למידה משמעותית, זה לא טאבלט? זה לא זמן מחשב? הצעה חתרנית ללמידה משמעותית

"התשובה נעוצה בהבנה מעמיקה יותר של מונח האוריינות הדיגיטלית. אין מדובר ביכולת בסיסית להפעיל ולהשתמש באמצעים טכנולוגיים. אוריינות דיגיטלית היא מונח המתכלל את הכישורים הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים שכוללים שימוש בטקסטים, כלים וטכנולוגיות, חשיבה ביקורתית, יכולת לחבר מסרים ולקיים השתתפות פעילה דרך עבודת צוות ושיתופיות. בעידן דיגיטלי שבו האתגר של התלמידים הוא לתכלל מקורות מידע רבים, לחלץ את המוץ מהתבן הדיגיטלי האינסופי, להשוות וליצור תובנות משמעותיות - המשמעות של היעדר אוריינות דיגיטלית היא בשורה עגומה לבוגר מערכת החינוך בהיבטי תמונת העתיד שלו בתעסוקה, בכלכלה ובחברה." (http://www.themarker.com/opinion/1.2464175)

מספר אירועים התרחשו החודש סביב נושא הטאבלטים:

1.      מאבק ההורים בהוד השרון נגד ההחלטה ללמוד בשכבת ה' בארבעה בתי ספר-
על טאבלטים עלו שאלות רבות: מדוע יש צורך ללמוד רק דרך טאבלטים? מדוע להפעיל לחץ דרך הילדים לקנייה? מדוע ישנה הסללה של איזה מכשיר לקנות? מדוע ההחלטה נעשית רק ע"י הרשות והוועד המרכזי ועוד? איפה שיח הורים- מורים?
משום מה תשובות בסיס לא ניתנו, ומנטרה עיקרית ניתנה- כי זה יקדם למידה משמעותית.
אל חשש, משרד החינוך הפיל אחריות על הרשות ולהיפך, והורים שחשו תחת התקפה פחדו מתוצאות של הימנעות או מרד.
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4585990,00.html
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2479358

2.      מורים יפתחו תכנית/ מערכי שיעור ויתוגמלו, אה, הם צריכים להיות ממוחשבים- 
מדוע מערך שיעור איכותי צריך להיות ממוחשב? הרי ניתן להשתמש בהיבטים טכנולוגיים בתוך שיעור, בכלים טכנולוגיים שיקדמו את הנושא, להעלות את המערך שחלקו לא טכנולוגי לפלטפורמת שיתוף אינטרנטית ועוד.
ההיתפסות ל- ממוחשב = משמעותי, מפספס את עיקרי הדברים.
מצגת וסרטון, יפים ככל שיהיו לא יהפכו ילדים ללומדים משמעותיים, זה יכול לפתח סקרנות ראשונית, אך מה יישאר? מה יגרום להם לחקור בעצמם? מה יגרום להם לפתח ביקורת ועוד.
(ואני לא מעלה את השאלה על מי מפתח חומרים במשרד החינוך, איך זה קשור לאופק התפתחות מקצועי של מורות ועוד היבטים חשובים בהיות החינוך פרופסייה)
http://www.themarker.com/news/education/1.2409845

3.      קשב וטאבלטים/ מחשבים- הרבה פעמים קשה יותר לשמור על קשב. נכון, שכאשר משתמשים בכיתות חכמות בהן למורה יש יכולת שליטה (עולם שונה מעולם הטאבלטים) מוטת השליטה, ההתקדמות והניטור גבוהים ואפקטיביים לאין שעור.

4.      טאבלט- קל יותר ממחשב לתפעול, פחות רלוונטי ליישומים קריטיים כיום למצגות ובניית ידע, בהמשך כל האפליקציות ייתנו מענה, כולל לוורד (:

כתבו על זה מעט בכתבה זו- http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000824289

5.      ספרי לימוד- נחשו אילו ספרי לימוד נקנו ע"י רוב בתי הספר השנה.... צדקתן/ם, המתוקשבים, מפני שמשרד החינוך הנחה לעבוד באופן מתוקשב. האם הם איכותיים יותר מאחרים? לאו דווקא, אך הם מתוקשבים.
לא ארחיב על הנושא, אך יש פה בעיה.....

6.      למי עוזרים הטאבלטים, המחשבים והאפליקציות? לילדים עם קשיים. קשיי תקשורת, קשיי כתיבה, קשיים מוטיבציוניים ולימודיים.
אך פוסט זה לא עוסק בבתי ספר מיוחדים.  אני רוצה להאמין שמשרד החינוך ומנהלות בתי הספר והמתי"אות מכשירות מורות בהוראה דיפרנציאלית, בתוך הכיתות הרגילות, ונותנות ידע פדגוגי ותוכני של הוראה מותאמת גם דרך כלים טכנולוגיים פיסיים ותוכנתיים.

אני בטוחה שלמידה משמעותית מורכבת מאלמנטים רבים אותם הטאבלטים, מחשבים, אפליקציות, סירטונים, שיתופים טכנולוגיים ואחרים יכולים להעשיר ולגבות, והם:

1.      יכולת חשיבה ביקורתית.

2.      עבודה בקבוצה (אבל באמת, לא סתם לשבת בקבוצה), יש לזה מתודה ברורה של תהליכי למידה, יפורטו בפוסט קרוב).

3.      חקר ברשת, בספרים, של אנשים.

4.      הוצאת מוץ מתבן.

5.      למידת שימוש נכון בכלים טכנולוגיים.

6.      סינתיזה.

7.      רגש וקישורו.

8.      סקרנות.

9.      מוטיבציה.

כשיש אותם, הכל משמעותי יותר, וניתן לבקר את מה שפחות, אך גם להבין מדוע הוא קיים!!

צעד קריטי לאיכות ההוראה היא הכנסת נושאים אלה, איך עוסקים בהם ומיישמים אותם למסלולי הכשרת פרחי ההוראה ולהשתלמויות חובה.