכול להשפיע על התנהגות קבוצתית, התנהגות מול גורמים שליליים ועוד.

סרטון הסבר למבוגרים.ות - מחנכות.ים, הורים - 

https://www.youtube.com/watch?v=doXCYxUR3-g

שני סירטונים מעולים להתייחסות עבור ילדות.ים ונוער - 

סרטון של דנה נחום, מתאים מגיל ילדות - מדבר על נושא סופר חשוב - לתת נשיקה לסבתא- חובה? חייבים? או שמותר לומר לא? (ברור שמותר, ואף רצוי לומר גם לא, אם לא רוצים).

consent - simple as tea - הסכמה, כמו בא לך תה?
מתאים מגיל 11-12 והלאה.
נ.ב.
התייחסות למשפט השכיח בגנים "לא נעים לי" של ד"ר עדה בקר:

http://www.socialkid.co.il/2015/03/%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9F-%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%9C/

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

סדרות וסרטים ללימוד חברתיות ופיתוח נושאים חברתיים

אני אוהבת לשלב סדרות, סרטים ומוסיקה בלמידה, ואני מרגישה שיש ערך עצום לשימוש בסדרות וסרטים לפיתוח מיומנויות חברתיות. כשאנחנו מדברות על מיומנויות חברתיות, יש פירדמיה (שניתן לדבור אותה / לערבב קומות) אך על מנת שילד-ה ישחו בעולם החברתי - רגשי, עליהם להכיר ולשלוט במרחב הידע - מיומנויות הרחב שהתחום מצריך, על מנת להרגיש בטוחים בתוכו.
תחושת הבטחון הזו לא תמיד ברורה לילדים, שהרי אין להם "רשימת מכולת" של דברים שהם צריכים לדעת,
אבל כאשר הם שולטים במרחב הזה - החל מהכרת הרגשות ועד רפלקציה עצמית - ציר ארוך - הם מתמקמים ומתנהלים בו בבטחון רב יותר.

כאשר מדובר על "מיומנויות חברתיות" הסל הינו רחב מאוד.

מיומנויות חברתיות בנויות מאין ספור תתי משימות ויכולות שמייצרות את התמונה השלמה.

בעבודה עם ילדים עם קשיים בהבנת סיטואציות חברתיות/ הבנת האחר/ TOM; בעבודה עם כיתות רגילות בהן יש צורך לעבוד על מיומנויות חברתיות, קונפליקטים, התנהגויות שעלולות לפגוע בילד/ה או באחרים, בעבודה עם ילדי-ות גן - א' על שיתוף פעולה / נצחון והפסד בכבוד ועוד.

עבודה עם סדרות וסרטים (וכן עם קטעי סאטירה, סירטונים, קליפים ועוד) מאפשר:

1. פתיחה של נושא.

2. התעמקות בסיטואציה.

3. אפיוני דמות.

4. שיקוף
5. דיון על גבולות
6. קונפליקטים
7. אני והקבוצה
מאפייני אישיות

ועוד

תוכלו למצוא פוסטים נוספים בתחומים שונים: שימוש בסרטים ללמידה (ו' עד תיכון), שימוש בסדרות וסירטונים ללמידה נושאית ביסודי.

להלן סדרות וסרטים שאני אוהבת, יש עוד רבות וטובות - 

כיתות ה'-ו'  ומעלה, צפייה עם תיווך

מקיף מילאנו - על ההתנהלות בחט"ע - עניינים ולבטים של בני נוער

האוצר שלנו - סדרה נהדרת - גם עולם חברתי עשיר, יחסים עם הורים, והמון ידע עולם

הסדרה "מיוחדת" של כאן חינוכית -
על נערה מיוחדת ואחותה היוטיוברית - ואיך עולמות מתחברים

גן חובה ומעלה

ארתור-

ארתור היא סדרת טלוויזיה, מבוססת ספרים (קראו כאן) שהחלה בשנת 1996 והיא בעלת 19 עונות. ארתור עוסקת ביחסים במשפחתו של ארתור וביחסים בין ארתור וחבריו.

מתאימה לילדים מגיל שלוש וחצי (עם תיווך) ועד כיתה ד'.

להלן כתבה מעניינת על הסדרה- "הארץ", ארתור

למה לימה - סדרה חברתית שעוסקת במשפחה וחברות, משודרת ב "כאן" חינוכית

דן ומוזלי-

תכנית נונסנס ישראלית לילדים שעוסקת בסיטואציות חברתיות. גיבור הסדרה, ילד בשם דן עובר לארץ דמיונית בשם קונפיטורה, בכל פעם שהוא נכנס לקונפליקט עם הוריו או עם חברים, ודרך סיטואציות מצחיקות בקונפיטורה הוא לומד איך לפתור בעיות חברתיות. לסדרה 4 עונות, ומומלץ לצפות בפרקים השונים ולמצוא התאמה לצורך.

מתאימה מגיל ארבע (עם תיווך לעבודה) ועד כיתה ד'; בחנ"מ- בהתאם לצרכים. ילדים בכיתות גבוהות יותר יכולים להיתרם משימוש בסדרה בהיבטים של אפיון דמות, הבנת נונסנס ועוד.

הסדרה האהובה עלינו בבית - בלואי (דיסני) -אתם תמצאו את עצמכן.ם בה -אז היא סופר מומלצת לצפייה עם הילדות.ים הפרטיים שלנו

וגם בכיתות א - ב

שקשוקה - סדרה על כיתה וההתנהלות החברתית הורית סביב ילדי הכיתה, ההורים והצוות החינוכי

נפלא מכיתה ב' ומעלה (עד ד', לעיתים תחילת ה')

לבד בבית -סדרה על אחים שנשארו לבד בבית, ההורים בחופשה (בלתי נגמרת), המבוגר האחראי הוא דוד (הזוי מעט), והדינמיקות בין האחים ובינם לבין חבריהם - מהווים כר נרחב לעיסוק חברתי

קפה עמליה - סדרה שמשלבת שחקנים ובובות - התרחשויות בבית קפה שמנוהל ע"י סב ובתו, ואיתם הנכדה

אתר בין חברים של מט"ח/ משרד החינוך- מציע מגוון סירטונים בנושאים שונים.

הקול בראש- סרט שעוסק במה במתרחש במוח ומתבטא בהתנהגות ורגשו; מתאים לגילאי חמש ומעלה.

לכל רגש יש "פנים" ואישיות וניתן לצלול לתוך נושא הרגשות באופן מקסים.

פוסט ב"הגיע זמן חינוך" שמקבץ המון סרטונים קצרים לשימוש בנושאים שונים: פוסט

מרתה מדברת- סדרה מעולה בהיבטים חברתיים והרחבת אוצר מילים, מגיל שלוש +-

ילדי בית העץ- החל מכיתה ג' ועד סוף כיתה ח'
סדרה שהופקה בעקבות ספר הילדים ילדי בית העץ (ספר מומלץ בפני עצמו), עוסקת בעניינים ודילמות של גיל ההתבגרות
 חברויות ואני מול קבוצת השווים.
יש להם גם שירים בנושאים שונים משולבים בפרקי הסידרה וטובים בזכות עצמם (על שירים כמוצא לחברתיות ורגש בפוסט נפרד)