רוחות של שינוי

בעוד שני מפגשים יסתיים הקורס השנתי שאני מנחה- מורה יוזמת, דרגות 7-9. הקורס הוא קורס גנרי שכל מורה שרוצה להתקדם במערכת החינוך צריכה לעבור. רמת ההתנגדויות גבוהה משום שמדובר בקורס של שנתיים בנושא יזמות (ישנם מספר נושאים קרובים גם כן) הנושא לא מדבר לכולן, הוא לא פרופסיונאלי- פדגוגי בנושאי ההוראה ועוד.

קיבלתי את הקבוצה ישירות לשנה שנייה משום שהמנחה שלהן עזב לדוקטורט והתאהבתי בהן במפגש הראשון.
זו השנה השנייה שאני מנחה בתחום זה, אני לומדת יותר משיכולתי לדמיין-

על מערכת החינוך, על מקצוע ההוראה, על חינוך, על מורות, על נשים, על עצמי, על פדגוגיה ועוד. אני נחשפת לתחומי ידע, יוזמות, מחשבות, ביקורת וכיווני מחשבה ששום סיטואציה אחרת לא הייתה מאפשרת לי לגלות בזמן כה קצר.

מעצם אופיי הגמיש שאלתי את נשות הקבוצה איך הן רואות את השנה, ובנינו סילבוס משולב- של נושאי הקורס וחמישה בלוקים של סדנאות בנושאים שהן הגדירו כהכרחיים לניהול כיתה; בלוקים שהידע שלהן בהם היה חסר.
לאורך כל המפגשים והנושאים גיבנו את התפיסות והפרקטיקות של קבוצת ידע, קבוצת השפעה, קבוצת עמיתות ובמקביל את החשיבה הביקורתית.

לעיתים חשתי שאני מגזימה. מי אני שמחנכת במערכת שנתיים בסך הכל שאציב מראות מול פינות רבות של המערכת, של העבודה היומיומית, של שאלות משמעותיות. מספר פעמים התנצלתי מראש ובדיעבד כאשר חשתי שחציתי קו אדום מעצם הנושא והעלאת ספקות ואף דרישות תיאורטיות לשינוי.

בשלושת המפגשים האחרונים הקבוצה מתרגמת את כל הידע לכדי תובנות, שחלקן היו סמויות בתוכן, למחשבות על פעולה והכל עולה אל מול מגבלות המערכת תוך הצגת תוצרי היוזמות שהן הגו ומיישמות בבתי הספר השונים.

תובנות משמעותיות עולות, חלקן יכולות לשנות את פני החינוך על ידי שינויים קטנים שישפרו את איכות הלמידה ואת התנהלות הכיתות והחשש הגדול הוא שברגע שהקורס ויישום היוזמה יסתיים לא יהיה זמן לבצע אותה שוב, המערכת לא תקבל את ההמלצות בידיים פתוחות ועוד.

ובמקביל לזה הן מרגישות ופועלות כמו אנשי החינוך שליוו את חיי במערכת החינוך. באמונה שלמה עם עבודתן היומיומית, הסיזיפית מלאת האהבה והאמונה. יודעות שיש להן ידע אמיתי על הדרוש וידע אמיתי מה חסר להן (פרקטיקות, טכניקות, ידע, שעות, אילוצי מערכת) ומודאגות, בצדק, מהיעדר הכוח להשפיע.

הן מעודדות אותי שהמערכת היא ה-מקום להיות בו ואני מרגישה שהלמידה (אל תצחקו) היא משמעותית.

המפגש עם הקבוצה כקבוצה וכיחידות מוסיפה נדבך חשוב לתהיות שלי על מערכת החינוך ולרצון שלי להתקדם בה.
ובימים אלה בהן אני מנסה להרים פרויקט ענק, להורים וילדים, מורכבות מול מורכבות מלמדת אותי המון על העולם, על חברים ועל עצמי.