שיעור שפה בנושא ילדות- שיר ומשימה להורה וילד/ה

בכיתה אנו עובדים על שיר פעם בשבועיים. בכל פעם הגישה אל השיר היא שונה והשיעורים אינם אותו הדבר. השיעור משתנה בהתאם לסוג השיר, מבנה השיר ותוכן השיר.

שיעור זה מחבר בין שיר ונושא- הילדות- למשימת בית של שיח עם ההורים.

השמיעו בכיתה את השיר- זו ילדותי השנייה (מתי כספי, אהוד מנור)

א.      שאלנה את הילדים-

מי מכירה-ה את השיר?

מה הרגשתם כשהקשבתם לשיר?

מה הבנתם?

על מה מדבר השיר?

איספו דוגמות מהשיר על כמיהות וגעגועים.

ב.      מושג הכמיהה- מדוע המשורר/ שר מתגעגע לילדות לדעתכן/ם?

ג.       מה מיוחד לדעתכן/ם בילדות?

ד.      מה קורה כשמתבגרים? (השערות)

תנו לילדים לקרוא את השיר- חפשו את הילדים.

א.      ניתוח השיר- מבנה ותוכן.

ב.      מה מבקשת המשוררת? מה היא מבטיחה?
מדוע יש קשר בין שני הדברים?

ג.       מה דעתכן/ם על השיר?

שילחו את השיר עם הילדים הביתה, להורים, וצרפו לו שלוש שאלות:

א.      מה ההורים זוכרים מהילדות, ולמה הם מתגעגעים?

ב.      מה הם איבדו בשל ההתבגרות? מה ההתבגרות נתנה להם?

ג.       מה נשאר בהם מהילדים שהם היו?

ההורים יכולים גם לומר מה דעתם על השיר.

חזרה בכיתה

פתחו שיח על תגובת ההורים לקבל משימה שכזו.

שאלו את הילדים איך היתה השיחה עם ההורים על השיר? האם התפתחה לכיוונים אחרים? באיזה בית שנו שיח על שירים או יצירות?

תנו לילדים/ות להציג לפי שאלה את התשובות וכיתבו אותן על הלוח.

קיימו שיח על -
למה מתגעגעים, האם רלוונטי גם לילדות שלהן/ם.

מה עדיין קיים בהוריהם והאם הם רואים את החלק הזה אצל הוריהם?

* אפשרו כל נושא שעולה בעקבות השיח.

חפשו את הילדים / חלי ראובן

עשיתי לי הרגל
לחפש ילדים
בבני האדם,
הם יושבים
בזוויות העיניים,
בצידי החיוך
בגומות החן,
עשיתי לי הרגל
בכל איש לראות ילד
ובכל אישה - ילדה,
הם מסתתרים מאחורי
הפנים שלהם
מאחורי ההרגלים
מאחורי ההרס הלא מתוכנן,
מאחורי הרים של אגו
מאחורי חומות ילדות
ודרדרים שגידלו על הלב,
עשיתי לי הרגל
לדבר אל הילדים שבבני האדם
ולהקשיב לבקשות העמוקות שלהם
ועשיתי לי גם תפילה-
שתמיד יחפשו בני האדם
את הילדה
שבי
שיצליחו גם הם
לראות את שתי צמותיי
וגומת החן שבסנטר,
שיראו
את השמיים
שאני נוגעת בהם
גם כשדרכי אובדת,
גם כשנופל עלי צל,
גם כשאני שוברת את הים,
ויהיה ליבם נח להבין אותי
וקל יהיה להם לסלוח לי
ולאהוב אותי,
שנעשה כולנו הרגל
לראות ילדים,
זה מתחת קמטיו של זה,
בכל שמיים
ובכל אדמה

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

4 שיעורים על טקסט מאתגר אחד- התמודדות עם טקסט, לימוד תמצית וסיכום ומשימה יצירתית

אני אוהבת להשתמש בטקסט למטרות שונות ולבנות תהליך של שלבים הבנויים אחד על השני כמו קומות בבניין.

בטקסט "סילבוס יקירי" אני משלבת מספר תחומים, להלן הפירוט- ארבעה עד שישה שיעורים:

שיעור ראשון: התמודדות עם הטקסט-

קריאה אישית ושימוש באסטרטגיות (חובה)- מירקור משפט מפתח, מירקור (צבע אחר) מילים חדשות/ קשות, מירקור נקודות מעניינות.
כתיבת נושא לכל פסקה/ תמצית ליד הפסקה.

קריאה זוגית/ קבוציתי- הבנת הנרטיב/ רעיון מרכזי

כלל הקבוצות מקריאות מה הן הבינו- יוצרים סכימת טקסט על הלוח; דיון על הטקסט והבנתו.

* כדאי לקרוא את מודל ההתמודדות עם טקסט- מודל אי הודאות

שיעור שני- כתיבת סילבוס בינתחומי-

מהו סילבוס? פיתוח ההבנה של המושג והשימוש בסילבוס.

מה יכול להיות ביקורתי בסילבוס?

משימה: כיתבו סילבוס בהיסטוריה שמכיל בתוכו נושאים קשורים, לדוגמה- ג"ג של האזור עליו לומדים, מאכלים ותרבות האוכל בארץ עליה לומדים ועוד (היו יצירתיים, חלק מההערכה תהיה על יצירתיות).

הסילבוס צריך להיות בנוי משלושה נושאים, לכל נושא חמישה תת נושאים.

חומר מותר: אינטרנט, סרטים, שיעורים מקוונים, סיכומים, אטלס ועוד.

שיעור שלישי: כתיבת תמצית-

הסבר- מהי תמצית

כתיבת תמצית ע"ס העבודה שנעשתה בשיעור הראשון.

בדיקה ויישור קו.

שיעור רביעי: כתיבת סיכום-

הסבר- מהו סיכום, הבדלים בין תמצית וסיכום.

כתיבת סיכום ע"ס התמצית.

בדיקה.

הטקסט: סילבוס יקירי, אתר "אלכסון"

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

"והארץ היתה תוהו ובוהו" ומשימת חקר בנושא פיענוח שפה

אני מאמינה גדולה, ושכזו מיישמת, חיבורים והקשרים בלמידה. יצירת תמונה הקשרית בין הסטוריה- תנ"ך וגיאוגרפיה היא משימה מורכבת, וכאשר רוצים לחבר בין תהליכים יש צורך בלמידת עומק שמתקיימת מעבר לחומר שבחוברת כזו או אחרת.
ההתפתחות האנושית- תרבותית- דתית (וגם חומרית) היא התרחשויות מקבילות ולינאריות שמכילות שלל משתנים ואינספור נושאים השזורים זה בזה- תרבות חומרית, סוג תרבות, שלטון, בנייה, עולם רוחני, מנהגי קבורה, מזון, חקלאות ועוד. והחל משלב מסוים ישנה התפצלות לאינספור התפתחויות תרבותיות ודתיות ברחבי הגלובוס, ביבשות השונות ואף במדינות/ יחידות שטח שונות.

אני רוצה להציג בפוסט זה שילוב של שני אלמנטים שאני משתמשת בהם בשיעורים על מנת לייצר חיבורים והקשרים בין מקצועות לימוד ותחומי ידע:

1. משחק חקר-
פעם בשבוע אני מחלקת את תלמידי הכיתה לקבוצות של ארבע-ה ילדות וילדים.

אני מכניסה אותם לאווירה של סיפור מסגרת ומטרתם היא לפתור בעיה משמעותית, שאין להם את רוב הכלים לפתור (כדאי לקרוא את מודל אי הוודאות).

לדוגמה:

היום אנו ארכיאולוגים בעלי נסיון רב.

השנה היא 1910 ואנו חופרים באתר חדש ברמת הגולן.

כולנו חפרנו בעבר בעירק, איראן ולבנון ובאתרים שונים בישראל.

לפתע! אנו נתקלות בכתב שלא ראינו בעבר.

מה נוכל לעשות על מנת לפענח את הכתב?

הילדים מקבלים 45 דקות להעלות השערות ולהציע פתרונות; לאחר מכן כ-1/2 שעה של חיפוש במחשב מידע על הנושא, ולבסוף שיעור בו אנו כותבים את כלל ההשערות על הלוח- ממיינים, בודקים מה אפשרי ומה פחות ועוברים לשיעור בנושא שאני מעבירה לאחר דיון (במקרה המודגם שיעור על התפתחות שפה ופענוח שפה).

יש חשיבות רבה לכניסה לעולם הדמיוני ולדמויות שכן זה מאפשר חשיבה יצירתית והתנסות משחקית חשובה.

2. צפייה מודרכת בתכנית/ סרט בעל תוכן הקשרי-

צפייה מודרכת במהלכה מתרחשים מספר דברים:

א. כתיבת נקוודת חשובות

ב. יצירת קשרים בין מידעים מהסרט לידע קודם.

ג. כל ילד/ה מעלים כל שאלה רלוונטית מכל תחום ידע.

ד. דיון ושאלות תוך חיבור לחומר נלמד.

כרגע אנו צופים בסדרה- והארץ היתה תוהו ובוהו, סדרת מקור של הערוץ הראשון שעוסקת בהתהוות בתרבות- דת יהודית.

מומלצת מאוד לכיתות ו' ומעלה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

חמישה יתרונות לשימוש במתודת התמודדות עם קושי בכיתה לשיפור הבנת הנקרא

במסגרת עבודתי בכיתה אני מרבה ללמד תוך שימוש בהקשרים- בין מקצועות שונים, בין נושאים שונים וכן לשלב אסטרטגיות שונות ללמידה. הפוסט הקודם שלי עסק בשילוב מאמרים מורכבים בכיתה (כדאי לקרוא כדי להבין את הקשר למודל שאני מציגה בפוסט זה), והפוסט הזה מדבר על היתרונות שנובעים משילוב מאמרים ברמה גבוהה, לצד שימוש במודל שלי- מודל אי הוודאות.

מודל אי הוודאות בלמידה (מודל שלי) מטרתו לעזור לילדים להתמודד עם קושי/ אי וודאות בזמן למידה או פתרון בעיה; הוא מורכב משלושה חלקים.

בקריאה או התמודדות עם משימה לימודית:

1. הבנה פנימית שלא אבין (התלמיד) את כלל המאמר או את כלל המשימה, וזה בסדר.

2. קריאה של המאמר לפי האסטרטגיות שלמדנו- מירקור מילים קשות/ חדשות/ ביטויים, מירקור משפט מרכזי/ רעיונות מרכזיים, סיכום פסקות/ רעיונות מרכזיים.

3א. בקבוצה/ זוג בניית נרטיב מובן של מה שקראנו/ רעיון מרכזי/ זרימה של המאמר או המשימה.
3ב. כתיבה על הלוח את התובנות/ נרטיב של כל קבוצה וייצור הבנה הוליסטית של הטקסט.
3ג. דיון ביקורתי.

במשימות כלליות:

1. הבנה פנימית שלא אבין (התלמיד) את כלל המאמר או את כלל המשימה, וזה בסדר.
2. העלאת השערות/ אפשרויות- בעצמי.
 העלאת השערות/ אפשרויות וסיעור מוחות.
3. דיון על הפתרון - פתרונות והרחבת הנושא.

לאחר התנסות במודל רגשות שונים כמו- אי וודאות, חוסר אונים ואף כעס לאט לאט נעלמים וההתמודדות עולה יחד עם ההבנה שמשתפרת.

חמשת היתרונות ללמידה שמתקיימים אצלי הם:

1. רמת הציפיות של הכיתה עלתה והם מבינים את התועלת בלמידת חומרים חדשים, שאינם חלק מתכנית הלימוד ואף מבקשים מאמרים בנושאים שמעניינים אותם- רמת המעורבות בלמידה עולה.

2. שימוש עולה באסטרטגיות קריאה וסיכום, גם במקצועות רבי מלל אחרים (הסטוריה, תנ"ך, גיאוכרפיה).

3. רמת השיח משתנה, ילדים שלא השתתפו משתתפים, השיח מגוון יותר והקשרי להמון נושאים שלא עלו ולנושאים נלמדים.

4. כחלק מההתמודדות רמת ההבנה עולה, אוצר המילים גדל ורמת השיח משתפרת.

5. אני מגלה דברים שלא יכולתי לגלות ברמת טקסטים של כיתה ו' (מפורט בפוסט הקודם).

אני כאן לכל שאלה והארה.

שנה טובה, שרון.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

לוחות חיזוקים (אסימונים)- יתרונות ונקודות למחשבה

לוחות אסימונים, לוחות חיזוקים, לוחות ניהול כיתה- הפכו בשנים האחרונות לכלי שכיח וקל לשימוש בכיתות רבות, בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד.

כלי לוח האסימונים (לוחות חיזוק) הם כלי מעולם ניתוח ההתנהגות היישומי והוא כלי שבשל נראותו, קלות השימוש בו וההבנה שלו הפך להיות סוג של "קביים" לעבודה על ההתנהגות בכיתה או על מטרות אחרות.

ניתן לבנות לוחות חיזוק לקהלים בחלוקה שונה:

לילד/ למספר ילדים/ לכיתה כולה/ לקבוצות בכיתה.

את הלוחות ניתן לבנות על התנהגות יחידה- ישיבה/ עבודה עצמאית/ ישיבה ללא דיבור/ אחר או על מגוון התנהגויות. ניתן להכיל על משימות תפקודיות, על השתתפות, על עזרה לחבר- ובקיצור על כל התנהגות שאנו רוצות להגביר, דהיינו על התנהגות חיובית (ופחות על אי ביצוע התנהגות שלילית).

את הבנייה של הלוח עצמו אפשר לבנות כלוח פשוט- טבלה למילוי מדבקות, כמסלול שבסופו פרס גדול (מסלול רכבת, טיפוס על הר, מעבר בין כוכבים, ועוד כיד הדמיון הטובה), כחוברת נצברת ועוד- תלוי ילד/ משימה ומורכבות השימוש.

לוחות ברמה גבוהה יותר יכולים להכיל סוגי "עזרות" כלליים או אישיים, לדוגמא:

כרטיס- עזרה מחבר, חמש דקות בחוץ, זמן ספר, אכילת פרי ועוד.

אל מול היתרונות, אני רוצה להאיר נקודה חשובה- על אף הקלות בשימוש והרצון של מחנכות רבות להשתמש בכלי הזה הוא לא מתאים לכל ילד/ה או לכל כיתה; בהדגשה אומר שעדיף לא להשתמש בו כ"קביים" שלא לצורך, ובעיקר לא להפוך אותו לכלי שבלעדיו הכיתה לא תצליח לתפקד.

ביחרו לעצמכן (בעיקר בחינוך הרגיל) מטרות ממוקדות לשימוש בו, במידה והוא מוצא חן בעיניכן, ובחינוך המיוחד בחנו מתי כדאי להשתמש בו ומתי בכלי ניהול אחרים. בידקו אילו ילדים יכולים להתנהל ללא לוח החיזוקים ואפשרו להם התנהלות עצמאית יותר בעולם.

במידה ואתן עובדות על התנהגות בכיתה ומשתמשות בלוח חיזוקים של קבוצות שימו לב מה השפעה על המרקם והדינמיקות החברתיות בכיתה, על התחרותיות ושיתוף הפעולה ועל הזמן הנכון להדהות את השימוש באמצעי חיצוני ויזואלי לשליטה בכיתה באופן אחר.

בהצלחה, ואני כאן לכל שאלה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

הכנסת טקסטים מאתגרים לשגרת לימוד השפה, כיתות ו' עד תיכון

השנה, כחלק מלימודי השפה של כיתה ו' החלטתי לשלב כל שבוע מאמר/ כתבה/ שיר מאתגר.

ההגדרות לטקסט מאתגר הן:

לא מתכנית הלימודים, ברמה של לפחות כיתה ט', בעל קשר לאירוע אקטואלי ובעל הקשר פדגוגי (זה החלק הקל שכן ניתן להחיל המון נושאים על טקסטים שונים).

השבוע בחרתי במאמר מעולה של דרור פויר שפורסם ב"גלובס"- פוקימון בליינד.

לשם המשימה עבדנו שיעור כפול; להלן מבנה השיעור:

1. קריאה אישית את הטקסט- 20 דקות; תוך סימון מילים קשות, מילות שאלה(נעשתה הקנייה/ תזכורת לפני קריאת הטקסט).

כתיבת תמצית פסקה ליד כל פסקה (תמצית קצרה שמחליפה את הטקסט, קדם סיכום, פוסט משפט מפתח/ תיאור ארוך של פסקה).

2. דיון בקבוצה על הטקסט- מה הבנו, מה חשבנו- יישור קו/ העלאת דילמות.

3. במילה אחת תיאור הרגש עם קבלת הטקסט; מספר מילים שעלו בכיתה: אתגר, לחץ, עניין, משעמם כי לא מובן, אחר, ארוך, כיף.

4. דיון בכיתה-

בהתחלה הילדים סיפרו על מה הטקסט- אני רשמתי מיפוי טקסט (תרשים זרימה).

5. ניתוח החלקים, דיון על הקשר לחיים שלנו ודוגמאות.

6. מעבר פסקות וסיכום, תוך העלאת דעות אישיות – ראו צילומים על מנת להבין את מורכבות הטקסט והמסר- איך ניתן להבין את ה"אחר".

** חשוב מאוד להבהיר ולהסביר בתחילת השיעור- זה בסדר לא להבין הכל. מטרת הטקסט היא להתעמת עם טקסט "של גדולים"/ מורכב/ אחר.

אני עברתי שיעור מרתק יחד עם הילדים. התהליכים של הגישה לטקסט היו שונים, הדילמות ברמה אחרת, סוג השאלות ששאלתי היה אחר, וכן התובנה שהילדים מתקשים לענות על- תגדירו מטרת על/ תגדירו מושג וכד' ללא דוגמאות (ועל כך אכתוב פוסט נפרד שיעסוק בסוג השאלות שאנו שואלות ואופן החשיבה שאנו מפתחות). לאחר שהבנתי שקיים פער, לאחר שיעור השפה התמקדתי בסוג שאלות זה ושמתי לעצמי מטרה לפתח את תפיסת המושג וההסבר שלו.

הטקסט מתאים החל מכיתה ו' עם הדרכה ועד י"ב, כאשר בכל כיתה ניתן להתאים את רמת הדיון  ואת ההקשרים המתאימים.

הנושאים שבחרתי לעסוק בהם הם:

"אחרות"

בנעליי האחר

Theory of mind

מה מייחד אותנו

איך ניתן להבין בעיות של אחרים.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

שיעור שפה, דלת לפתיחת שנה

לפני מספר חודשים נתקלתי בשיר מקסים וכל כך נכון מבחינה אנושית ולכן מבחינה חינוכית; שם השיר "דלת".

אני מתכוונת להשתמש בשיר בשיעור שפה ראשון תוך חלוקת השיעור לשני חלקים- פדגוגי ורגשי:

החלק הפדגוגי יעסוק במספר היבטים:

1. הסימבוליקה של הדלת.

2. הפנימי והחיצוני בשיר, בהקשר לדלת- להיכנס לגלות, לצאת לחפש, לפתוח מה שסגר (פנימי או חיצוני) ועוד.

3. לכתוב איזו דלתות יש בתוכנו- כפסקת ביטוי.

החלק שני- רגשי-

1. כל אחת וכל אחד יכתבו אילו סוגי דלתות יש בהם ואלו דלתות הם רוצים לפתוח השנה.

2. נערוך דיון בסוגי הדלתות בבית הספר ובבית וחשיבותן.

3. אסביר את התפיסה שלי בנוגע לדלת פתוחה (בית אחרון).

4. כל אחת וכל אחד יציירו את הדלת שהם בוחרים על מילים רלוונטיות עבורן (אסוציאטיביות או לאחר מחשבה על נושא מסוים).

דלת / עידית ברק

"אדם זקוק לפחות לדלת אחת

לפתוח את מה שסגר

להיכנס כדי לגלות

לצאת בשביל לחפש

לסגור על מנת להניח

אדם זקוק לדלת אחת

לתלות עליה שלט

לקרוא לה בשם

אדם זקוק לדלת

כדי שיוכל לנקוש עליה ביד רכה

לשמוע מישהו בצידה השני

עונה לו: יבוא"

עונה לה: תבוא (תוספת מגדרית שלי).

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©