שיעורי חינוך לאור המצב - לראות את האחר/ת

אני חברה בפורים מחנכים/ות לזכויות אדם שהוקם לפני מספר חודשים ע"י האגודה לזכויות האזרח.

נושא האונס בארץ, של הנערים בני ה – 12, וה"לא" אונס, בקפריסין, שראוי להתייחס אליו כמעשה לא מוסרי, לא חברי ולא מכבד;
מעסיק מזה מספר ימים את הקבוצה, במקביל ועם קשרים מסוגים שונים לאירועים אחרים בארץ (רצח על חנייה, אירועי כנופיות, מחאת הקהילה האתיופית ועוד)

אספתי בפוסט זה מספר חומרים (מקבוצת הווטסאפ שלנו) שיכולים לסייע לכל מחנכ/ת לפתוח את השנה ולעסוק בנושאים של חינוך לכבוד האדם ויחסים בין בנות ובני אדם; החומרים מתאימים לרוב הגילאים, בהתאמה ובתיווך, ואני חושבת שהם בעיקר נותנים פרספקטיבה, ומנעד רחב של תפיסה.

איך אנו מחנכים את הבנים שלנו לגבריות, ומהי גבריות:

כתבה של תמיר אשמן, עו"ס ומטפל – חשיבה על גידול בנים בישראל 

השיר "קאובוי של שונים" של יאיא

שיר שכדאי להקרין בכיתה ולשוחח על "מיהו גבר", על סטריאוטיפים ועל תפיסות

שני פודקאסטים מבית "חושבים טוב" עם תמיר אשמן  

להאזנה

שיח מלגלג בכיתה – דיבור מלגלג, "נגוע", משפיל קיים ברמות שונות בכל חברה ובכל מרחב, ההתייחסות אליו כאל אלמנט של אלימות הוא קריטי, בין נשים לגברים, בין קבוצות שונות ובין חברים שלא הפנימו שעלבונות הם לא מרחב מאפשר - 

חינוך נגד גזענות – ובהרחבה נגד כל מי ששונה – שיעור לחיים – ספר של "הסדנא", האגודה לזכויות אדם, עם מערכי שיעור בתחומי דעת שונים; אני אוהבת את של מדעים – מדע וגזענות – 

שימוש בסרטים כנקודת מוצא לשיח על ערכים - ה' עד אקדמיה (וגם בבית, הורים וילדים)

שימוש בשיר "אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון" – כחלק מתפיסת חינוך לביקורתיות וראיית האחר/ת 

כתבה ב"הארץ" על שחרור הנערים בקפריסין, והתייחסות התקשורת למקרה - קריאה

ג'קסון כץ - הרצאת TED "אלימות נגד נשים היא בעיה של גברים"

טוני פורטר - הרצאת TED 0 - קריאה לגברים - שינוי בחינוך בנים - גברים

הסרטונים של "כאן" על גזענות - לצפייה

ואסכם במה שכתבו שלומית הברון וסנדי (מידע אמין על מין):

"לצלם מגע מיני זה לא חוקי. להפיץ את זה, זה גם לא חוקי ומעבר לזה, זה לא מוסרי, זה לא ערכי וזו לא התנהגות סבירה בין אנשים שיש ביניהם כבוד הדדי, הערכה, רצון הדדי- שזה מה שאמור להיות בין א/נשים צעירים ומתבגרים שמקיימים מגע מיני.

אנחנו הולכים לשמוע הרבה דברים קשים בשעות הקרובות בעקבות ביטול התלונה של הנפגעת מאיה נאפה. אל תשכחו את הלב, ואת קול ההיגיון...........

ונחשוב על הנערים והגברים הצעירים - לא מגיע להם שככה יראו ההתנסויות המיניות שלהם. בקבוצה, בלי אינטימיות, בלי מבט, בלי חיוך.

נמשיך לחנך ולקוות לעתיד טוב יותר. שלומית וסנדי "

ולסיום, פן קומי - ביקורתי

תודה רבה לנעמי בייט מהאגודה, איתמר, תמר גלזנר שגיא - מורה לאזרחות ומחשבת ישראל, אביטל,  ולחברי הקבוצה.

נשמח לענות על כל שאלה.

בלוגריות אחרות שכדאי להכיר

אז, פרגון טוב לעור הפנים, גורם ללב להתרחב ומרחיב ידע וסקרנות (:

לפני כשלושה שבועות הקמנו את קהילת בלוגריות החינוך של ישראל, והחלטתי לכתוב פוסט ראשון (יהיו עוד הרבה) עם המלצות לבלוגים נהדרים:

אמא רבודה, של מלי מרטון - עוסק במציאות רבודה וחינוך, חינוך ממבט ההורים, מוכנות לשוק התעסוקה והחיים העתידיים - פוסט -  פתרון בעיות יצירתי

אירועים מחוננים, של רחל ארליך - אשת חינוך, הבלוג עוסק בלמידה, חינוך, הסטוריה ובמחוננים -  פוסט - האם מחוננים טובים בכל דבר?

המורה המאמנת, של מיטל צבאג - הבלוג עוסק בתפיסת תפקיד המורה כמאמנת - פוסט - מהי הזהות המורית שלי

בפוסט הבא המלצה על בלוגריות שעוסקות בהכנה לכיתה א' ומתמקדות בכיתות א'- ד',

וכן המלצה לכמה בלוגים וסדרות לשימוש בשנה הבאה.

מזמינה אתכן למפגש בלוגריות הבא, ב- 7/8,

כנסו כנסו

מפגש בלוגריות חינוך השני

ואשמח שתגיבו עם המלצות לבלוגים נהדרים (:

רפלקציה - לא לפחד ממנה, כן להינות ממנה - פוסט פרקטי

למה רפלקציה?

לפני שאנסה להסביר מהן יתרונות הרפלקציה לדעתי, אציג ארבע הנחות יסוד איתן אני עובדת:

1. מילים, אוצר מילים רחב, הם הבסיס לחלומות, הבעה ואיפשור שיח פנימי וחיצוני.

2. כתיבה חופשית, כתיבה מאפשרת, היא כלי רב עוצמה בפני עצמו, שמסייע לשפר כל תהליך כתיבה (כולל טיעונית),
אני מנסה לתת לילדים / אנשים איתם אני עובדת, לכתוב כמה שיותר - חלומות, רעיונות, רשימות, כתיבה גרפית, כתיבה אסוציאטיבית, מחשבות, כתיבה על נושאים מוגדרים, כתיבה טיעונית.

3. ישנם תוצרים שהם לעיניי הילד/ה בלבד, ואינם קשורים למורה; עולם אישי הוא קריטי בהתפתחות.

4. מערכות יחסים הן הבסיס, הראשונה היא מערכת היחסים שלנו עם עצמנו.

ולפני שאציג את סוגי הביטוי אני חייבת להתייחס לעובדה שרפלקציה הפכה למילת גנאי כמעט, מילה משומשת כזאת,
מילה שכמעט רודדה מהפרקטיקה עצמה, מהמהות שלה; היטיב לכתוב זאת מישהו באיזה פוסט פייסבוק שנתקלתי בו (ולכן איני יכולה לתת קרדיט, אבל זוכרת קרוב לניסוח המקורי)- "הילדים כבר יודעים מה מצפים מהם לכתוב בתעודה, וזה מה שיש שם, ברפלקציה הזאת".

אבל רפלקציה היא בעצם הבנת העצמי, היכולת להסתכל על עצמי ואל עצמי בנקודה הזאת, או אל מול סוגייה מכל סוג ולומר לעצמי את האמת.
אני מאמינה, כפי שאמר בורדייה שיכולת הכרת העצמי - היא יכולת אנליטית של אדם להבין מי הוא ומה הוא בהתאם למקום / מרחב (שדה בכתיבתו של בורדייה) בו הוא מתנהל.

אני משתמשת בשלושה סוגי רפלקציה מתוך הבנה שללומדים שונים יש צרכים שונים ויכולות ביטוי אחרות.
ויש להשתמש ברפלקציה לטובת מטרות ברורות - פיתוח מיומנויות, קישור לציר החברתי של הכיתה, חיבור להתפתחות האישית וכד'.

רפלקציה משרתת אותי כמנחה וכמורה ומשרתת את הלומדים; היא מאפשרת לי להציב מולם מראה בנקודות שנראות לי חשובות בתהליך הלמידה ובתהליך ההתפתחות.
אני יכולה להשתמש ברפלקציה באופנים שונים, וחשוב לבנות את המסוגלות לכתיבה/ ציור רפלקטיבי באופן הדרגתי,
באופן בו הלומד/ת מבינים את התועלת עבורם, מרגישים בטוחים שהכתיבה היא בראשונה עבורם, ולאט לאט משפרים ביקורת/ משוב עצמי וכתיבה ברורה וכנה.
עם הזמן התהליך הופך להיות אוטומטי, ומשמש את הלומדות/ים באופן עצמאי.

להלן שילוב אפשרי של כתיבה רפלקטיבית בכיתה (ללא קשר לתעודות, תעודה היא רק נקודה בתהליך האישי והפדגוגי)



מצרפת שתי דוגמאות לעבודה על כתיבה רפלקטיבית של חוזקות - מתאים מכיתה ו' עד תמיד - תרגיל המראה
                                                                                   
לראות מוסיקה וקצב - מתאים מכיתה ב' עד האקדמיה

ודוגמה שליוותה את הכיתה שלי השנה - הלדות/ים קיבלו סכמה של לב, צבעו - כתבו וציירו - "לב שמח", לאחר חודשיים קיבלו את אותה סכמה וציירו "לב כועס" - לאחר מכן נעשה שיח שלם על רגשות ובחירה. 

אסיים בפרק משיר נפלא של יונוס אמרה:

" החכמה היא חכמת הידיעה
של חכמת הכרת העצמי
אם איני מבין את עצמי
לשם מה למדתי קריאה?"



אשמח לענות על כל שאלה ולסייע, שרון.



כל הזכויות שמורות לשרון רמון.

תרגיל המראה - בהשראת הסיפור שאינו נגמר - חוזקות ותהיות - כיתה ו' עד מבוגרים

בסיפור שאינו נגמר, הגיבור אטריו (הדמות המהדהדת של בסטיאן) צריך להגיע אל האורוקל;

בדרך עליו לעבור דרך מספר שערים, כאשר שער המראה הוא השער המורכב מכולם.

מספרים על השער הזה שגם האבירים האמיצים ביותר ברחו ממנו בצעקות ובכי.

גם אם אין לכן/ם זמן לצפות בסרט עם הכיתה, ניתן להשתמש בתרגיל המראה על מנת לתת לילדים/ נוער/ אנשים יכולת להתבונן על עצמם, בצורה אמיצה.

ההתחלה היא יצירת המרחב המתאים לעבודה רפלקטיבית אישית.
יש שתי אפשרויות, האחת - לומדים המתורגלים בעבודה רפלקטיבית אישית, וכאלו שלא.

יש להסביר כי התרגול הינו תרגול עצמי, לעיניהם/ן בלבד (ניתן לומר שבהמשך יבחרו תכונה אחת לשינוי/ להעצמה ועליה ידברו 1:1 או בקבוצה)

מטרת התרגול היא לסייע להם להכין רשימה של תכונות שיש בהם בחלוקה לתכונות מקדמות ותכונות מעכבות.

עליהם לעצום את העיניים לכמה דקות, ולחשוב מה היה קורה אם היו מעמידים מולם מראה שרואה הכל!!
רואה מחשבות, התנהגויות, חלומות, כשרונות.

על כל לומד/ת לכתוב לעצמה רשימה מחולקת של תכונות מקדמות ומעכבות, וניתן להתייחס לתכונות מסוימות כגם וגם.

לאחר מכן ניתן להמשיך לעבוד עם הרשימה על היבטים ספציפיים:

כתוצר יוצא של שיעורי חברה

דילמות חברתיות או אישיות 

אל מול ציר פיתוח אישי - רגשי, חברתי או לימודי

אל מול קונפליקט / צורך ממוקד.

אשמח לענות על כל שאלה, וממליצה במידת הצורך להתייעץ עם גורמים רלוונטיים בבית הספר / ארגון.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון