עוני - מי יודע מה זה? שיעור מכיתה ט' ומעלה

אתן.ם יודעות ויודעים שהרבה ילדים לא יודעים מה זה עוני?
שנוער לא מבין שמושגים כמו קו העוני, מדינת רווחה, סוציאליזם הם מציאות חיים של א.נשים?
שנוער שיש לו לא מסוגל לעיתים לדמיין מחסור? או אפילו את האפשרות המדהימה שאין "מעדן חלבון" בבית....
ומהצד השני - נוער וילדות.ים שאין להם, או יש להם פחות, או חיים במאבק - אם לא ידברו איתם על כל מה שאפשרי, על המושגים, על מאבק ואקטיביזם - לא יוכלו לדרוש, או ייכנעו למציאות של הישרדות, על כל המשתמע מכך?

כשלימדתי ביסודי עבדתי על מושגים כאלו דרך סרטים ודרך שירים,
בעקבות כתבה חשובה שהתפרסמה השבוע בעיתון "דבר" - "הביטוח הלאומי: אחד מחמישה - עני; ישראל שניה בשיעור העוני ב - OECD" אני חושבת שיש צורך לקרוא את הכתבה יחד - עם הכיתה, החל מכיתה ט' (אולי אפילו מכיתה ח' - אם רוצות להתאמץ איתם).

המלצה למבנה שיעור בנושא  

1. הבהרת / הכרת מושגים  

קו העוני, ביטוח לאומי, עוני, מדינת רווחה, רווחה נפשית, ניעות מעמדית.

מערך שנתקלתי בו - ללא שם הכותב על "קו העוני"

דו"ח העוני האלטרנטיבי 2024 לתת

מערך מעולה של המגדלור - המציאות הכלכלית של 2025

2. קריאת הכתבה

3. שימוש בשירים לשיחה על הנושאים דרך מציאות חיים של א.נשים, להלן המלצותיי 

א. אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון - טיפקס (לחצו על הלינק למערך)

ב. מיליונים - אתי אנקרי - הסבר + מילים + השיר (תרבות IL מטח)

ג. אין לי כסף אין לי - גידי גוב
השיר יצא ב-1985 אבל נשאר רלוונטי כל הזמן. המצוקה הכלכלית שמתוארת בשיר מתאימה מאד למה שאנחנו שומעים בשטח – ההורים מסייעים לצעירים כלכלית, אבל מגיעים גם הם לנקודה בה הם לא יכולים יותר. הפער בין המצוי לרצוי, שחוצה דורות ומעמדות, הוא מסימני המאבק המובהקים ביותר. מנהיגי המאבק יודעים לספר שהם עובדים ומשתכרים לא רע, אבל עדיין לא מצליחים לגמור את החודש. אז נכון, השלגון אולי הוחלף באייפד 2, אבל הרעיון המרכזי נשאר בדיוק אותו הדבר.

ד. לא גומר ת'חודש - ביצוע מקורי - אריק לביא, חידוש - ג'ימבו ג'יי ואורית טשומה.
הסבר על השיר ועל מציאות חייו של אריק לביא באותה תקופה. 

ה. אין קשר - פורטיס - שיר על כסף וחומר בהקשר לחיים של כולנו והמאבק בדבר.
כתבה עם הסבר על שירי מחאה שלו ושל ברי.

ו. רוני סומק

קו העוני  

כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לִמְתֹחַ קַו וְלוֹמַר: מִתַּחְתָּיו הָעֹנִי.

הִנֵּה הַלֶּחֶם שֶׁבְּצִבְעֵי אִפּוּר זוֹלִים

נִהְיָה שָׁחֹר

וְהַזֵּיתִים בְּצַלַּחַת קְטַנָּה

עַל מַפַּת הַשֻּׁלְחָן.

בָּאֲוִיר, עָפוּ יוֹנִים בִּמְטַס הַצְדָּעָה

לִצְלִילֵי הַפַּעֲמוֹן שֶׁבְּיַד מוֹכֵר הַנֵּפְט בָּעֲגָלָה הָאֲדֻמָּה,

וְהָיָה גַּם קוֹל הַנְּחִיתָה שֶׁל מַגְּפֵי הַגּוּמִי בָּאֲדָמָה הַבֻּצִּית.

הָיִיתִי יֶלֶד, בַּבַּיִת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ צְרִיף,

בַּשְּׁכוּנָה שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ מַעְבָּרָה.

הַקַּו הַיָּחִיד שֶׁרָאִיתִי הָיָה קַו הָאֹפֶק וּמִתַּחְתָּיו הַכֹּל נִרְאָה

עֹנִי.

4. דיון, כתיבה רפלקטיבית ואולי כרזות או מפת חשיבה בעקבות.

אשמח לענות על שאלות, להכיר שירים או חומרים נוספים בנושא, שרון

 

ללמוד לומר לא, וחשוב מזה, ללמוד להקשיב ללא

הפוסט המקורי נכתב ב - 2015, עת חינכתי  כיתה ב',

היום - אנחנו עובדות עם המערך הזה בבית הספר בכל הכיתות, עם התאמת דוגמאות ושיח.

בחודש האחרון אני מוצאת את עצמי עוסקת בכיתה (כיתה ב') בנושאים שקשורים מחד לחיזוק האינדיווידואל ומאידך להתנהגויות מקובלות בחברה. באמצע כיתה ב' לערך היחסים החברתיים מתחילים להשתנות, ווודאי ישתנו שוב בכיתה ג' שהינה כיתה מורכבת בהיבט הלימודי - חברתי.

בתוך מקבץ הנושאים שמעסיקים את הכיתה אני עובדת על נושא ה- לא.

ילדות-ים רבים חונכו בגן ולמדו לומר את המשפט "לא נעים לי"; ילדים-ות רבים חונכו להיות נחמדים לסביבה ולא אסרטיביים, לעיתים מחשש הורי או חינוכי מפני תוקפנות, ולעיתים מסיבות אחרות; ילדים וילדות חוששים לעיתים לא להיות "מגניבים" או חלק מהחבורה ועוד.

מן הצד השני ישנם ילדים שלא שומעים את המילה לא או בוחרים שלא להקשיב לה. ילדים אלו חושבים, או שמא התרגלו, להיות בצד החזק יותר והם מתעלמים מאמירה מפורשת של חבר/ה  במהלך משחק או אינטרקציה חברתית או לימודית אחרת.

אני עובדת עם הכיתה במספר מישורים מקבילים, מתוך אמונה שהם ישלימו לילדים תמונה שלמה, תמונה המורכבת מהבנה של הסיטואציה ואמירת לא, הקשבה והיענות לאחר/ת וכן, גם חשש מפני ענישה באם יווצר צורך (יש לציין שכיתתי כמעט ולא נתקלה בענישה בשל שתי סיבות- אני מאמינה יודעת שיש פרקטיקות איכותיות יותר להתנהגות ואלמנטים אחרים ממלאים את הצורך).

1. המישור התפיסתי- נרטיבי- 

ערכנו מספר שיחות וסימולציות שהתמקדו ב- איך אני ארגיש בסיטואציה- על מנת להבהיר שכאשר מישהי או מישהו אומרת לא, הכוונה היא לא.

לא "אולי", לא "אני אחשוב על זה" לא תחליט/י את/ה".

הדגשתי את ההבנה שאם בגילאים מבוגרים יותר מישהי/ו אומרים לנו לא ואנו בוחרים להתעלם עשויות להיות לכך השלכות חמורות, ונתתי דוגמאות שמתאימות לכיתה ב'.

2. המישור הגופני- פרטי-

נושא הגוף מלווה אותנו החל מכיתה א' בהיבטים של פרטיות, מוגנות, נוחות ומחרב אישי.

אני פועלת עם הכיתה במשחקים, דרך שיחות, במשחקי תנועה הדדיים- בהן הילדים מתקרבים/ מתרקחים והם שולטים במצב ודרך שירים או כתיבה איישת בשיעורים המוקדיםש לכישורי חיים.

בדרך כלל, אמירת לא קשורה לגוף- לאיך אומרים לא, למתי - משחק, הצקה, מגע, לתגובת החבר/ה שלא מקשיב/ה ועוד.

דרך השיח הקיים שהגוף שלנו הוא שלנו- אמירת ה"לא" מקבלת תוקף.

אני חושבת שהגוף הוא האלמנט הראשוני שילדים לומדים לשמור עליו ולכן חשוב להכניסו לשיח על אמירת לא.

3. הקשבה לאחר-

בשנה שעברה אב של אחת מילדות הכיתה התארח והסביר לילדים על שפת האני, ועל חשיבות השימוש בה בעת ריב.

החלטתי "לרדת" להבנה בסיסית ולקיים שיח על הקשבה לאחר.

על מנת שהשיח לא יישאר ברמת התיאוריה הכנסתי משחקי תפקידים ודרך תגובות הילדים דיברנו על חשיבות ההקשבה.

4. ללמד להגיד לא-

אני מאמינה שחובתנו לחנך את ילדינו האישיים ואת תלמידנו לומר לא.

לא סתם כשלא מתחשק להם משהו (למרות שגם זה בסדר), אלא אמירה חותכת כאשר מישהו עושה/ אומר להם משהו שלא נעים להם.

ללמד שאין צורך להתחשב באחרים/ות אם הם חצו קו אדום מבחינתנו.

לימוד זה הוא מורכב משום שאנחנו מחנכות/ים בגדול לנחמדות, הכלה, הבנה חברתית ועוד, ולפתע צריכים לעמוד איתנות/ים ולסרב.

במקביל יש לדעת כיצד לא לנצל זאת לרעה או בבחינת "זאב זאב".

השיח בנושא זה אינו עומד בפני עצמו, אך הוא אתגר חשוב מבחינתי מפני שהוא חורג מגבולות עצמי אל האחר ויכול להשפיע על התנהגות קבוצתית, התנהגות מול גורמים שליליים ועוד.

סרטון הסבר למבוגרים.ות - מחנכות.ים, הורים - 

https://www.youtube.com/watch?v=doXCYxUR3-g

שני סירטונים מעולים להתייחסות עבור ילדות.ים ונוער - 

סרטון של דנה נחום, מתאים מגיל ילדות - מדבר על נושא סופר חשוב - לתת נשיקה לסבתא- חובה? חייבים? או שמותר לומר לא? (ברור שמותר, ואף רצוי לומר גם לא, אם לא רוצים).

consent - simple as tea - הסכמה, כמו בא לך תה?
מתאים מגיל 11-12 והלאה.
נ.ב.
התייחסות למשפט השכיח בגנים "לא נעים לי" של ד"ר עדה בקר:

http://www.socialkid.co.il/2015/03/%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9F-%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%9C/

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

קורין אלאל - הכרות עם יוצרת מופלאה

 

קורין אלאל

1955-12/12/2024

קורין אלאל נפטרה אחרי התמודדות אמיצה עם מחלת הסרטן. 

קורין נולדה בתוניסיה, עלתה ארצה בגיל 8, החלה לגן על גיטרה בגיל 12

בצבא היתה בלהקות צבאיות, שם הכירה את יהודית רביץ, לימים הן יצרו יחד. החלה את דרכה כזמרת רקע לאריק איינשטיין, גלי עטרי, מאיר אריאל ועוד, ולאט לאט החלה ליצור – בעיקר הלחינה, אך בהמשך הפיקה ויזמה פרוייקטים רבים ומגוונים.

בנוסף להלחנה, היא הובילה הפקות מוזיקליות מגווננות ופורצות דרך, והאלבומים שלה היו בעצמם פריצות דרך מוסיקליות ומשמעותיות מסיבות שונות בתרבות הישראלית.

קורין היתה פורצת דרך, הן ביצירתה, בפריצה לרוקנרול נשי, ביציאתה מהארון ובאופייה הייחודי, הלומד תדיר והייחודי במוסיקה הישראלית.

לתפיסתי, חשוב להתייחס לנקודות האלו ביצירתה –

©      מי היא, וכיצד זה מתבטא ביצירה שלה.

©      רוקנרול נשי בישראל

©      מוסיקה ככלי ביקורתי

©      שורות מתוך שירים שהפכו לחלק מפס הקול הישראלי – דוגמאות בהמשך

©      השתנות וייחודיות.

 הייתי עובדת דרך חלקי שיר -

מקרינה מספר שורות / מדפיסה – נותנת לקוראים לשער- על מה השיר, למה מתכוונים, מתי נכתב / על מה נכתב; או בכיוונים של רגשות ומחשבות של מפגש עם הכתוב ברמה האינטואיטיבית / המקום בו כל אחד פוגש.ת את המילים ברגע נתון.

לאחר דיון – הייתי מציגה את השיר כולו ואת הקונטקסט.

מתוך – ארץ קטנה עם שפם -

כל המקומות קדושים

סיכויים קלושים לבנות חלום

אפילו הימים קשים

יותר קשים מיום ליום

 מתוך זן נדיר –

אנחנו נמלטים ממסיבה משוגעת,

נדחקים לסירות משוטים.

כל יבשה היא ספינה שטובעת

כשחופרים מקלטים.

 מתוך אין לי ארץ אחרת –

לא אשתוק, כי ארצי

שינתה את פניה

לא אוותר לה,

אזכיר לה,

ואשיר כאן באוזניה

עד שתפקח את עיניה

על השיר - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA

 מתוך אנטרטיקה -

אין סוסים שמדברים עברית

אין אנשים שלא מתים

חפש באנטארקטיקה

 להלן כמה קטעים מכמה כתבות על קורין (לינקים מצורפים)

"מותק", השיר שפתח את אלבום הבכורה של אלאל, הוא כנראה גם הרגע הכי זכור ממנו. האלבום האמיץ ההוא שהופיע ב-1984 לא זכה להצלחה. הרוק האגרסיבי של אלאל והלהקה שליוותה אותה שנע בין פוסט-פאנק כועס בואכה ניו ווייב אפל, הרתיעו את הרדיו הישראלי. ועדיין, "קורין אלאל" עשה דבר חשוב בהרבה: הוא הוכיח שגם בישראל נשים יכולות לקחת גיטרה ליד, לחבר אותה למגבר ולעשות רוק, ובעיקר שיש הצדקה לזעמן. את הלפיד שאלאל נשאה אז כמעט לבדה, בראשית שנות ה-80 (לצד יהודית רביץ ואסתר שמיר), היא תעביר עשור לאחר מכן לענבל פרלמוטר וחברותיה למכשפות, באלבום הבכורה שתפיק להן. ובעצם, אלאל העבירה את הלפיד הזה לכל זמרת שעושה כאן מוזיקה שמציעה משהו מעבר לשתיים וחצי דקות של פופ קליל עטוף בביטים.

https://www.ynet.co.il/entertainment/article/sji3ahunkx

 

"אני זוכרת שמישהו אמר לי פעם 'תפסיקי כבר לשיר את 'ארץ קטנה עם שפם'. יש לו כבר זקן, לשיר הזה'", אמרה אלאל ל"הארץ" בשנת 2019. "אמרתי לו 'אבל 'כל המקומות קדושים' — זה לא עובר. הלוואי שהיינו מפסיקים לחשוב מה קדוש ומה לא, ובמקום זה פשוט חיים. מה לעשות שזה עוד לא עבר".

https://www.haaretz.co.il/gallery/music/2024-12-12/ty-article/00000189-849f-db55-abfb-e6ff44330000?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share

 "זן נדיר", כך הסביר גולדברג, עוסק בפער שבין החלומות והשאיפות האנושיות לבין המציאות, והניסיון להסתיר את אותו פער מטעמי בושה. לימים יהפוך למה שנראה כשיר האהוב ביותר של הזמרת, ולרגע מכונן בדברי הימים של הרוק-פופ הישראלי.

https://www.israelhayom.co.il/culture/music/article/16954688

 שירים והסברים -  https://www.ynet.co.il/entertainment/article/5775942

 שני פרקים מהפודקאסט – שיר אחד ביום

זן נדיר – https://www.kan.org.il/content/kan/kan-11/p-704326/s1/755081/

 יזהר אשדות וקורין אלאל -  תן לי קצת ממך

https://open.spotify.com/episode/2BQwapyAHnqIwSiBTla58Z?si=sKQCar0OQEWTI2f3CdRIow&nd=1&dlsi=70a5b43696a540ac

  שיר שמתאים לכיתות נמוכות – א' – ג'

תּוֹדָה, תּוֹדָה עַל כָּל מָה שֶׁנָּתַתָּ לִי | תּוֹדָה עַל אוֹר הַיּוֹם וְעַל מַתְּנַת הַצְּלִיל | תּוֹדָה עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי גַּם אִם אָרְכָה | שְׁנֵי רְגָעִים סְפוּרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

הָיִיתִי כְּמוֹ פַּרְפַּר שֶׁכָּל חַיָּיו נִמְשָׁךְ

לָגַעַת וְלָבוֹא אֶל תּוֹךְ הָאוֹר הָרַךְ

נִפְתַּחְתִּי וְהִמְשַׁכְתִּי וְנָגַעְתִּי כָּךְ

בָּאוֹר הַמְּשַׁכֵּר שֶׁל פָּנָסֵי הַכְּרַךְ

הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים דּוֹלְקִים

בָּעֵינַיִם מַבִּיטִים

בַּשָּׁמַיִם מַלְאָכִים

תּוֹדָה, תּוֹדָה כִּמְעַט עַל כָּל דָּבָר תּוֹדָה

תּוֹדָה עַל כָּל הָאוֹר, גַּם עַל הַצֵּל תּוֹדָה

תּוֹדָה עַל שֶׁהַשִּׁיר שֶׁלִּי גַּם הוּא נִשְׁמָע

וְלוּ לְרֶגַע קָט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

"תודה", מילים: רותי פארן, לחן: קורין אלאל

https://www.youtube.com/watch?v=Up-ybR2WQus

 הופעה – 50 שנות יצירה – חברים שרים קורים 2024

https://www.youtube.com/watch?v=o2mPC0-PB9g

 פגישה עם רוני קובן – קורין אלאל (נהדר להכרות עימה למי שלא מכיר- כיתות ה' ומעלה- כמה דקות מתוך זה יפתחו צוהר) https://www.youtube.com/watch?v=lTKIKRqd014

 

 

 

 

 

ימי הזכרון תשפ"ד - ימי זכרון בזמן מלחמה

ימי זכרון הם ימים מורכבים בכל שנה מחדש, הם מכילים בתוכם את הכאב, הגעגוע, מורכבות השיח, הרגישות לשונות ולגילאים, והחששות האישיים של כולנו במפגש עם הילדות.ים והנוער.
השנה, ימי הזכרון פוגשים אותי, ואותנו, ברמת רגישות אחרת, תוך כדי לחימה, שהחלה ב - 7/10, במאורעות קשים מנשוא,
ומאז יש לה מעגלי פגיעות רבים וקשים. הרוגים, פצועים, מפונים ותחושת אי וודאות גבוהה שמורגשת בכל היבט של חיינו, ומשפיעה על כ -100,000 איש באופן ישיר בשל שינוי מהותי בחייהם.

בכל פינה כמעט מתקיימת נוכחות לרצון וההכרח להחזרת החטופים, ומיזמי זכרון שונים מתקיימים במרחבים הציבוריים השונים, במציאות וברשת; כולנו מרגישים את ההשפעות ואת השינוי שעברנו, כיחידים וכחברה; שאלות רבות פתוחות מסביבנו, בנוגע להווה ולעתיד, והן עשויות להשפיע על ימי הזכרון - הן ברמה הרגשית והן בתכנים שנפגוש ונפגיש בהם את הלומדות.ים.

בתוך הכאב הלאומי, אנו מצויות עדיין בתוך מורכבות חברתית ישראלית, שפוגשת אותנו במהות של היותנו חברה דמוקרטית - ליברלית שמסוגלת להכיל את סך מרכיביה באופן שיאפשר לנו לשגשג עם הגיוון והשונות שמתקיימים פה; ובתוך מערכת גלובלית שבנויה משילוב ערכים ופוליטיקות שמשפיעות עלינו באופנים שונים. א.נשים צעירים ומבוגרים, צריכים ידע משמעותי ויכולת הסתכלות אובייקטיבית וסובייקטיבית על מורכבות, שכן החזקת מורכבות ופתיחתה הם הכרח במציאות מורכבת ורב מימדית.

לתפיסתי, ימי הזכרון של השנה מחייבים אותנו לפעול בשלושה מעגלים, אם אנחנו רוצות לתת ללומדות.ים מרחב הבנה ופעולה, בהווה המתרחש ולטובת צמיחתם.ן כאזרחים.יות פעילים בחברה הישראלית -
מעגל הידע
מעגל הרגש
מעגל ההתבוננות - האישית, מרובת נקודות המבט והביקורתית - בהתאם לתפיסות שלכן.ם ולגיל הילדות.ים / נוער / אנשים איתם אנחנו עובדות. בפוסט הזה אני מנסה להתמקד במה שלתפיסתי נדרש השנה, אבל כמובן שתמיד, חינוך צריך להכיל את האומץ לעסוק בדברים שחשוב לדבר עליהם לצד הדברים שקשה לדבר עליהם;

קל מאוד בתקופה הזו להתמקד בלאומי ובאישי, ואני חושבת שיש לנו חובה מוסרית לצד האישי והלאומי להמשיך לעסוק בנקודות מבט שונות, ביחסי כוחות, במוסר, בהבנת מוקדי הכח ובערכים, ובראשם אחריות, ממלכתיות ורעות.

לאפשר ולהשתמש בשאלות כמוקד למידה, ובאי הסכמה כפלטפורמה למגוון דעות - החזקת מורכבות. חברה שאין לה יכולת להחזיק מורכבות היא חברה צרה שעלולה להפוך ללאומנית / מסוגרת / מדירה / מצרה.

ההתחלה של החזקת מורכבות מתחילה מהאישי -כולנו גם וגם, אין לנו זהות אחת בלבד, אנחנו לא דיכוטומיים כלפי מישהו במימדים השונים שלנו, יש לנו יכולת להחזיק דעות מגוונות ואנחנו  יכולות להחליט מה ההגדרה שלנו - פעילות של שפ"י על ריבוי זהויות של היחיד ובקבוצה, וסרטון מקסים על שונות ודמיון בקבוצה.

לאחר מכן - הבנת הגבולות בהן אנו רוצות לפעול עם הלומדות.ים שלנו בכל אחד מהמישורים, והבנה שלנו שקשה לדבר על מלחמה ושלום אם הקבוצה לא מכירה את ציר הזמן של הסכסוך הישראלי  - פלסטיני; שלא ניתן לדבר על ה - 7/10 בעיקר בחט"ב ומעלה בלי להבין מהי הנכבה; שלא ניתן לחנך לליברליזם ללא שיח על ערכים; שלא ניתן לשפוט / להגיב / להצדיק מצב מורכב בעזה אם לא מבינים מושגים כמו - משבר הומניטרי, פליטים, רוח צה"ל ועוד.
באתר של שיטים ישנם שיעורים על הערכים הללו, על תרבות של שיחה ועל שאיפה לשלום

ומשם לעסוק בזכרון ובחשיבות ימי הזכרון, כאשר ישנן שאלות רבות שעולות השנה:

💗קשר בין השואה ל - 7/10
💗יחסים בין ערביי ישראל למדינה, דמות המדינה
💗האם שלום היא דבר ריאלי?
💗פדיון שבויים ותפקיד המדינה
💗מוסר ומלחמה, נקמה ומוסר
💗מדוע האו"ם מעדיף צד אחד? אנטישמיות וזכרון
💗מלחמה וצדק - הילכו שניים יחדיו?
💗מה זה למות - שיעור חובה בעיניי בכל שנה, והשנה אל מול האובדן - שיעור חובה לדעתי, מונחה ילדות.ים

💗ועוד

תמיד, ובעיקר השנה אני אוהבת לעבוד דרך שירים וחיבור לסיפורים אישיים, והמיקוד אצלנו, בהתאם לשכבות הגיל יהיה סביב נושאים אלו

מצרפת לינקים לאתרים וחומרים רלוונטיים למלחמת חרבות ברזל

שירים שפורסמו במהלך המלחמה בהקשרה, - הקשבה ושיח סביב השירים כפשוטם ודרך שאילת שאלות על המסרים שיש בהם / אין בהם.

אסופת הנני - צה"ל - לוחמים וא.נשים שכתבו במהלך המלחמה שירה וסיפורת

הריקוד האחרון - אריק ורות פרץ שנרצחו בנובה, כאן 11

מרכז הטקסים - לתקופת המלחמה - טקסטים שונים

אתרי הזכרון לחללים ולנרצחים וסיפורי הזכרון מרחבי הרשת.

לדבר תקווה במלחמה

איך לדבר מורכבות (ביסודי)

מדריך כיס לחינוך אקטיביסטי - שרון רמון.

אשמח לשמוע מכן.ם, דעות, הצעות, שאלות,

שיבואו, ושנביא עלינו ימים טובים ובשורות טובות.

לדבר תקווה במלחמה - פוסט יישומי - א' עד 99

 

שיעור מבוסס מציאות – תקווה בתוך מלחמה

בתמות של החינוך הביקורתי והחינוך הפילוסופי ישנו עיסוק משמעותי בארבעה היבטים שחשובים בהצמחת א.נשים חושבים ובעלי תחושת מסוגלות לפעול:

1.     תמונת עתיד – היכולת לדמיין אפשרויות מגוונות לעתיד, האישי או הקלוקטיבי

2.     האומץ לדמיין – אפשרויות שאינן בנורמה

3.     היכולת לשאול שאלות קשות

4.     היכולת לחבר תהליכים לכדי תמונה מורכבת

בימים אלה, אנחנו באמצע מלחמה, שהחלה בהתקפה אכזרית בעלת מאפיינים לא אנושיים, מתקפה שקשה לקלוט את מימדי הזוועות שהתקיימו בה, עצב לאומי ואישי בשל האובדנים הרבים,  ושאת תוצאותיה בהיבט החטופים לא ניתן לנבא.

ובתוך זה, קיימת שאלת היום שאחרי,
שאלה שחלוקה בין המציאות לבין הרצון,
בין עולם המבוגרים לעולם הילדים.ות.

מבקשת לקיים שיעור אחד בכל כיתה על תקווה בזמן מלחמה.

אני לא מגדירה מהי התקווה עבור הכיתה שלכן.ם ועבורכם.ן, אני רוצה שתשאלו את השאלה הזו בכיתה, היא יכולה להישאל באופנים שונים –

©      מהי התקווה שלנו היום?

©      מה החלום שלכם לאחרי המלחמה?

©      מה מעודד אתכם בימים אלה?

©      האם שמעתם סיפור שיש לו משמעות חברתית שיש בה תקווה?

©      האם יכולה להיות מציאות אחרת? איך היא תיראה?

©      שאלה אחרת שמתאימה לשיח הכיתתי שניהלתן.ם עד היום.

ותקיימו בעקבות השאלה / מטרה / חלום פעילות שתשלב שיחה ופעולה – כתיבה / יצירה אל מול התקווה.

 כמה חומרים רלוונטיים:

שותפות יהודים – בדואים

https://ha-migdalor.co.il/lessons/bedouin-heros-black-saturday/

שותפות יהודית ערבית – הנאום של גנץ

https://ha-migdalor.co.il/lessons/jewish-arab-partnership-during-war/

עזרה הדדית בכל הארץ

https://news.walla.co.il/item/3614569

מעוז יינון – איבד את שני הוריו (סבאים של איתן), מבקש לחשוב על שלום

https://www.kan.org.il/content/kan/kan-actual/p-11894/news-item/594324/

 

עמוד של "האם ראית את האופק לאחרונה"? שותפים לגורל, שותפים לחמ"ל

https://www.facebook.com/haveyouseenthehorizon

לשכבות ח' – ט' בלבד – אחרי צפייה שלכן והחלטה מה מתאים

הגברים הבדואים שחילצו אנשים מהמסיבה ומבארי

https://www.facebook.com/haveyouseenthehorizon/videos/1329592587916383/?extid=CL-UNK-UNK-UNK-AN_GK0T-GK1C&ref=sharing&mibextid=Nif5oz

עבורנו – הצוות

מאמר של אלדד (שמלמד פילוסופיה בשכבת ז') האחר ואני במלחמה, לפי לוינס

https://www.zman.co.il/431620/
פודקאסט – לשמוע את הצד של ערביי ישראלי - על המורכבות של חיים בישראל כערבי ישראלי בימים האלה. הלחץ מהציבור היהודי, הלחץ מהציבור הערבי/פלסטיני, החברים והמשפחה בעזה וגם הגישה האחראית של החברה הערבית בתוך ישראל כרגע.

https://open.spotify.com/episode/73t7RUyKaZAStF4E2eeGcu?si=uoCpARLwT_KZgHDLk9d3dw

תוצר של שכבת ב' שלנו, בהובלת מחנכות מהצוות שלי

חרבות ברזל - לדבר ולעסוק בזה בכיתה

 

ישראל - פלסטין, עזה, חרבות ברזל

כנשות ואנשי חינוך יש לנו אחריות לחנך את הילדות.ים והנוער למבט מפוקח ומחובר למציאות. נכון, זה קשה ומורכב, לעיתים זה מדאיג, אבל לא ניתן לחנך א.נשים חושבים ללא שילוב בין מספר גורמים שצריכים ללות אותנו, בייחוד סביב נושאים מורכבים -

 

 יש חשיבות גבוהה לעסוק במרכיבים השונים של המציאות המורכבת שסביבנו, משום שאחרת ילדים יעמיקו בחשיבת "שחור לבן" דוגמטית, שמעבר להיותה חוסמת בנקודת הזמן הזו, אם לא נשנה אותה בזמן, או לפחות נרחיב אותה, אנו עלולות לקבל חברה שמתקשה בחשיבה מורכבת, ומכאן מתקשה לייצר פתרונות יצירתיים לבעיות קיימות וחדשות.

בנוסף לשילוב בין ידע – נק. מבט – חשיבה ביקורתית, נדבך קריטי בהתבוננות על המצב הוא "הקרב על התודעה" – מה רלוונטי, מהי אמת, מיהם בעלי האינטרס?, מה קורה בתקשורת העולמית ועוד.

המסמך בנוי מששת הדברים שחשובים בעיניי, באופן בו אני מנכיחה את המרכיבים ומחברת לחומרים, וכל אחת ואחד מכן.ם יתאימו אותם ללומדים שלכן  - גיל, ידע קודם, מוכנות לשיח (ניתן לשלוח אליי שאלות ואשתדל לענות).
לדוגמה:
בכיתה ה' אני אצייר מפה סכמטית עם מעט נתונים, בשכבת ח' אכנס לגלגולי המפה לאורך 80 השנים האחרונות, בשכבת י"ב / סטודנטים /מבוגרים אני אכנס לנקודות מפנה משמעותיות לאורך ההסטוריה.

הנושאים הנדרשים לתפיסתי הם אלו, ועל אף שניתן לעסוק בכל אחד זמן רב, בנקודת הזמן הזו, הייתי מקדישה מספר שיעורים בשבועיים הקרובים לנושא, הוא יותר חשוב מרוב המקצועות, ומכיל בתוכו מיומנויות שפה, מיומנויות לומד עצמאי ועוד -

§        נרטיב של חברה / מדינה
מה זה נרטיב?
האם יש מדינה / חברה עם ריבוי נרטיבים?
האם על אותו נושא יש לי ולמישהו אחר (אדם / מדינה / קבוצה) נרטיב אחר?

§        קשר לארץ
ההסטוריה של הארץ, מהתקופה הכנענית עד היום, לא רק סרגל זמנים, אלא הבנה שמרחב הוא דבר דינמי, משתנה, עם השפעות בינלאומיות; מרחב מתנהל גיאוגרפיתף כלכלית, חברתית, אקלימית ועוד בו זמנית.

§        ישראל – פלסטין
התחלה בהבנה שיש שתי שחקניות שלא ניתן לבטל אותן
מידע והעמקה – בהתאם להחלטתכן.ם

§        עזה – לפני 1948, הסכם השלום, ההתנתקות, היום (שכבות מתחת לשכבת ה' רק היום)

§        חרבות ברזל – מבצע – מלחמה – מה קורה

§        הכמיהה לחיים משותפים; שלום
האם ניתן לדבר על שלום כרגע?
איך בונים חברה אזרחית חזקה משותפת עכשיו ולאחר מכן?
המורכבות שבמצב פנים ישראלי
ניתן לחבר ליום רבין

§        נושא נוסף, חיצוני אך חשוב – דעת העולם ומי מעצב אותה? – מתאים מכיתה ה'
איך השמאל הפרוגרסיבי לא "רואה" את ישראל? מתאים מחט"ב ומעלה

  

אתרים / מקורות מומלצים

היחסים בין ישראל לפלסטינים באתר של שאול אריאלי - כאן, מעמיק ועמוס מפות ופרטי מידע.

שורשים יהודיים בעזה – הסטורית, חגי הוברמן

עזה, סרגל זמנים היסטורי, מכללת הרצוג

רצועת עזה, הרקע למערכה, המגדלור (מפות מעולות)

הרצאה (תיכון ומבוגרים) עם ד"ר מילשטיין על עזה

והארץ היתה תוהו ובוהו – סדרה מעולה על מרחב א"י – סקירת כלל ההסטוריה מימי ראשית האדם, כאן

צריכת מידע, דעת הקהל, המגדלור

צריכת מידע ברשתות החברתיות, קדמה (שני מערכים, יסודי, תיכון)

 

·        אם יש לכן.ם חומרים איכותיים / אתרים חשובים, שילחו ואוסיף