יום ראשון, 15 בדצמבר 2024

ללמוד לומר לא, וחשוב מזה, ללמוד להקשיב ללא

הפוסט המקורי נכתב ב - 2015, עת חינכתי  כיתה ב',
היום - אנחנו עובדות עם המערך הזה בבית הספר בכל הכיתות, עם התאמת דוגמאות ושיח.

בחודש האחרון אני מוצאת את עצמי עוסקת בכיתה (כיתה ב') בנושאים שקשורים מחד לחיזוק האינדיווידואל ומאידך להתנהגויות מקובלות בחברה. באמצע כיתה ב' לערך היחסים החברתיים מתחילים להשתנות, ווודאי ישתנו שוב בכיתה ג' שהינה כיתה מורכבת בהיבט הלימודי - חברתי.
בתוך מקבץ הנושאים שמעסיקים את הכיתה אני עובדת על נושא ה- לא.
ילדות-ים רבים חונכו בגן ולמדו לומר את המשפט "לא נעים לי"; ילדים-ות רבים חונכו להיות נחמדים לסביבה ולא אסרטיביים, לעיתים מחשש הורי או חינוכי מפני תוקפנות, ולעיתים מסיבות אחרות; ילדים וילדות חוששים לעיתים לא להיות "מגניבים" או חלק מהחבורה ועוד.

מן הצד השני ישנם ילדים שלא שומעים את המילה לא או בוחרים שלא להקשיב לה. ילדים אלו חושבים, או שמא התרגלו, להיות בצד החזק יותר והם מתעלמים מאמירה מפורשת של חבר/ה  במהלך משחק או אינטרקציה חברתית או לימודית אחרת.

אני עובדת עם הכיתה במספר מישורים מקבילים, מתוך אמונה שהם ישלימו לילדים תמונה שלמה, תמונה המורכבת מהבנה של הסיטואציה ואמירת לא, הקשבה והיענות לאחר/ת וכן, גם חשש מפני ענישה באם יווצר צורך (יש לציין שכיתתי כמעט ולא נתקלה בענישה בשל שתי סיבות- אני מאמינה יודעת שיש פרקטיקות איכותיות יותר להתנהגות ואלמנטים אחרים ממלאים את הצורך).

1. המישור התפיסתי- נרטיבי
ערכנו מספר שיחות וסימולציות שהתמקדו ב- איך אני ארגיש בסיטואציה- על מנת להבהיר שכאשר מישהי או מישהו אומרת לא, הכוונה היא לא.
לא "אולי", לא "אני אחשוב על זה" לא תחליט/י את/ה".
הדגשתי את ההבנה שאם בגילאים מבוגרים יותר מישהי/ו אומרים לנו לא ואנו בוחרים להתעלם עשויות להיות לכך השלכות חמורות, ונתתי דוגמאות שמתאימות לכיתה ב'.

2. המישור הגופני- פרטי-
נושא הגוף מלווה אותנו החל מכיתה א' בהיבטים של פרטיות, מוגנות, נוחות ומחרב אישי.
אני פועלת עם הכיתה במשחקים, דרך שיחות, במשחקי תנועה הדדיים- בהן הילדים מתקרבים/ מתרקחים והם שולטים במצב ודרך שירים או כתיבה איישת בשיעורים המוקדיםש לכישורי חיים.
בדרך כלל, אמירת לא קשורה לגוף- לאיך אומרים לא, למתי - משחק, הצקה, מגע, לתגובת החבר/ה שלא מקשיב/ה ועוד.
דרך השיח הקיים שהגוף שלנו הוא שלנו- אמירת ה"לא" מקבלת תוקף.
אני חושבת שהגוף הוא האלמנט הראשוני שילדים לומדים לשמור עליו ולכן חשוב להכניסו לשיח על אמירת לא.

3. הקשבה לאחר-
בשנה שעברה אב של אחת מילדות הכיתה התארח והסביר לילדים על שפת האני, ועל חשיבות השימוש בה בעת ריב.
החלטתי "לרדת" להבנה בסיסית ולקיים שיח על הקשבה לאחר.
על מנת שהשיח לא יישאר ברמת התיאוריה הכנסתי משחקי תפקידים ודרך תגובות הילדים דיברנו על חשיבות ההקשבה.

4. ללמד להגיד לא-
אני מאמינה שחובתנו לחנך את ילדינו האישיים ואת תלמידנו לומר לא.
לא סתם כשלא מתחשק להם משהו (למרות שגם זה בסדר), אלא אמירה חותכת כאשר מישהו עושה/ אומר להם משהו שלא נעים להם.
ללמד שאין צורך להתחשב באחרים/ות אם הם חצו קו אדום מבחינתנו.

לימוד זה הוא מורכב משום שאנחנו מחנכות/ים בגדול לנחמדות, הכלה, הבנה חברתית ועוד, ולפתע צריכים לעמוד איתנות/ים ולסרב.
במקביל יש לדעת כיצד לא לנצל זאת לרעה או בבחינת "זאב זאב".

השיח בנושא זה אינו עומד בפני עצמו, אך הוא אתגר חשוב מבחינתי מפני שהוא חורג מגבולות עצמי אל האחר ויכול להשפיע על התנהגות קבוצתית, התנהגות מול גורמים שליליים ועוד.

סרטון הסבר למבוגרים.ות - מחנכות.ים, הורים - 
https://www.youtube.com/watch?v=doXCYxUR3-g

שני סירטונים מעולים להתייחסות עבור ילדות.ים ונוער - 

סרטון של דנה נחום, מתאים מגיל ילדות - מדבר על נושא סופר חשוב - לתת נשיקה לסבתא- חובה? חייבים? או שמותר לומר לא? (ברור שמותר, ואף רצוי לומר גם לא, אם לא רוצים).

consent - simple as tea - הסכמה, כמו בא לך תה?
מתאים מגיל 11-12 והלאה.
נ.ב.
התייחסות למשפט השכיח בגנים "לא נעים לי" של ד"ר עדה בקר:

http://www.socialkid.co.il/2015/03/%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9F-%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%9C/



                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון




יום שישי, 13 בדצמבר 2024

קורין אלאל - הכרות עם יוצרת מופלאה

 


קורין אלאל

1955-12/12/2024

קורין אלאל נפטרה אחרי התמודדות אמיצה עם מחלת הסרטן. 

קורין נולדה בתוניסיה, עלתה ארצה בגיל 8, החלה לגן על גיטרה בגיל 12
בצבא היתה בלהקות צבאיות, שם הכירה את יהודית רביץ, לימים הן יצרו יחד. החלה את דרכה כזמרת רקע לאריק איינשטיין, גלי עטרי, מאיר אריאל ועוד, ולאט לאט החלה ליצור – בעיקר הלחינה, אך בהמשך הפיקה ויזמה פרוייקטים רבים ומגוונים.

בנוסף להלחנה, היא הובילה הפקות מוזיקליות מגווננות ופורצות דרך, והאלבומים שלה היו בעצמם פריצות דרך מוסיקליות ומשמעותיות מסיבות שונות בתרבות הישראלית.

קורין היתה פורצת דרך, הן ביצירתה, בפריצה לרוקנרול נשי, ביציאתה מהארון ובאופייה הייחודי, הלומד תדיר והייחודי במוסיקה הישראלית.

לתפיסתי, חשוב להתייחס לנקודות האלו ביצירתה –

©      מי היא, וכיצד זה מתבטא ביצירה שלה.

©      רוקנרול נשי בישראל

©      מוסיקה ככלי ביקורתי

©      שורות מתוך שירים שהפכו לחלק מפס הקול הישראלי – דוגמאות בהמשך

©      השתנות וייחודיות.

 הייתי עובדת דרך חלקי שיר -

מקרינה מספר שורות / מדפיסה – נותנת לקוראים לשער- על מה השיר, למה מתכוונים, מתי נכתב / על מה נכתב; או בכיוונים של רגשות ומחשבות של מפגש עם הכתוב ברמה האינטואיטיבית / המקום בו כל אחד פוגש.ת את המילים ברגע נתון.
לאחר דיון – הייתי מציגה את השיר כולו ואת הקונטקסט.

מתוך – ארץ קטנה עם שפם -
כל המקומות קדושים
סיכויים קלושים לבנות חלום
אפילו הימים קשים
יותר קשים מיום ליום

 מתוך זן נדיר –

אנחנו נמלטים ממסיבה משוגעת,
נדחקים לסירות משוטים.
כל יבשה היא ספינה שטובעת
כשחופרים מקלטים.

 מתוך אין לי ארץ אחרת –

לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה

על השיר - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA

 מתוך אנטרטיקה -

אין סוסים שמדברים עברית
אין אנשים שלא מתים
חפש באנטארקטיקה

 להלן כמה קטעים מכמה כתבות על קורין (לינקים מצורפים)

"מותק", השיר שפתח את אלבום הבכורה של אלאל, הוא כנראה גם הרגע הכי זכור ממנו. האלבום האמיץ ההוא שהופיע ב-1984 לא זכה להצלחה. הרוק האגרסיבי של אלאל והלהקה שליוותה אותה שנע בין פוסט-פאנק כועס בואכה ניו ווייב אפל, הרתיעו את הרדיו הישראלי. ועדיין, "קורין אלאל" עשה דבר חשוב בהרבה: הוא הוכיח שגם בישראל נשים יכולות לקחת גיטרה ליד, לחבר אותה למגבר ולעשות רוק, ובעיקר שיש הצדקה לזעמן. את הלפיד שאלאל נשאה אז כמעט לבדה, בראשית שנות ה-80 (לצד יהודית רביץ ואסתר שמיר), היא תעביר עשור לאחר מכן לענבל פרלמוטר וחברותיה למכשפות, באלבום הבכורה שתפיק להן. ובעצם, אלאל העבירה את הלפיד הזה לכל זמרת שעושה כאן מוזיקה שמציעה משהו מעבר לשתיים וחצי דקות של פופ קליל עטוף בביטים.

 

"אני זוכרת שמישהו אמר לי פעם 'תפסיקי כבר לשיר את 'ארץ קטנה עם שפם'. יש לו כבר זקן, לשיר הזה'", אמרה אלאל ל"הארץ" בשנת 2019. "אמרתי לו 'אבל 'כל המקומות קדושים' — זה לא עובר. הלוואי שהיינו מפסיקים לחשוב מה קדוש ומה לא, ובמקום זה פשוט חיים. מה לעשות שזה עוד לא עבר".

 "זן נדיר", כך הסביר גולדברג, עוסק בפער שבין החלומות והשאיפות האנושיות לבין המציאות, והניסיון להסתיר את אותו פער מטעמי בושה. לימים יהפוך למה שנראה כשיר האהוב ביותר של הזמרת, ולרגע מכונן בדברי הימים של הרוק-פופ הישראלי.

https://www.israelhayom.co.il/culture/music/article/16954688

 שירים והסברים -  https://www.ynet.co.il/entertainment/article/5775942

 שני פרקים מהפודקאסט – שיר אחד ביום

זן נדיר – https://www.kan.org.il/content/kan/kan-11/p-704326/s1/755081/

 יזהר אשדות וקורין אלאל -  תן לי קצת ממך

  שיר שמתאים לכיתות נמוכות – א' – ג'

תּוֹדָה, תּוֹדָה עַל כָּל מָה שֶׁנָּתַתָּ לִי | תּוֹדָה עַל אוֹר הַיּוֹם וְעַל מַתְּנַת הַצְּלִיל | תּוֹדָה עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי גַּם אִם אָרְכָה | שְׁנֵי רְגָעִים סְפוּרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

הָיִיתִי כְּמוֹ פַּרְפַּר שֶׁכָּל חַיָּיו נִמְשָׁךְ

לָגַעַת וְלָבוֹא אֶל תּוֹךְ הָאוֹר הָרַךְ

נִפְתַּחְתִּי וְהִמְשַׁכְתִּי וְנָגַעְתִּי כָּךְ

בָּאוֹר הַמְּשַׁכֵּר שֶׁל פָּנָסֵי הַכְּרַךְ

הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים דּוֹלְקִים

בָּעֵינַיִם מַבִּיטִים

בַּשָּׁמַיִם מַלְאָכִים

תּוֹדָה, תּוֹדָה כִּמְעַט עַל כָּל דָּבָר תּוֹדָה

תּוֹדָה עַל כָּל הָאוֹר, גַּם עַל הַצֵּל תּוֹדָה

תּוֹדָה עַל שֶׁהַשִּׁיר שֶׁלִּי גַּם הוּא נִשְׁמָע

וְלוּ לְרֶגַע קָט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

"תודה", מילים: רותי פארן, לחן: קורין אלאל

 הופעה – 50 שנות יצירה – חברים שרים קורים 2024

https://www.youtube.com/watch?v=o2mPC0-PB9g

 פגישה עם רוני קובן – קורין אלאל (נהדר להכרות עימה למי שלא מכיר- כיתות ה' ומעלה- כמה דקות מתוך זה יפתחו צוהר) https://www.youtube.com/watch?v=lTKIKRqd014

 

 


 

 

 

יום שלישי, 26 במרץ 2024

ימי הזכרון תשפ"ד - ימי זכרון בזמן מלחמה

ימי זכרון הם ימים מורכבים בכל שנה מחדש, הם מכילים בתוכם את הכאב, הגעגוע, מורכבות השיח, הרגישות לשונות ולגילאים, והחששות האישיים של כולנו במפגש עם הילדות.ים והנוער.
השנה, ימי הזכרון פוגשים אותי, ואותנו, ברמת רגישות אחרת, תוך כדי לחימה, שהחלה ב - 7/10, במאורעות קשים מנשוא,
ומאז יש לה מעגלי פגיעות רבים וקשים. הרוגים, פצועים, מפונים ותחושת אי וודאות גבוהה שמורגשת בכל היבט של חיינו, ומשפיעה על כ -100,000 איש באופן ישיר בשל שינוי מהותי בחייהם.

בכל פינה כמעט מתקיימת נוכחות לרצון וההכרח להחזרת החטופים, ומיזמי זכרון שונים מתקיימים במרחבים הציבוריים השונים, במציאות וברשת; כולנו מרגישים את ההשפעות ואת השינוי שעברנו, כיחידים וכחברה; שאלות רבות פתוחות מסביבנו, בנוגע להווה ולעתיד, והן עשויות להשפיע על ימי הזכרון - הן ברמה הרגשית והן בתכנים שנפגוש ונפגיש בהם את הלומדות.ים.

בתוך הכאב הלאומי, אנו מצויות עדיין בתוך מורכבות חברתית ישראלית, שפוגשת אותנו במהות של היותנו חברה דמוקרטית - ליברלית שמסוגלת להכיל את סך מרכיביה באופן שיאפשר לנו לשגשג עם הגיוון והשונות שמתקיימים פה; ובתוך מערכת גלובלית שבנויה משילוב ערכים ופוליטיקות שמשפיעות עלינו באופנים שונים. א.נשים צעירים ומבוגרים, צריכים ידע משמעותי ויכולת הסתכלות אובייקטיבית וסובייקטיבית על מורכבות, שכן החזקת מורכבות ופתיחתה הם הכרח במציאות מורכבת ורב מימדית.

לתפיסתי, ימי הזכרון של השנה מחייבים אותנו לפעול בשלושה מעגלים, אם אנחנו רוצות לתת ללומדות.ים מרחב הבנה ופעולה, בהווה המתרחש ולטובת צמיחתם.ן כאזרחים.יות פעילים בחברה הישראלית -
מעגל הידע
מעגל הרגש
מעגל ההתבוננות
- האישית, מרובת נקודות המבט והביקורתית - בהתאם לתפיסות שלכן.ם ולגיל הילדות.ים / נוער / אנשים איתם אנחנו עובדות. בפוסט הזה אני מנסה להתמקד במה שלתפיסתי נדרש השנה, אבל כמובן שתמיד, חינוך צריך להכיל את האומץ לעסוק בדברים שחשוב לדבר עליהם לצד הדברים שקשה לדבר עליהם;

קל מאוד בתקופה הזו להתמקד בלאומי ובאישי, ואני חושבת שיש לנו חובה מוסרית לצד האישי והלאומי להמשיך לעסוק בנקודות מבט שונות, ביחסי כוחות, במוסר, בהבנת מוקדי הכח ובערכים, ובראשם אחריות, ממלכתיות ורעות.

לאפשר ולהשתמש בשאלות כמוקד למידה, ובאי הסכמה כפלטפורמה למגוון דעות - החזקת מורכבות. חברה שאין לה יכולת להחזיק מורכבות היא חברה צרה שעלולה להפוך ללאומנית / מסוגרת / מדירה / מצרה.

ההתחלה של החזקת מורכבות מתחילה מהאישי -כולנו גם וגם, אין לנו זהות אחת בלבד, אנחנו לא דיכוטומיים כלפי מישהו במימדים השונים שלנו, יש לנו יכולת להחזיק דעות מגוונות ואנחנו  יכולות להחליט מה ההגדרה שלנו - פעילות של שפ"י על ריבוי זהויות של היחיד ובקבוצה, וסרטון מקסים על שונות ודמיון בקבוצה.


לאחר מכן - הבנת הגבולות בהן אנו רוצות לפעול עם הלומדות.ים שלנו בכל אחד מהמישורים, והבנה שלנו שקשה לדבר על מלחמה ושלום אם הקבוצה לא מכירה את ציר הזמן של הסכסוך הישראלי  - פלסטיני; שלא ניתן לדבר על ה - 7/10 בעיקר בחט"ב ומעלה בלי להבין מהי הנכבה; שלא ניתן לחנך לליברליזם ללא שיח על ערכים; שלא ניתן לשפוט / להגיב / להצדיק מצב מורכב בעזה אם לא מבינים מושגים כמו - משבר הומניטרי, פליטים, רוח צה"ל ועוד.
באתר של שיטים ישנם שיעורים על הערכים הללו, על תרבות של שיחה ועל שאיפה לשלום



ומשם לעסוק בזכרון ובחשיבות ימי הזכרון, כאשר ישנן שאלות רבות שעולות השנה:

💗קשר בין השואה ל - 7/10
💗יחסים בין ערביי ישראל למדינה, דמות המדינה
💗האם שלום היא דבר ריאלי?
💗פדיון שבויים ותפקיד המדינה
💗מוסר ומלחמה, נקמה ומוסר
💗מדוע האו"ם מעדיף צד אחד? אנטישמיות וזכרון
💗מלחמה וצדק - הילכו שניים יחדיו?
💗מה זה למות - שיעור חובה בעיניי בכל שנה, והשנה אל מול האובדן - שיעור חובה לדעתי, מונחה ילדות.ים

💗ועוד

תמיד, ובעיקר השנה אני אוהבת לעבוד דרך שירים וחיבור לסיפורים אישיים, והמיקוד אצלנו, בהתאם לשכבות הגיל יהיה סביב נושאים אלו



מצרפת לינקים לאתרים וחומרים רלוונטיים למלחמת חרבות ברזל

שירים שפורסמו במהלך המלחמה בהקשרה, - הקשבה ושיח סביב השירים כפשוטם ודרך שאילת שאלות על המסרים שיש בהם / אין בהם.

אסופת הנני - צה"ל - לוחמים וא.נשים שכתבו במהלך המלחמה שירה וסיפורת

הריקוד האחרון - אריק ורות פרץ שנרצחו בנובה, כאן 11

מרכז הטקסים - לתקופת המלחמה - טקסטים שונים

אתרי הזכרון לחללים ולנרצחים וסיפורי הזכרון מרחבי הרשת.

לדבר תקווה במלחמה

איך לדבר מורכבות (ביסודי)

מדריך כיס לחינוך אקטיביסטי - שרון רמון.


אשמח לשמוע מכן.ם, דעות, הצעות, שאלות,

שיבואו, ושנביא עלינו ימים טובים ובשורות טובות.