יכולת הערכה עצמית של תלמידים (ואנשים) וחשיבותה ללמידה

מדוע ישנה חשיבות למימד ההערכה העצמית?

איך ניתן לבנות את יכולת ההערכה העצמית?
האם הערכה עצמית הינה תהליך נפרד מההערכה הכללית, של המורות/ המנהלים/ ראשי הצוותים ואחרים?
האם כדאי להשתמש בהערכה עצמית בנקודות מסוימות או שתהליך מתמשך אשר תומך באופני למידה מתמשכים?

יש המון שאלות שניתן וראוי לשאול בהיבטים של מדידה והערכה. בשנים האחרונות מדובר רבות על שלושה אלמנטים עולים בתחום החינוך (והארגונים) בהיבט ההערכה-
1. הערכה מעצבת מתמשכת- הערכה ממנה לומדים ומתפתחים הנעשית באופן תהליכי ועקבי.
2. הערכה עצמית של הילד/ה את עצמם כבסיס לשיח, אלמנט המתקיים בעיקר לקראת תעודות או ימי הורים.
3. הערכת עמיתים (התחום שמתפתח הכי לאט; אולי בשל חשש של מורים מהערכת חברים את חבריהם).

אני מאמינה שיש צורך לשלב את ההערכה בתפיסה החינוכית שלנו כאשר הפן הראשוני מבוסס על מענה למספר שאלות-
1. האם אנו "מייצרות" לומד/ת עצמאי/ת?
2. מהם ה"רכיבים" של לומד/ת עצמאי/ת?
3. מה התפקיד שלי בעצמאות ובגמישות הלמידה של התלמידים שלי?
4. כיצד אני מפתחת את המודעות והרפלקטיביות של התלמידים שלי לגבי היכולות שלהם, הקשיים שלהם, הצרכים שלהם ועוד.
5. כיצד אני מייצרת כיתה לומדת ומלמדת? כיתה עם אווירה של תמיכה, משוב וקבלה.

על מנת לפתח את העצמאות של התלמידים שלי אני משתמשת בשלושה כלים משלימים:

* מד אחריות- אשר משקף את מידת האחריות שלהם לגבי הלמידה שלהם- מי אחראי יותר? אתם? ההורים? המחנכת?
מדוע אחריות היא חשובה?
* סיסמא- לומדים- מתאמנים- מצליחים- שמהווה ציר התייחסות לגבי כל מקצוע.
היא מלמדת שכל מה שנלמד הינו אפשרי (כמובן שאפשרי אינו 100, אלא הצלחה אישית אל מול ציפיות ויכולות) אם מקדישים לו זמן למידה.

* פרקטיקה רפלקטיבית שנבנית באופן הדרגתי- אישית, זוגית והיררכית (בתוכה מצוי ואלי משיק רכיב ההערכה).

הערכה עצמית מורכבת ממספר שלבים או אפשרויות אשר יכולים להתקיים בנפרד/ במקביל או כתהליך. להלן האפשרויות:

1. מחוונים מוכנים למטלה- המחוונים הפשוטים ביותר; לדוגמא:
העריכי את עצמך בפרמטרים הבאים:
הגשה בזמן
שפה ברורה (מבנה משפטים תקין, ניקוד נכון, פסקות מובנות ובנויות נכון)
מענה לכל השאלות
רמת עניין
וכו'
* ניתן לציינן מספרית, ניתן לכתוב הערות איכותיות, ניתן לתת מד הערכה (טוב מאוד, בינוני, לא מספק), ניתן לשלב, ניתן לתת מדי הערכה חלופיים (אימוג'ים, סמלים ועוד).

2. מחוונים לתוצרים קיימים מוערכים- הערכת עמיתים על תוצרים שנעשו, לדוגמא בדיקת עמיתים לתוצר/ עבודה.
ניתן לתת לילדים להחליט איך לציינן- מילולית/ מספרית/ מעורב.
רוב הילדים, מבתי הספר שעובדים עם ציונים יצייננו מספרית.
שיטת עבודה זו עובדת על המללת משוב, תחום חשוב בפני עצמו.

3. הערכה עצמית ממוקדת מטלה- ללא מחוון.

4. הערכה עצמית ממוקדת מקצוע או תחום ידע; לדוגמא הערכות לפני תעודות/ יום הורים/ שיחה:
שמות המקצועות ומד של פרצופים/ סולמות/ מלל/ ציונים:
חשבון: מצוינת, טובה מאוד, טובה .

5. הגדרת מטרות להערכה- בניית מטרות אישיות לשנה/ מקצוע/ תהליך בנושאים שונים:
חברתי, התנהגותי, לימודי.
בדיקת התקדמות ע"י דיווח אישי, יומן רפלקטיבי, מדדים קשיחים, התנהגות ועוד.

6. מחוונים כללים להערכת עמיתים/ הערכת מורים (מנחים, מנהלים).

7. הערכה מילולית של חבר/ שותף לקבוצה/ מחנכת/ מנחה ועוד.

* שימו לב- הערכה עצמית בתחום החברתי והרגשי דורשות התבוננות עצמית, יכולת העלאת משוב עצמי, התמודדות עם נושאים רגישים, קבלת משוב אישי- שאינו "אובייקטיבי" כמו משוב על מקצוע/ עבודה, ולכן יש לשים לב האם הכיתה והילדים מוכנים לזה.
יש לבנות את תהליך ההערכה העצמית (אפילו החיובי, של מתן מחמאות, כתיבת יכולות ותחומים חזקים) באופן הדרגתי, מתאים לאופי הילדים והכיתה ובעיקר קשוב לצרכים ומתאים למטרות.

מחקרים ונסיון מראים שילדים שמעריכים את עצמם, מעריכים ומלמדים חברים מגיעים לתוצאות טובות יותר בהבניית הידע, בעיבודו, ביכולת עבודה קבוצתית ובמטה רפלקציה ומטה למידה.

במקביל אני מנסה לגרום לילדים להבין איך קל להם ללמוד/ לתפקד- אך זה נושא לפוסט אחר שיעסוק בהרגלי למידה ואסטרטגיות למידה.

קצת מקורות (שלא השתמשתי בהם, כך שהם מעניינים):

רחל נווה. הערכה ומדידה

מודל הלל

על הערכת עמיתים. משרד החינוך

הערכת כתיבה, תהליך ותוצר. משרד החינוך

הגיע זמן חינוך



אשמח לענות על כל שאלה ולעזור בבניית מחוונים ייחודיים (:




                                                  © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

סיכום מפגש בנושא טכנולוגייה ולמידה, בקורס משחק ולמידה

השבוע התקיים המפגש השלישי בקורס שאני מעבירה בפסג"ה חולון. המפגש עסק בשימוש בטכנולוגייה בכיתה.

בעולם היום שולטת התמה של שימוש רב בטכנולוגיה והרשת מוצפת בכמויות אינסופיות של אפליקציות ואתרים שיכולים להיות להם יישומים טכנולוגיים.

במקביל ישנה ציפייה מהמחנכות שהן תשתמשנה (וישתמשו) במקסימום טכנולוגיה, תוך אספקת אתרים רבים לתרגול, הפיכת חומרי לימוד ללומדות, מצגות, שימוש במידע רשתי והכנסת התכנות לבית הספר.

אחת התחושות שעלו במפגש היא שהכשרה איכותית לשימוש בטכנולוגיה, ואין הכשרה להתמצאות במרחב הטכנולגי שמעבר לאתרים של תרגול וידע (ויקיפדיה, גמב"ה, מט"ח, אופק וכד'). במפגש ראינו סרטונים, ערכנו דיונים פילוסופיים על טכנולוגיה ולמידה והעברתי סקירה תיאורתית ורוחבית.

להלן מספר אלמנטים מרכזיים שדוברו-

שימוש בטכנולוגיה צריך להיות בעל מטרה ברורה, כאשר הטכנולוגייה משמשת כאמצעי היעיל ביותר.

שימוש בטכנולוגיה כדאי שישולב במטרות חברתיות ובהקניית הרגלי למידה/ עבודה (עבודה בקבוצות, חקר, שיתוף פעולה ועוד).

טכנולוגיה יכולה לשמש ל:

קשר עם הורים

יצירת מרחבי למידה ושיתוף סגורים ושיתופיים

חקר

הטרמה ללמידה

סיכום חומר

אימון

חדשנות ויצירתיות

סיכום חומר

מבדקים (חידונים)

למידת עמיתים

כלי עזר למתקשים (בכתיבה, העתקה, מהירות עבודה)

אתרים נוחים לעבודה ומומלצים:

Kahoot:  

https://getkahoot.com/

האתר של אורי אלון (תבניות בסיס למשחקים): http://urilon.wix.com/new-argaz

פוסט שלי שמתעדכן תדיר ובו למעלה מ-200 אתרים ואפליקציות לשימושים חינוכיים, בחלוקה לנושאים:

פוסט כלים טכנולוגיים

* כדאי להיכנס ללבוג לפוסטים של שימוש בטכנולוגיות בכיתה.

בהצלחה, ואני פה לכל שאלה ותגובה,

שרון.