להכניס את העולם ללמידה - למידה מבוססת מציאות עכשווית

בפוסט הזה אני רוצה להציע לכן/ם להשתמש בחומרי למידה עכשוויים, מציאותיים וזמינים בכדי לעבוד על:

1. חשיפה למה שמתרחש מחוץ לכתלי הכיתה.
2. חיבור לתחומי העניין של הילדות/ים, נערים/ות, סטודנטיות/ים ולומדים בארגון (כחלק מתפיסת ה-LLL).
3. מקור להשראה - רגשית, חברתית, מחשבתית.
4. פיתוח תובנות וחשיבה ביקורתית.
5. יצירת רשת חשיבה מסתעפת ויכולת הקשרית (דוגמה בהמשך עם מאמר החומוס של צור שיזף, ועם הסרט "התנגשות הטיטאנים)
6. מוטיבציה - הגורם המרכזי ללמידה מהנה בכיתה / ארגון.



דוגמאות רלוונטיות (:

עיריית תל אביב וגוגל הוציאו שיר ליום הגאווה - מי מחפש אותי

קובי מרימי בכה באירוויזיון;



מדענים מצאו 200,000 סוגי נגיפים באוקיינוס;
הממשלה רוצה לשנות את מאזן הכוחות של הרשויות;
נטע ברזילי משנה דימוי גוף - האומנם?;
צור שיזף כתב מאמר מקיף על  - חומוס;
התפרצות חצבת בעולם - למה? מה?


ועוד ועוד (דוגמאות עם מערכים בהמשך)

כל קליפ, סרט, כתבה בעיתון, מאמר אקדמי - הם כר פורה ללמידה.
נקודת ההתחלה מבחינתי היא הצגה של המידע ופיתוח יכולת הקשבה וניתוח של מי מולנו + שאלה -מדוע זה רלוונטי/ חשוב / מה ניתן ללמוד מזה / איך זה קשור למה שאנחנו עושות ולומדות פה?

אקח כדוגמה את המאמר של צור שיזף  - חומוס - הדבר האמיתי
נושאים, סקרנות והשראה:
המאמר המקסים הזה מסתיים בהמלצות על חומוסיות מומלצות רך מתחיל בסקירה מעולה של תולדות החומוס בישראל.
בכיתה הכנו ציר זמן עם מידע (ניתן להוציא מידע נוסף)
שוחחנו על כלל התרבויות שמוזכרות - רומאים, פיניקים, מצרים, ישראלים ועוד (יכול להיות מעולה לסיםת נושא או פתיחת נושא - הסטוריה, תנ"ך, אזרחות, רב תרבותיות, אנתרופולוגיה ועוד)
ניתן לדבר על תזונה ותרבות ועוד.

פדגוגיה:
ציר זמן
הוצאת מושגים חשובים
סימון תופעות
סימון משפטי מפתח
סיכום גרפי / רגיל
ניתן להתמקד בזמנים / פעלים / הסברים/ נימוקים ועוד

הקשרים:
קישור לתרבויות עליהן למדנו בתנ"ך / בצפייה בסרטים
קישור לאוכל בבית
קישור לתקופות ומנהגים
ועוד.

חשוב לזכור שיש זמינות אין סופית של חומרים ומידע, חשוב להשתמש בכל מה שקיים בהתאמה לכיתה, לעניין של הילדים, למטרות שלכן (פוסט מטרות ותכנון שנה);
יש למקסם כל הזדמנות ללמד אסטרטגיות חשבה ועבודה.

דוגמאות נוספות לשימושכן:

פיתוח ביקורתיות בעקבות אירועים אקטואליים, בפוסט זה - הבחירות

שימוש בסרטים ללמידה - שפה, הסטוריה, תהליכים, חברתי

ישראל מתייבשת - סיכום מתוך כתבה מצולמת, איסוף נתונים, גיאוגרפיה, פוליטיקה

TOY- השיר, המסר, נטע ברזילי (בתוך פוסט זה קישור לנמסטה ומוגזם - מערכים מלאים).

אשמח לענות על כל שאלה (:

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

השואה בכיתה - כן, ולמה ואיך

לפני שלוש שנים כתבתי את הפוסט הזה, על שבוע הלימוד על השואה בכיתה ה' שחינכתי, כהכנה לטקס יום השואה שהכנו.

והשנה, אני מחנכת כיתה ו', שנה שלישית ברצף,

ויש לי אינספור שאלות פתוחות על מה ללמד ואיך ללמד את הנושא;

איך לגעת בנושא הטעון, הכואב, החשוף הזה;

איך לחשוף את הכיתה בצורה שהם יובילו את השיח ואת השאלות;

איך לעסוק בנושאים החשובים - לכל איש יש שם, אהבת אדם, זכרון, גבורה, שנאת חינם, ואחרים;

איך לנוע בין הפרטי, היהודי, לאוניברסלי;

מה לבחור, מה להראות, מה לא להראות;

אבל אין לי שאלה של "האם"

האם ללמד את הנושא
יש לי הבנה ברורה שיש לתת לו מקום,

בהדרגה, באנושיות, בעדינות.

להתאים את התכנים לכיתה ולא רק לגיל, לא כל כיתה ו' או ח' או י"ב מסוגלת לדבר על אותם נושאים,

בכיתות הנמוכות אין צורך בפרטים כלל, אפשר לדבר על מושג יחיד שקשור,

מותר לבחור אילו סמלים ואילו ייצוגים נשים במרחב,

ולאילו יוזמות להצטרף - נר זכרון / צעדת הגבורה ואחרות.

בחרתי השנה להכניס לפוסט כמה פרוייקטים חשובים, חלקם מתאימים כיתה ו' חלקם לכיתות הגבוהות:

הפרוייקט של אווה - פרוייקט אינסטגרם על חיים של נערה בשואה - על סמך יומן, אך מדומיין מבחינת הסצנות.

ההתייחסות שלי:

אני חושבת שזה רעיון שמתכתב עם אופן צריכת המידע של הנוער. 

עד כה התכנים שהם מעלים הם טיזרים, עם סימבולים לצריכת ההמונים, דוגמת גדר התיל, משפטי פחד ללא תמונה מלווה, 

והם סומכים על הסבלנות של הקהל, ועל השיח סביב הפרוייקט.

בהיבט הלמידה אפשר להשתמש בפרוייקט וברעיון שלו לפדגוגיה ביקורתית-

לשאלות ידע, שאלות על תעמולה, שאלות ערכים ועוד.

ניתן לייצר למידה הקשרית מעמיקה על שימוש בידע הסטוריה, על נרטיב, ואף לעשות שימוש בשיח על הפרוייקט, הבעד והנגד, הימין והשמאל, האמיתי והמדומיין.

אפשר להעמיק בסוגיות שעולות סביב הפרוייקט (זילות שואה, דמגוגיה, קורבנות מון גבורה ואחרות) ככל שעולים בגיל.

אם הסרט עצמו יהיה איכותי, הוא רק יוסיף למאגר הידע, ויוגש בנוסף ליומן כסרט, שניתן להשתמש בו בכיתות.

בפן שלי, כאשת סיוע הומניטרי, לצערי, יש סוג של ג'נוסייד בסוריה, היה ג'נוסייד ארוך שנים בסודן, והרשתות לא באמת מסייעות....

תחום הסיוע וההצלה הם תלויי 

פוליטיקה וכסף, אינטרסים וכוח,

ולכן, עצם קיום הרשתות החברתיות לא בהכרח יסייע.

גם נקודה זו היא פתח לשיח ולמידה ביקורתית ומציאותית.

ילדים בשואה - מיזם תיעודי - של עמי סלנט.

הספורטאים היהודיים שלא שמענו עליהם - עמותת קדמה.

שואת יהודי לוב - של המכון למצוינות בהומניסטיקה.

סאלי ורבקה ביין - שניהלו בשואה מוסד לילדים יהודיים בעלי צרכים מיוחדים.

פרוייקט שם ונר - והתנגדות לפרוייקט (בסיס לדיון ערכי)

מערך של זכרון - בינה.

לזכרם.

למידה מבוססת מקום - למידה במרחב החוץ כיתתי

אני אוהבת לטייל, אני אוהבת לשוטט, אני אוהבת לחקור רחובות תחת רגליי,

אני מוצאת עת עצמי מסתובבת שעות ארוכות בערים בחו"ל, בתל אביב, בירושלים, בטבע.

מחפשת אחר המוכר, מחפשת אחר הזר, מחפשת את עצמי ואת כל מה שאינני.

יש אינסוף אפשרויות למידה במרחבים שסובבים אותנו, אנחנו רק צריכות/ים להתבונן ולשאול שאלות. למידה היא תהליך מגוון ואני יכולה להחליט כיצד להשתמש בסביה על מנת ללמוד בה וממנה.

מהי בעצם למידה במרחב?

למידה במרחב היא למידה שמשתמשת בכל מה שמסביבנו על מנת לייצר חווית למידה והזדמנויות למידה. יש בה כמה מאפיינים חשובים – זמינות, מיידיות, סקרנות, מוכרות וזרות.

בעולם שלנו היום, ניתן לייצר למידה דומה באופן טכנולוגי (אתרים של מוזיאונים, כלי גוגל השונים, אתרי קניות, אפליקציות ייעודיות ועוד; אך זו למידה שונה לגמרי, ועליה אכתוב פוסט שונה).

ניתן לחבר בין למידה מבוססת מקום לכלים טכנולוגיים – בעיקר דרך מישחוק תהליכי למידה, כאשר ישנן היום כמה פלטפורמות נהדרות למשחקי מצא את המטמון ומשחקי רמזים במרחב שגורמים ללומדים לנוע בין נקודות שונות, דרך חידות /מפה/ אחר ולגלות מידע.

לדוגמה – סיור בזכרון יעקב, בין האתרים החשובים, והגעה מנקודה לנקודה ע"י חידה.

סיור בשדרות רוטשילד, בין מבנים שונים ואיסוף מידע עליהם.

** המישחוק אפשרי גם ללא הטכנולוגיה (:

היתרונות כפי שאני חווה אותן:

1. למידה בלתי אמצעית – הכל מסביב, הכל קיים

2. למידה הקשרית – מתפתחת הבנה שהמציאות היא רובד על רובד וכך גם הלמידה

3. הקשרי – ברמת הזכרון החזותי – האזור הפיסי קרוב לילדים ולכן נוכח באופן מתמשך

4. מייצר הזדמנויות – כאשר אני נכנסת לספרייה ומעבירה שיעור שפה יש בחוויה אלמנט שמייצר מוטיבציה.

5. שינוי setting  - עצם הלמידה במקום שונה משנה התנהלות של כיתה ושל לומדות/ים בתוכה.

6. פוטנציאל להשתתפות במרחב הקהילתי בו אנו חיות, מתוך תפיסה שחינוך לאקטיביזם ולמודעות חייב להיעשות ע"י תנועה לומדת במרחב.

7. חשיפה למקומות ולנקודת מבט על המרחב הקרוב אלינו.

אז מה עושות?

חושבות על מטרות שרלוונטיות למרחב שמסביבנו ובונות למידה של שעה או שעתיים תלויות במרחב החיצוני, בהתייחס לשני צירים:

קריאה נוספת:

העיר כמרחב למידה – בלוג אורבנולוגיה 

פרוייקט למידה במרחב - בי"ס בבלי, ת"א

אשמח לענות לכל שאלה (:

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון ©

בחירות - שיעורי מעורבות ביקורתית - הכנסת העולם לכיתה

כולנו חשופות וחשופים למערכת בחירות אמוציונלית, שעוברת את גבול הטעם הטוב. מערכת הבחירות הנוכחית היא הליך דמוקרטי, אך היא מלאה בהתנהגויות שחלקן על גבול הא-חברתיות.

מעלה כמה דוגמאות לשיעורים שניתן לעשות בכיתה, התכנים מתאימים מכיתה ו' ומעלה, עד האקדמיה.

הקרנת הקליפ של מפלגת "הימין החדש" ושיח על:

מהי דמוקרטיה? 

הפרדת רשויות וחשיבותה

דמות האישה וייצוגה - פמיניסטי? 

שלוש יוזמות לניקוי השיח האלים - חשיפת הילדים אליהם ושיח על החשיבות של שיח מכבד.
ממליצה לחבר לתכנים שעולים בכל כיתה לאורך השנה.

דיבור אחר - יוזמה של אכילת פלפל חריף, כאלגוריה לשיח מתלהם ולצורך לשנותו

יוזמי אמנת השיח - אמנה של ארגונים מהמגזר השלישי והעסקי לשיח נקי יותר - האם מצליח לנו?

מה הדוגמה שנותנים הפוליטיקאים?

שימוש בחומרים המעולים של הספריה הלאומית:

כרזת בחירות

תעמולת בחירות

כלל תשדירי תעמולת הבחירות - מהי תעמולה? האם תעמולה היא דמוקרטית? מה אני חושבת על הסירטונים? (אני = ילדי הכיתה), האם כלי דמוקרטי יכול להיות לא דמוקרטי?

מקווה שיהיה שיח פורה,

כמובן שניתן להרחיב ולצאת מקונספט השיח לכתיבת טענה, עיצוב כרזה, משחק בעקבות הדיונים ולשמוע את הדעות וההצעות של ילדי וילדות הכיתה.

שרון.

עבודה על מיומנויות חברתיות - פוסט מאגד - 25 משחקים ואפשרויות עבודה על הנושא

כנשות ואנשי חינוך, מנתחי התנהגות ונשות/ אנשי טיפול אנו עובדות רבות עם ילדים בגילאי גן, בי"ס יסודי ונוער על יכולות ומיומנויות חברתיות.

על מנת להצליח יש לשלב-

ביסוס הבנה: עבודה נרטיבית, שילוב סיפורים חברתיים, ניתוח סיטואציות, שיקוף, עבודה על פתרון בעיות ועוד.

תרגול: עבודה דרך משחקים או תנועה או כל מרחב אחר בו הילדים מתנסים במשהו פיסית - ביצועית ודרך ההתנסות מפחיתים התנהגות לא רצויה ומגבירים התנהגות רצויה, לדוגמה: מגבירים איפוק והמתנה, מפחיתים התפרצויות.

תמיכה: שימוש בסדרות חברתיות, פיתוח (TOM (theory of mind, עבודה מתמשכת מחוץ לסטינג ההתערבות - גם במרחב הגן/ כיתה/ בית.
שימוש במשחק סימבולי ומשחקי דמיון לביסוס התנהגויות.

שילוב תומך של טיפול רגשי אם יש צורך.

יש לבנות תכנית מותאמת לכל ילד/ה ולכ קבוצה, בהתאמה לצרכי החברים, לגיל ולרמת ההבנה והמסוגלות.

להלן פוסטים מפורטים בתחום לפי נושאים, ליחצו על השם וייפתח הפוסט המלא:

סרטים וסדרות ללימוד חברתיות

שלושה משחקי קלפים ועשרה יתרונות

לימוד פתרון בעיות נרטיבי - מחשבתי, בעזרת שני סיפורים

מה זה איפוק ואיך עובדים על זה

הבלוג של טוגי - מאות משחקים לפי תחומים (כולל מרחב אישי, התמצאות במרחב, איפוק ועוד)

תיהנו (: ואם יש משהו שתרצו שאוסיף לפוסט, עם קרדיט לכן/ם - בשמחה.

שרון

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון ©

טיפקס - ביקורת חברתית - שיר, קצב ושיעור שפה וחינוך

בפוסט זה אציג שימוש בשיר של טיפקס בו השתמשתי בכיתה כבסיס לשיעור שפה; ניתן להשתמש בשיר למטרות שפה ולמטרות חברתיות;

המטרות שלי בשימוש בשירים הן:

1. פיתוח הקשבה ביקורתית – המילים שמעבר למוסיקה ולקצב

2. חשיפה לתפיסות חיים ולמציאות שאינה בהכרח של התלמידות/ים שלנו

3. הבנת שפה שירית שכוללת כפל משמעות, שפה מרומזת, מטאפורות ועוד

4. חשיבה על מצבים

5. חשיפה למוסיקאים שאינם מכירו/תים

השיר עליו עבדנו הוא – "אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון"

שיר זה נכתב בשנת 1993, אך הוא רלוונטי גם ב -2019. הוא נכתב על לחן של שיר מרוקאי של להקת שפתיים. מטרת השיר היא להביע מחאה על פערי המעמדות ועל מצוקות חברתיות.

השמעתי לכיתה את השיר ושאלתי אותם מה התחושות שהוא מעורר בהם; לאחר מכן הקשבנו לשיר והילדים ניסו להבין את המילים ולהבין את המשמעות. שוחחנו על הפער בין המוסיקה הקצבית לביקורת בשיר, שיש להבינה, מפני שהיא כתובה בצורה מעט מורכבת.

לאחר מכן התמקדנו בשורות מסוימות:

"חיים בתוך שמיכה 

ליד רמזור 

מתחת איזה קו "

עלו שאלות רבות – מי חי בתוך שמיכה? איזה קו? (קו העוני), האם אנחנו שמות לב לאנשים שחיים בחוץ?

"יש מדינה שמתחבאת מתחת איזה קו 

אה ווה ווה ווה 

ויש סטטיסטיקה 

שנכתבה 

בתוך נייר עיתון"

מה הקשר בין אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון לסטטיסטיקה? למה המדינה מתחבאת? (עסקנו במושג סטטיסטיקה של נותנים חברתיים וכלכליים, עסקנו בכתבות חברתיות ובתפיסת השינוי, דיברנו על אנשים שאין להם...).

"ליד הים יש אנשים קופצים מבניינים.

אה ווה ווה ווה 

סיפרו על זה בדיחה"

למה אנחנו מספרות/ים בדיחות על דברים מורכבים? מה קורה ברשת החברתית שגורם לנו להפוך דברים לסיפור של ההמון?

שוחחנו על המילים – "בתוך" ו"ליד" ועל המציאות שאנו חיים בה, אך חלקים ממנה מתקיימים לידינו, ואולי לכן לא נוצר בהם שינוי.

המשכנו לשיעור בנושא ריבודיות החברה הישראלית, נושא שניתן לפתח בהתאם לגיל הילדים ולמטרות הפדגוגיות שמתאימות לכן/ם.

ניתן לקרוא עוד על השיר במגזין "תרבות"

להרחבת הנושא לכיתות הגבוהות - ח' עד אינסוף, השיר "קו העוני" שמלווה את הסדרה המשובחת "מעברות" של "כאן - תאגיד השידור".

ומבט קומי (?) של "לול"

בשבוע הבא אעלה מערך לשימוש בשיר נוסף של טיפקס שעוסק במרכז ופריפריה;

אם אתן רוצות שהתכנים יגעו אליכן, הירשמו לבלוג.

אני זמינה לשאלות, תיהנו (: שרון

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי רמון

בניית מסוגלות מתמטית - מודל בן חמישה שלבים (לכל רמת לימוד, כולל למידת מבוגרים וארגונים)