להכניס את העולם ללמידה - למידה מבוססת מציאות עכשווית

בפוסט הזה אני רוצה להציע לכן/ם להשתמש בחומרי למידה עכשוויים, מציאותיים וזמינים בכדי לעבוד על:

1. חשיפה למה שמתרחש מחוץ לכתלי הכיתה.
2. חיבור לתחומי העניין של הילדות/ים, נערים/ות, סטודנטיות/ים ולומדים בארגון (כחלק מתפיסת ה-LLL).
3. מקור להשראה - רגשית, חברתית, מחשבתית.
4. פיתוח תובנות וחשיבה ביקורתית.
5. יצירת רשת חשיבה מסתעפת ויכולת הקשרית (דוגמה בהמשך עם מאמר החומוס של צור שיזף, ועם הסרט "התנגשות הטיטאנים)
6. מוטיבציה - הגורם המרכזי ללמידה מהנה בכיתה / ארגון.



דוגמאות רלוונטיות (:

עיריית תל אביב וגוגל הוציאו שיר ליום הגאווה - מי מחפש אותי

קובי מרימי בכה באירוויזיון;



מדענים מצאו 200,000 סוגי נגיפים באוקיינוס;
הממשלה רוצה לשנות את מאזן הכוחות של הרשויות;
נטע ברזילי משנה דימוי גוף - האומנם?;
צור שיזף כתב מאמר מקיף על  - חומוס;
התפרצות חצבת בעולם - למה? מה?


ועוד ועוד (דוגמאות עם מערכים בהמשך)

כל קליפ, סרט, כתבה בעיתון, מאמר אקדמי - הם כר פורה ללמידה.
נקודת ההתחלה מבחינתי היא הצגה של המידע ופיתוח יכולת הקשבה וניתוח של מי מולנו + שאלה -מדוע זה רלוונטי/ חשוב / מה ניתן ללמוד מזה / איך זה קשור למה שאנחנו עושות ולומדות פה?

אקח כדוגמה את המאמר של צור שיזף  - חומוס - הדבר האמיתי
נושאים, סקרנות והשראה:
המאמר המקסים הזה מסתיים בהמלצות על חומוסיות מומלצות רך מתחיל בסקירה מעולה של תולדות החומוס בישראל.
בכיתה הכנו ציר זמן עם מידע (ניתן להוציא מידע נוסף)
שוחחנו על כלל התרבויות שמוזכרות - רומאים, פיניקים, מצרים, ישראלים ועוד (יכול להיות מעולה לסיםת נושא או פתיחת נושא - הסטוריה, תנ"ך, אזרחות, רב תרבותיות, אנתרופולוגיה ועוד)
ניתן לדבר על תזונה ותרבות ועוד.

פדגוגיה:
ציר זמן
הוצאת מושגים חשובים
סימון תופעות
סימון משפטי מפתח
סיכום גרפי / רגיל
ניתן להתמקד בזמנים / פעלים / הסברים/ נימוקים ועוד

הקשרים:
קישור לתרבויות עליהן למדנו בתנ"ך / בצפייה בסרטים
קישור לאוכל בבית
קישור לתקופות ומנהגים
ועוד.

חשוב לזכור שיש זמינות אין סופית של חומרים ומידע, חשוב להשתמש בכל מה שקיים בהתאמה לכיתה, לעניין של הילדים, למטרות שלכן (פוסט מטרות ותכנון שנה);
יש למקסם כל הזדמנות ללמד אסטרטגיות חשבה ועבודה.

דוגמאות נוספות לשימושכן:

פיתוח ביקורתיות בעקבות אירועים אקטואליים, בפוסט זה - הבחירות

שימוש בסרטים ללמידה - שפה, הסטוריה, תהליכים, חברתי

ישראל מתייבשת - סיכום מתוך כתבה מצולמת, איסוף נתונים, גיאוגרפיה, פוליטיקה

TOY- השיר, המסר, נטע ברזילי (בתוך פוסט זה קישור לנמסטה ומוגזם - מערכים מלאים).

אשמח לענות על כל שאלה (:

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

השואה בכיתה - כן, ולמה ואיך

לפני שלוש שנים כתבתי את הפוסט הזה, על שבוע הלימוד על השואה בכיתה ה' שחינכתי, כהכנה לטקס יום השואה שהכנו.

והשנה, אני מחנכת כיתה ו', שנה שלישית ברצף,

ויש לי אינספור שאלות פתוחות על מה ללמד ואיך ללמד את הנושא;

איך לגעת בנושא הטעון, הכואב, החשוף הזה;

איך לחשוף את הכיתה בצורה שהם יובילו את השיח ואת השאלות;

איך לעסוק בנושאים החשובים - לכל איש יש שם, אהבת אדם, זכרון, גבורה, שנאת חינם, ואחרים;

איך לנוע בין הפרטי, היהודי, לאוניברסלי;

מה לבחור, מה להראות, מה לא להראות;

אבל אין לי שאלה של "האם"

האם ללמד את הנושא
יש לי הבנה ברורה שיש לתת לו מקום,

בהדרגה, באנושיות, בעדינות.

להתאים את התכנים לכיתה ולא רק לגיל, לא כל כיתה ו' או ח' או י"ב מסוגלת לדבר על אותם נושאים,

בכיתות הנמוכות אין צורך בפרטים כלל, אפשר לדבר על מושג יחיד שקשור,

מותר לבחור אילו סמלים ואילו ייצוגים נשים במרחב,

ולאילו יוזמות להצטרף - נר זכרון / צעדת הגבורה ואחרות.

בחרתי השנה להכניס לפוסט כמה פרוייקטים חשובים, חלקם מתאימים כיתה ו' חלקם לכיתות הגבוהות:

הפרוייקט של אווה - פרוייקט אינסטגרם על חיים של נערה בשואה - על סמך יומן, אך מדומיין מבחינת הסצנות.

ההתייחסות שלי:

אני חושבת שזה רעיון שמתכתב עם אופן צריכת המידע של הנוער. 

עד כה התכנים שהם מעלים הם טיזרים, עם סימבולים לצריכת ההמונים, דוגמת גדר התיל, משפטי פחד ללא תמונה מלווה, 

והם סומכים על הסבלנות של הקהל, ועל השיח סביב הפרוייקט.

בהיבט הלמידה אפשר להשתמש בפרוייקט וברעיון שלו לפדגוגיה ביקורתית-

לשאלות ידע, שאלות על תעמולה, שאלות ערכים ועוד.

ניתן לייצר למידה הקשרית מעמיקה על שימוש בידע הסטוריה, על נרטיב, ואף לעשות שימוש בשיח על הפרוייקט, הבעד והנגד, הימין והשמאל, האמיתי והמדומיין.

אפשר להעמיק בסוגיות שעולות סביב הפרוייקט (זילות שואה, דמגוגיה, קורבנות מון גבורה ואחרות) ככל שעולים בגיל.

אם הסרט עצמו יהיה איכותי, הוא רק יוסיף למאגר הידע, ויוגש בנוסף ליומן כסרט, שניתן להשתמש בו בכיתות.

בפן שלי, כאשת סיוע הומניטרי, לצערי, יש סוג של ג'נוסייד בסוריה, היה ג'נוסייד ארוך שנים בסודן, והרשתות לא באמת מסייעות....

תחום הסיוע וההצלה הם תלויי 

פוליטיקה וכסף, אינטרסים וכוח,

ולכן, עצם קיום הרשתות החברתיות לא בהכרח יסייע.

גם נקודה זו היא פתח לשיח ולמידה ביקורתית ומציאותית.

ילדים בשואה - מיזם תיעודי - של עמי סלנט.

הספורטאים היהודיים שלא שמענו עליהם - עמותת קדמה.

שואת יהודי לוב - של המכון למצוינות בהומניסטיקה.

סאלי ורבקה ביין - שניהלו בשואה מוסד לילדים יהודיים בעלי צרכים מיוחדים.

פרוייקט שם ונר - והתנגדות לפרוייקט (בסיס לדיון ערכי)

מערך של זכרון - בינה.

לזכרם.