יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

הכנסת טקסטים מאתגרים לשגרת לימוד השפה, כיתות ו' עד תיכון

השנה, כחלק מלימודי השפה של כיתה ו' החלטתי לשלב כל שבוע מאמר/ כתבה/ שיר מאתגר.
ההגדרות לטקסט מאתגר הן:
לא מתכנית הלימודים, ברמה של לפחות כיתה ט', בעל קשר לאירוע אקטואלי ובעל הקשר פדגוגי (זה החלק הקל שכן ניתן להחיל המון נושאים על טקסטים שונים).

השבוע בחרתי במאמר מעולה של דרור פויר שפורסם ב"גלובס"- פוקימון בליינד.



לשם המשימה עבדנו שיעור כפול; להלן מבנה השיעור:

1. קריאה אישית את הטקסט- 20 דקות; תוך סימון מילים קשות, מילות שאלה(נעשתה הקנייה/ תזכורת לפני קריאת הטקסט).
כתיבת תמצית פסקה ליד כל פסקה (תמצית קצרה שמחליפה את הטקסט, קדם סיכום, פוסט משפט מפתח/ תיאור ארוך של פסקה).
2. דיון בקבוצה על הטקסט- מה הבנו, מה חשבנו- יישור קו/ העלאת דילמות.
3. במילה אחת תיאור הרגש עם קבלת הטקסט; מספר מילים שעלו בכיתה: אתגר, לחץ, עניין, משעמם כי לא מובן, אחר, ארוך, כיף.
4. דיון בכיתה-
בהתחלה הילדים סיפרו על מה הטקסט- אני רשמתי מיפוי טקסט (תרשים זרימה).
5. ניתוח החלקים, דיון על הקשר לחיים שלנו ודוגמאות.
6. מעבר פסקות וסיכום, תוך העלאת דעות אישיות – ראו צילומים על מנת להבין את מורכבות הטקסט והמסר- איך ניתן להבין את ה"אחר".

** חשוב מאוד להבהיר ולהסביר בתחילת השיעור- זה בסדר לא להבין הכל. מטרת הטקסט היא להתעמת עם טקסט "של גדולים"/ מורכב/ אחר.

אני עברתי שיעור מרתק יחד עם הילדים. התהליכים של הגישה לטקסט היו שונים, הדילמות ברמה אחרת, סוג השאלות ששאלתי היה אחר, וכן התובנה שהילדים מתקשים לענות על- תגדירו מטרת על/ תגדירו מושג וכד' ללא דוגמאות (ועל כך אכתוב פוסט נפרד שיעסוק בסוג השאלות שאנו שואלות ואופן החשיבה שאנו מפתחות). לאחר שהבנתי שקיים פער, לאחר שיעור השפה התמקדתי בסוג שאלות זה ושמתי לעצמי מטרה לפתח את תפיסת המושג וההסבר שלו.

הטקסט מתאים החל מכיתה ו' עם הדרכה ועד י"ב, כאשר בכל כיתה ניתן להתאים את רמת הדיון  ואת ההקשרים המתאימים.

הנושאים שבחרתי לעסוק בהם הם:
"אחרות"
בנעליי האחר
Theory of mind
מה מייחד אותנו
איך ניתן להבין בעיות של אחרים.





כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©





יום חמישי, 1 בספטמבר 2016

שיעור שפה, דלת לפתיחת שנה

לפני מספר חודשים נתקלתי בשיר מקסים וכל כך נכון מבחינה אנושית ולכן מבחינה חינוכית; שם השיר "דלת".
אני מתכוונת להשתמש בשיר בשיעור שפה ראשון תוך חלוקת השיעור לשני חלקים- פדגוגי ורגשי:

החלק הפדגוגי יעסוק במספר היבטים:
1. הסימבוליקה של הדלת.
2. הפנימי והחיצוני בשיר, בהקשר לדלת- להיכנס לגלות, לצאת לחפש, לפתוח מה שסגר (פנימי או חיצוני) ועוד.
3. לכתוב איזו דלתות יש בתוכנו- כפסקת ביטוי.


החלק שני- רגשי-
1. כל אחת וכל אחד יכתבו אילו סוגי דלתות יש בהם ואלו דלתות הם רוצים לפתוח השנה.
2. נערוך דיון בסוגי הדלתות בבית הספר ובבית וחשיבותן.
3. אסביר את התפיסה שלי בנוגע לדלת פתוחה (בית אחרון).
4. כל אחת וכל אחד יציירו את הדלת שהם בוחרים על מילים רלוונטיות עבורן (אסוציאטיביות או לאחר מחשבה על נושא מסוים).

דלת / עידית ברק

"אדם זקוק לפחות לדלת אחת
לפתוח את מה שסגר
להיכנס כדי לגלות
לצאת בשביל לחפש
לסגור על מנת להניח

אדם זקוק לדלת אחת
לתלות עליה שלט
לקרוא לה בשם

אדם זקוק לדלת
כדי שיוכל לנקוש עליה ביד רכה
לשמוע מישהו בצידה השני
עונה לו: יבוא"
עונה לה: תבוא (תוספת מגדרית שלי).

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

מגדר בכיתה- נקודות למחשבה

בשנה האחרונה הייתי חלק מפרוייקט פיילוט בשכבה שלי בבית הספר- פרוייקט מגדר. נחשפתי לעולם שלם של מומחי ומומחיות תוכן שכותבים מערכים בנושא מיגדר. אצלנו יועצת בית הספר הובילה את ההנחייה שלנו לאחר הנחייה שלה ע"י מחבר התכנית שנבחרה. עשינו מספר התאמות להפעלות השונות שחלקן נראו לי מוכרות מימי בתנועת הנוער ומהיותי מש"צית (מדריכת של"ח צעירה, מוסד מעולה שמצטמצם אט אט) וחלקן נשענו על תמות מוכרות של רוב ומיעוט בהקשר זכויות.

מכיוון שנושא שיוויון זכויות בכלל וזכויות נשים בפרט הוא  חלק ברור מאליו עבורי, כאישה שהנני, עצם העובדה לבודד את הנושא הייתה לי מעט מלאכותית, אך הבנתי את הצורך והוא התחדד לי לאחר המפגש הראשון, בו כל עוד דיברנו תיאורטית כולם היו בעד שיוויון, אך כשפרטנו את התיאוריה למעשים יום יומיים גילינו שלחלק מבנות ובני הכיתה (כיתה ה') יש תפיסות מגדריות מקבעות וארכאיות, שלא אמורות להיות חלק מהשיח ומההתנהלות היומיומית, בה התפיסה הבסיסית אמורה להיות- קיים שיוויון הזדמנויות ויש לשנות את הסטטוס קוו.

לאחר המפגש הראשון חשבתי על הדברים שאני עושה בכל מקרה בכיתה על מנת לחנך למחשבה שיוויונית (יש שיקראו לה מחשבה פמיניסטית, אבל אני אוהבת את בל הוקס, אז שיוויונית מתאימה לי ברמת כיתה ה')-
מדברת חלק מהזמן בלשון זכר וחלק בלשון נקבה
נותנת דוגמאות של שני המינים בכל הקשר.
מעלה שאלות מהותיות שקשורות לשיוויון ומגדר בכל פעילות, תוך פיתוח ביקורתיות.
משתמשת בספרות שמדברת על שני המינים ובספרים מעניינים שגיבוריהם אינם רק גברים.
מפתחת תפיסת יחסים (בנות- בנים) דרך התייחסות לנושא בכל צפייה בסרט ובכל צפייה בקליפ.
מלכדת את הכיתה ברמת בנים בנות.
מאפשרת שיח פתוח בכל נושא שהוא במרחב הכיתה.
מאירה נקודות של אפליה בכיתה.
ומאותו הרגע התחלתי להעלות נקודות למחשבה בהקשר של המפגש השבועי לאורך כל אותו השבוע. המפגשים החלו להיות ממוקדי תוכן רלוונטי של הכיתה- קליפים, מערכונים, פרסומות, מקרים שהתרחשו ועוד.
שיעורי התנ"ך החלו להיות מקושרים לנושאי מגדר ועוד.

אך התהליך המעניין ביתר היה זה שעבר על ילדי הכיתה בהתבוננות במצבים מסוימים ביניהם, מי מוביל/ה, מי מובל/ת; מי מחליט/ה; מי משפיע/ה.
היה מעניין לראות איך הם מדברים על גיבורים בסרטים שהם רואים. איך בנים מבינים ששירים מסוימים פוגעים בנשים והבנות הגנו עליהם בחירוף נפש, ולהיפך; כיצד עלו מהם שאלות על לבוש, סטטוס, הסטוריה, כסף והשפעה.
השנה נהיה בכיתה ו', שנת מצווה, יש לי המון מה לערער, מה לפתח וארסנל שיעורים שבניתי בתחומים שונים של מגדר- חברה- גוף, אבל יש לי תובנה ברורה- ההתייחסות למגדר חייבת להיות חינוך לשיוויון ביכולות כבר מגיל ינקות, וגם לשיוויוניות באפשרויות.

איך?

שילוב ספרים עם גיבורות ועם מהלכים "לא קונבנציונאליים", לדוגמא: 
גן טרום חובה עד כיתה ב': הנסיכה שלבשה שקית נייר, זוג, אוליביה, בילבי ועוד.
יסודי וחט"ב- שש גיבורות גדולות (ושישה גיבורים גדולים)- בעיני חבל שיש פיצול ואין עירוב, מתוך רצון להראות גיבורים וגיבורות שוב מפרידים מגדרית, אך עדיין ספרים מקסימים



סדרת הממציאים- הספרים על הממציאות, לדוגמה- מארי קירי.
החמישיה הסודית, השביעיה הסודית, חסמב"ה- חבורות מעורבות ומוצלחות.
חט"ב ותיכון- משחקי הרעב לדגמה.
כתבה של צפי סער שמראיינת את טל ברייר בן מוחה (יצאה אחרי כתיבת הפוסט וכ"כ קשורה לנושא!!)- ספרות פמיניסטית.

סרטים עם (וגם סרטים בלי- בשביל דיונים) שיוויון מגדרי-
חיוך של מונה ליזה (כיתה ו' ומעלה), אוואטר, אקס מן- ז' ומעלה, אמיצה- מכיתה א', וואג'דה (מכיתה ג'-ד'), נשים קטנות, תלמה ולואיז (תיכון) ועוד.

משימות שפה של מסוגלות אישית
כשאהיה ממציא/ה אמציא.......
אני אשנה את העולם....
המהפיכה שאני אוביל...
ועוד (:

פעילויות שונות- שמתאימות לכן כמחנכות/ים, לאופי הכיתה שלכן/ם ולגיל הילדים, דוגמאות: מגדר, פעילות גופנית לשיוויון מגדרי (וביסוס תיאורטי למה צריך אותה), פעילויות של המרכז לפדגוגיה ביקורתית, פעילויות של המטה השיתופי.

ובעיקר לתת לילדים ולילדות כלים ושיח פתוח על הנושא ועל היכולת שלהם להשפיע על מהלך חייהם ועל הסביבה שלהם. להבין שיש קשר ברור בין מגדר והבתים שלהם, תפיסות הגוף שלהם, מכיתה ה' בערך ניצני הקשר למין ולקודים חברתיים של מבוגרים ועוד.
(בסוף הפוסט יש לינקים לאתרים חשובים של מגדר ומין).

ולסיכום סיפור שהיה השבוע-

עברנו מתל אביב לרמת גן. הבן שלי, רותם, הולך לקייטנה בגן ברמת גן. ביום שלישי הוא חזר מהגן ואמר- צחקו עליי, אמרו לי שהחולצה שלי היא של בנות.
אני: של בנות? למה היא של בנות? יש עליה דינוזאור מפחיד (נכון, גם לבנות יכול להיות דינוזאור מפחיד).
רותם: כי היא כתומה.
אני: יש צבעים של בנים וצבעים של בנות?
רותם: אין. אבל הם צחקו עליי, הם אמרו שכתום זה צבע של בנות.
אני: צבעים חשובים לדמיון יצירתי, ואני אוהבת את כל הצבעים. מה אתה חושב?
רותם: שגם אני אוהב את כל הצבעים.
אני: אז בוא נחליט שמי שצוחק על צבע של חולצה הוא לא מספיק יצירתי.

סיטואציה שכזו היא דוגמה פשוטה להסללה מגדרית שבגיל 4 עוסקת בצבע החולצה ובגיל חמש מי משחק באיזו פינה בגן.
אז תפקידנו, על מנת לתת לילדינו, בנות ובנים הזדמנות שווה, כבוד הדדי והבנה על יחסים בין אישיים ויחסים בכלל עלינו לחנך לשיוויון.

אתרים חשובים:


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום ראשון, 24 ביולי 2016

אתרים וספרות לתמיכה בהקניית קריאה וכתיבה

וועדות שונות לאורך השנים המליצו שכל הגננות והמחנכות בישראל (והגננים והמחנכים) ילמדו לפחות סמסטר אחד של חינוך מיוחד על מנת להכיר את האסטרטגיות החשובות לניהול כיתה ולהתאמות פדגוגיות שונות לילדים בעלי צרכים שונים בכיתה. הכיתות והגנים שלנו הן הטרוגוניות מאוד ויש צורך במתן חיזוקים והתאמות דיפרנציאליות לילדים ולילדות בכיתה בהתאם לצרכים השונים- הן ברמות הריכוז, הן במהירות העבודה, הן בחיזוק שלבי הקנייה ועוד.

אספתי בפוסט זה את כלל האתרים, החוברות הממוקדות והסקירות התיאורטיות הפרקטיות לנושא לימוד השפה בבית הספר היסודי וכן בגני טרום חובה וחובה (בתחום החוברות יש עשרות, הכנסתי לפוסט את אלו שאני מכירה בלבד). 
אני ממליצה לצד הקניית השפה לעבוד על אלמנטים פיסיים וקואורדינטיביים שמשפרים את יכולת הריכוז ואת יכולת המוכנות של המוח ללמידה.

כדאי לתת חלק מהמשחקים ומהטקסטים שבאתרים לכולם כחלק מההקנייה, כתירגול, כזמן תירגול עצמאי ולפיתוח ידע רחב וחשיפה רחבה למושגים, לאוצר מילים ולדרכי עבודה שונים, ומומלץ להתאים לכל ילדה וילד תירגולים שמתאימים לצרכים האישיים.

לדוגמא- ילדים עם קשיים בצליל פותח הפנייה לאפליקצייה ממומי
ילדים עם קושי באבחנה פונולוגית לאתר קלי קלולי
ילדים ללא שטף קריאה- תרגולי טקסט יחיד בפצצת זמן ועוד.

כמובן שיש לשלב שימוש באתרים אלו עם העבודה השוטפת, עם התאמה לקצב הכיתה ולעבודה הפרטנית עם הילדים, על מנת לתת תוקף ממוקד שיביא לשיפור.
אפשר לשלב בכיתה פינות של מרכזי למידה וקופסאות משחק (ראו בהמשך לינקים לאתרים רלוונטיים) בהם ילדים יכולים לתרגל תוך כדי משחק על מנת לבסס את כל שלבי הקניית הקריאה והכתיבה לשם ייסוד בסיס איכותי להמשך.

בבקשה, ליחצו על שם האתר/ היוצר/ת שבסגול על מנת להגיע לאתר הרלוונטי, וכמובן שאשמח לענות על שאלות, הארות ובקשות:

שטף קריאה- תרגול מהירות קריאה.

פצצת זמן- תרגול קריאה עם שעון עצר שניתן לכוונו לפי רמת הקריאה של הילדים:

אתר גמבה- קריאה, מודעות פונולוגית, ניקוד.


אתר שעוסק במודעות פונולוגית- קלי קלולי

אפליקציה למודעות פונולוגית- ממומי

אתר עם טקסטים ותירגולים- האתר של חגית פרנקל אמסטרדם- מילה היא רק התחלה

אתר שעוסק בשורשים ועוד של קלינאית תקשורת- הירצברגר הילרי




עץ החשיבה, אתר של שלומית לויט- פרקטיקות לשיפור הלמידה והזכרון, הדרכות הורים

עמוד הפייסבוק חלומות בחינוך של שגית גלמן- משחקים לכיתות א'-ד'- כדאי למחנכות ומורות הוראה מתקנת- חשבון ושפה וכן חינוך יצירתי

משחק קופסה - מי-לו-לי

לומדים בנועם




ספרות מומלצת:

חוברות עבודה
- חוברות טובות לעבודה על שפה: זרעי קיץ
- החוברות של ציפי משולם- כלל היבטי השפה לפי תכנית הלימודים, מאוד מובנות ומתאימות עד כיתה ט'.
- חוברת לסימני פיסוק- על קצה הלשון
- החוברות של רונית פירסטר

* יש עוד המון מעולות, ציינתי את אלו שאני מכירה מעבודה באופן אישי.

תיאוריה

- המסע האורייני : תאוריה כבסיס למעשה ההוראה בתחומי קריאה וכתיבה - זמין באינטרנט

- דוח עדכני
בן צבי.ג & פרימור ל. (2011) "סקירה מדעית מוגשת ל'יזמה למחקר יישומי בחינוך' הכישורים המעצבים את התפקודים האורייניים בגיל ההתבגרות ".   זמין באינטרנט

מבדקים ויעדי הקריאה לפי כיתות

המלצות של מחנכות:

"הסלון" למורות חדשות- טיפים, פוסטים, בלוגים ומידע

מחדדים- דפי תרגול

אתר ג'ינג'ים לתרגול חשבון ומתמטיקה, מאושר משרד החינוך, בתשלום.

המלצות של מורות להוראה מתקנת:
* חוברות מילה וצליל לפיתוח מודעות פונולוגית- זהבה קלנר
* ספרים לשטף קריאה- יום הולדת לרועי, חוויות בגן החיות.
* יסודות, הילרי הרצברגר
* יסודות- יפה אקדלרוד
* ליזון שורץ- חוברות עבודה
* גד דואר- חוברות
* תופסים בהגה




אם יש לכן/ם המלצה טובה נוספת והפניות לפוסטים איכותיים בנושא אשמח להוסיפם, שרון.






כל הזכויות שמורות שרון מיכאלי רמון.



יום רביעי, 13 ביולי 2016

שבעה משחקים לשיפור שליפה

שליפה היא מיומנות מעניינת. אנו גם נדרשות אליה יום יום- שיחה, שאלות ותשובות, חידות, אסוציאציות, והיא גם מיומנות יסוד בהיבט של למידה והתפתחות, לדוגמא- שליפת עובדות חשבוניות, זכירת עובדות וידע עולם ושליפתם כאשר צריך.
ילדים רבים מתקשים בשליפה מסיבות שונות, לעיתים אורגניות, לעיתים תלויות יכולות תקשורת, לעיתים אישיותיות ולעיתים לימודיות, או יותר נכון חוסר שליטה בעובדות.

להלן שישה משחקים לשיפור שליפה:

1. משחקי אסוציאציות
משחקי אסוציאציות מעולים לשיפור מהירות תגובה, ליצירת הקשרים, לשיפור מהירות חשיבה.
ניתן לשחק משחק אסוציאציות חופשי- זריקת מילה ותגובה של כל משתתפ/ת במילה משלו;
ניתן לשחק שרשרת אסוציאציות- כל מילה מובילה למילה קשורה/ הפוכה/ מקדמת;
ניתן לשחק אסוציאציות סביב מושג יחיד- אהבה/ אוכל/ שמחה/ לחץ ועוד;
ניתן לשחק אסוציאציית פתרון לשאלה או חידה עם פתרון עד שתי מילים

2. התמסרות רעיונות/ קטגוריות/ הפכים/ מקבילות/ אחר
לוקחים כדור שנוח לזרוק ולתפוס, עומדים במרחק לא מאיים מול הילד או הילדה (הכדור מוסיף נדבך שפעילות המוח, אך המטרה אינה גם להתאמן על זריקת כדור; עם זאת, כדאי לוודא שהילד/ה מסוגלים להתמסר).

אני אומרת מילה והילד/ה מחזירים לי את הכדור עם מילה קשורה לפי הנושא/ ההקשר, לדוגמא:
הפכים- גבוה- נמוך
מקבילות- גבוה- רם
קטגוריה- רכבים מכוניות- מטוס

3. משחקים שדורשים התייחסות שפתית-
פיקולו - דורש תשומת לב לצד התייחסות שפתית (מעולה גם לאיפוק, ראו פוסט).

משחקי תיאור, לדוגמה מה בקופסה? מחביאים חפץ, מתארים אותו ובכל עם מישהו אחר מנחש.

משחקי רצון- יושבים בקבוצה של משפחה/ חברים,
באמצע מכינים כרטיסיות עם נושאים.
כל כרטיס שיוצא, כל משתתף אומר כל מה שיש לו לומר על הנושא-
אני רוצה.... אוכל אהוב.... תכנית אהובה...

4. הברקה- השיטה הבסיסית לתרגל מהירות שליפה-
מכינים כרטיסיות (או חפצים) שהילד מכיר היטב (אנו לא עוסקים בהקנייה, אלא רק בתרגול שליפה),
מראים כל תמונה למספר שניות (מתחילים מעשר- חמש עשרה) והילד צריך לומר מה בתמונה.
עם התרגולים זמן החשיפה יורד.

5. שירים-
לשיר יחד, כאשר בכל פעם מישהו אחר משלים מילים.

6. משחק סקירה מהירה- בפוסט הזה- יש לשחק הדדי, פעם אנחנו נותנים הוראה ופעם הילד/ה.

7. המון משחקי דמיון, המון שיחות על נושאי ממוקדים, המון חידות- יש משחקי חידות מעולים לרמות שונות, חידות מפתחות מהירות תגובה, שליפה, חשיבה מסוג מסוים.

אשמח לתת עוד רעיונות במידת הצורך ולשמוע אם יש לכן רעיונות שאין בפוסט, אוסיף אותן עם קרדיט למקור (:


© כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון 2015

יום ראשון, 10 ביולי 2016

הסטוריה, מקרא ועוד- הכנסת מסע וירטואלי ויזואלי לתוך הכיתה

בעקבות סיור במוזיאון ארץ ישראל, שהיה חלק מהשתלמות מקרא של מט"ח (השתלמות מעולה) חשבתי לעצמי שהלוואי ויכולנו ללמוד יום בחודש במוזיאון/ ספריה/ סדנא/ סיור; אך מכיוון שאין הדבר אפשרי הצעתי למט"ח להכניס מודולה קריטית למורות שתאפשר למידה אחרת בתוך הכיתה, למידת חקר פתוחה או ממוקדת, שתחבר את הלומדות/ים לנושאים שונים; בינתיים אני כותבת אותה בפוסט זה.

היתרונות העצומים שגלומים בביקור במוזיאון/ דסנא/ סיור הן מגע אמיתי ישיר או עקיף עם ממצאים, חפצים, אנשים ומידע ויזואלי ולעיתים גם שמיעתי ותחושתי; היתרון בהכנסת השימוש במחשבים/ טאבלטים/ סלולאריים לכיתה היא הנגשת ידע תיאורטי לידע ויזואלי, וכניסה חלקית לתוך עולם וירטואלי אחר.
כולנו נהנים לדמיין תקופות אחרות, עולמות אחרים ועוד (בקרוב פוסט על למידה דרך דמיון במתמטיקה, שפה ותנ"ך) ושימוש באתרים וטכנולוגיות קיימות יעילים מאוד.

למה נוכל להשתמש באתרים האלו?

למידה על כלים מהתקופות העתיקות ותקופות שונות בהסטוריה
כניסה למפות של העולם וסרטונים על העולם/ אזורים גיאוגרפיים, תופעות טבע ועוד
כניסה לארכיונים ומציאת חומר על אירועים שהתרחשו או על תקופות בארץ (משפטים, מלחמות, צעדות, אירועים שמחים ועוד)
למידת חקר על אמן/ דמות
איתור מידע מעניין על..... XXX כפתיחת נושא
איתור מידע על מילה/ ניב/ הקשר/ מקום
ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.

אתרים מומלצים:

הספריה הלאומית - מקוטלג לפי נושאים, יש גם ניוזלטר לנשות חינוך


ארכיון המדינה - נפתח לציבור- מדהים!!

הסדנא להסטוריה חברתית - ידע על היבטים שונים של המזרח התיכון הסטוריה וקישור לימינו

נאות קדומים - הסטוריה של א"י, בוטניקה, תנ"ך


תנ"ך:



יש עוד המון, תלוי תחום וגיל, אם יש לכן/ם לינק חשוב, כיתבו אותו בתגובות ואעלה אותו.

אני כאן לכל שאלה או תגובה (:

שרון


© כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון 2015

יום ראשון, 5 ביוני 2016

פתרון בעיה חברתית דרך הסבר פיסיולוגי הורמונלי (:

בכיתה ממוצעת מתקיימות במקביל מספר התרחשויות חברתיות. בכיתה שלי מיפינו השבוע חמישה מוקשים חברתיים שמפריעים לילדי הכיתה. אחד מהם הוא תופעה שקראתי לה:
אם אני שונא, כולם ישנאו.
ילדים בכיתות ה-ו' משוכנעים שהחוויות שהם חשים הם החוויות שכולן/ם צריכות וצריכים להרגיש. חלקם גם נעים בין התחושה של- "אף אחת לא מבינ/ה אותי" לתחושה ש- "ברור שהם יודעים מה אני מרגישה".

חברויות זוגיות מתחילות להירקם, התנהגויות של קרבה דחייה, ביקורת חברתית גלויה וסמויה תופסות מקום מרכזי יותר במארג החברתי ומתחילים להתקרב לתחילת גיל ההתבגרות (ישנם מחקרים שטוענים שגיל ההתבגרות מתחיל בכיתה ו' ואף לפני; בהיבט ההורמונלי).

לאחר מספר נסיונות להסביר למספר ילדים שאם הם לא אוהבים מישהי/ו, או חושבים משהו על מישהו/י אחר אין להם סיבה טובה לשכנע את שאר חברי הכיתה להרגיש כמותם התחלתי בנסיונות על מנת להסביר מה פגום בגישה הזו:
נסיון לגרום להם להזדהות- לא צלח.
נסיון לתת דוגמאות ממקרים אחרים- לא צלח.
נסיון להסביר את חוסר ההגיון בזה ואת הנזק שלעיתים יישאר בלתי הפיך- לא צלח.

לאחר סופ"ש של מחשבות החלטתי לתקוף את העניין מזוית אחרת- ביולוגית (:

התחלתי את שיעור חינוך בשאלות- מה הופך אותנו להיות מי שאנחנו? מה הופך אותנו לעצמאיות ועצמאיים?
לאחר מספר תשובות שאלתי- האם היו לכם תקופות בחיים שכעסתם על כולם? שהייתה בטוחים שרק אתם צודקים?
לכם או לאחים/ אחיות / חברים?

כמובן שהתשובות היו- ברור, עכשיו, כשהיינו קטנים, אחי הקטן, אחותי הגדולה וכד'.

ציירתי על הלוח סרגל זמנים-
גיל שלוש- ארבע
גיל 10-12
גיל ההתבגרות

הסברתי שבטווחי הגילאים הללו המוח והגוף עוברים מהפיכה של הורמונים ושינויים שונים דבר שמשפיע על ההתנהגות שלנו; על הצורך שלנו להישמע ולהשמיע, להיות במרכז, לעצב את עצמנו עוד שלב בדרך לבגרות, להרגיש חלק מקבוצה- ולא תמיד בקבוצה חיובית.

הצוהר הזה פתח לנו סוג אחר של הסתכלות על יחסים עם חברים, הורים, מחנכות. הוא לא יפתור את כל העניינים החברתיים אך הוא יאפשר גישה אחרת אליהם.

























כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון