יום ראשון, 14 באפריל 2019

למידה מבוססת מקום - למידה במרחב החוץ כיתתי


אני אוהבת לטייל, אני אוהבת לשוטט, אני אוהבת לחקור רחובות תחת רגליי,
אני מוצאת עת עצמי מסתובבת שעות ארוכות בערים בחו"ל, בתל אביב, בירושלים, בטבע.
מחפשת אחר המוכר, מחפשת אחר הזר, מחפשת את עצמי ואת כל מה שאינני.

יש אינסוף אפשרויות למידה במרחבים שסובבים אותנו, אנחנו רק צריכות/ים להתבונן ולשאול שאלות. למידה היא תהליך מגוון ואני יכולה להחליט כיצד להשתמש בסביה על מנת ללמוד בה וממנה.
מהי בעצם למידה במרחב?
למידה במרחב היא למידה שמשתמשת בכל מה שמסביבנו על מנת לייצר חווית למידה והזדמנויות למידה. יש בה כמה מאפיינים חשובים – זמינות, מיידיות, סקרנות, מוכרות וזרות.
בעולם שלנו היום, ניתן לייצר למידה דומה באופן טכנולוגי (אתרים של מוזיאונים, כלי גוגל השונים, אתרי קניות, אפליקציות ייעודיות ועוד; אך זו למידה שונה לגמרי, ועליה אכתוב פוסט שונה).
ניתן לחבר בין למידה מבוססת מקום לכלים טכנולוגיים – בעיקר דרך מישחוק תהליכי למידה, כאשר ישנן היום כמה פלטפורמות נהדרות למשחקי מצא את המטמון ומשחקי רמזים במרחב שגורמים ללומדים לנוע בין נקודות שונות, דרך חידות /מפה/ אחר ולגלות מידע.
לדוגמה – סיור בזכרון יעקב, בין האתרים החשובים, והגעה מנקודה לנקודה ע"י חידה.
סיור בשדרות רוטשילד, בין מבנים שונים ואיסוף מידע עליהם.
** המישחוק אפשרי גם ללא הטכנולוגיה (:

היתרונות כפי שאני חווה אותן:

1. למידה בלתי אמצעית – הכל מסביב, הכל קיים
2. למידה הקשרית – מתפתחת הבנה שהמציאות היא רובד על רובד וכך גם הלמידה
3. הקשרי – ברמת הזכרון החזותי – האזור הפיסי קרוב לילדים ולכן נוכח באופן מתמשך
4. מייצר הזדמנויות – כאשר אני נכנסת לספרייה ומעבירה שיעור שפה יש בחוויה אלמנט שמייצר מוטיבציה.
5. שינוי setting  - עצם הלמידה במקום שונה משנה התנהלות של כיתה ושל לומדות/ים בתוכה.
6. פוטנציאל להשתתפות במרחב הקהילתי בו אנו חיות, מתוך תפיסה שחינוך לאקטיביזם ולמודעות חייב להיעשות ע"י תנועה לומדת במרחב.
7. חשיפה למקומות ולנקודת מבט על המרחב הקרוב אלינו.

אז מה עושות?
חושבות על מטרות שרלוונטיות למרחב שמסביבנו ובונות למידה של שעה או שעתיים תלויות במרחב החיצוני, בהתייחס לשני צירים:





קריאה נוספת:




אשמח לענות לכל שאלה (:



כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון ©





יום חמישי, 28 במרץ 2019

בחירות - שיעורי מעורבות ביקורתית - הכנסת העולם לכיתה

כולנו חשופות וחשופים למערכת בחירות אמוציונלית, שעוברת את גבול הטעם הטוב. מערכת הבחירות הנוכחית היא הליך דמוקרטי, אך היא מלאה בהתנהגויות שחלקן על גבול הא-חברתיות.

מעלה כמה דוגמאות לשיעורים שניתן לעשות בכיתה, התכנים מתאימים מכיתה ו' ומעלה, עד האקדמיה.

הקרנת הקליפ של מפלגת "הימין החדש" ושיח על:
מהי דמוקרטיה? 
הפרדת רשויות וחשיבותה
דמות האישה וייצוגה - פמיניסטי? 



שלוש יוזמות לניקוי השיח האלים - חשיפת הילדים אליהם ושיח על החשיבות של שיח מכבד.
ממליצה לחבר לתכנים שעולים בכל כיתה לאורך השנה.




יוזמי אמנת השיח - אמנה של ארגונים מהמגזר השלישי והעסקי לשיח נקי יותר - האם מצליח לנו?
מה הדוגמה שנותנים הפוליטיקאים?



שימוש בחומרים המעולים של הספריה הלאומית:




כלל תשדירי תעמולת הבחירות - מהי תעמולה? האם תעמולה היא דמוקרטית? מה אני חושבת על הסירטונים? (אני = ילדי הכיתה), האם כלי דמוקרטי יכול להיות לא דמוקרטי?



מקווה שיהיה שיח פורה,
כמובן שניתן להרחיב ולצאת מקונספט השיח לכתיבת טענה, עיצוב כרזה, משחק בעקבות הדיונים ולשמוע את הדעות וההצעות של ילדי וילדות הכיתה.

שרון.

עבודה על מיומנויות חברתיות - פוסט מאגד - 25 משחקים ואפשרויות עבודה על הנושא

כנשות ואנשי חינוך, מנתחי התנהגות ונשות/ אנשי טיפול אנו עובדות רבות עם ילדים בגילאי גן, בי"ס יסודי ונוער על יכולות ומיומנויות חברתיות.
על מנת להצליח יש לשלב-

ביסוס הבנה: עבודה נרטיבית, שילוב סיפורים חברתיים, ניתוח סיטואציות, שיקוף, עבודה על פתרון בעיות ועוד.
תרגול: עבודה דרך משחקים או תנועה או כל מרחב אחר בו הילדים מתנסים במשהו פיסית - ביצועית ודרך ההתנסות מפחיתים התנהגות לא רצויה ומגבירים התנהגות רצויה, לדוגמה: מגבירים איפוק והמתנה, מפחיתים התפרצויות.
תמיכה: שימוש בסדרות חברתיות, פיתוח (TOM (theory of mind, עבודה מתמשכת מחוץ לסטינג ההתערבות - גם במרחב הגן/ כיתה/ בית.
שימוש במשחק סימבולי ומשחקי דמיון לביסוס התנהגויות.
שילוב תומך של טיפול רגשי אם יש צורך.

יש לבנות תכנית מותאמת לכל ילד/ה ולכ קבוצה, בהתאמה לצרכי החברים, לגיל ולרמת ההבנה והמסוגלות.

להלן פוסטים מפורטים בתחום לפי נושאים, ליחצו על השם וייפתח הפוסט המלא:







תיהנו (: ואם יש משהו שתרצו שאוסיף לפוסט, עם קרדיט לכן/ם - בשמחה.

שרון



כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון ©

יום שלישי, 26 בפברואר 2019

טיפקס - ביקורת חברתית - שיר, קצב ושיעור שפה וחינוך

בפוסט זה אציג שימוש בשיר של טיפקס בו השתמשתי בכיתה כבסיס לשיעור שפה; ניתן להשתמש בשיר למטרות שפה ולמטרות חברתיות;
המטרות שלי בשימוש בשירים הן:
1. פיתוח הקשבה ביקורתית – המילים שמעבר למוסיקה ולקצב
2. חשיפה לתפיסות חיים ולמציאות שאינה בהכרח של התלמידות/ים שלנו
3. הבנת שפה שירית שכוללת כפל משמעות, שפה מרומזת, מטאפורות ועוד
4. חשיבה על מצבים
5. חשיפה למוסיקאים שאינם מכירו/תים

השיר עליו עבדנו הוא – "אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון"
שיר זה נכתב בשנת 1993, אך הוא רלוונטי גם ב -2019. הוא נכתב על לחן של שיר מרוקאי של להקת שפתיים. מטרת השיר היא להביע מחאה על פערי המעמדות ועל מצוקות חברתיות.

השמעתי לכיתה את השיר ושאלתי אותם מה התחושות שהוא מעורר בהם; לאחר מכן הקשבנו לשיר והילדים ניסו להבין את המילים ולהבין את המשמעות. שוחחנו על הפער בין המוסיקה הקצבית לביקורת בשיר, שיש להבינה, מפני שהיא כתובה בצורה מעט מורכבת.



לאחר מכן התמקדנו בשורות מסוימות:

"חיים בתוך שמיכה 
ליד רמזור 
מתחת איזה קו "

עלו שאלות רבות – מי חי בתוך שמיכה? איזה קו? (קו העוני), האם אנחנו שמות לב לאנשים שחיים בחוץ?

"יש מדינה שמתחבאת מתחת איזה קו 
אה ווה ווה ווה 
ויש סטטיסטיקה 
שנכתבה 
בתוך נייר עיתון"

מה הקשר בין אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון לסטטיסטיקה? למה המדינה מתחבאת? (עסקנו במושג סטטיסטיקה של נותנים חברתיים וכלכליים, עסקנו בכתבות חברתיות ובתפיסת השינוי, דיברנו על אנשים שאין להם...).

"ליד הים יש אנשים קופצים מבניינים.
אה ווה ווה ווה 
סיפרו על זה בדיחה"

למה אנחנו מספרות/ים בדיחות על דברים מורכבים? מה קורה ברשת החברתית שגורם לנו להפוך דברים לסיפור של ההמון?
שוחחנו על המילים – "בתוך" ו"ליד" ועל המציאות שאנו חיים בה, אך חלקים ממנה מתקיימים לידינו, ואולי לכן לא נוצר בהם שינוי.

המשכנו לשיעור בנושא ריבודיות החברה הישראלית, נושא שניתן לפתח בהתאם לגיל הילדים ולמטרות הפדגוגיות שמתאימות לכן/ם.

ניתן לקרוא עוד על השיר במגזין "תרבות"

להרחבת הנושא לכיתות הגבוהות - ח' עד אינסוף, השיר "קו העוני" שמלווה את הסדרה המשובחת "מעברות" של "כאן - תאגיד השידור".



ומבט קומי (?) של "לול"


בשבוע הבא אעלה מערך לשימוש בשיר נוסף של טיפקס שעוסק במרכז ופריפריה;
אם אתן רוצות שהתכנים יגעו אליכן, הירשמו לבלוג.

אני זמינה לשאלות, תיהנו (: שרון


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי רמון

יום שלישי, 4 בדצמבר 2018

שימוש בסרטים ללמידה - תפיסתית, חברתית, תפקידית, מנהיגותית - כתנאי ללמידה

אני עובדת כמחנכת מזה שש שנים; לפני כן עבדתי במקומות שונים בארץ ובעולם בתחומים שונים של פיתוח למידה והדרכה; השילוב של מידע חזותי רלוונטי מאפשר יצירת הקשרים יישומיים.
המטרה שלי היא לגרום לילדים / אנשים לשמוח/ להינות בלמידה; הנאה = בסיס למוטיבציה. אני רוצה להציע לכן-ם שימוש בסרטים ליצירת תמונת עולם, לשיח חברתי ורגשי.

שחקי שחקי על החלומות, 
זו אני החולם שח. 
שחקי כי באדם אאמין, 
כי עודני מאמין בך. 

כי עוד נפשי דרור שואפת, 
לא מכרתיה לעגל פז, 
כי עוד אאמין באדם, 
גם ברוחו, רוח עז. 
שחקי כי גם ברעות אאמין, 
אאמין, כי עוד אמצא לב, 
לב תקוותי גם תקוותיו, 
יחוש אושר, יבין כאב.

טשרניחובסקי

סרטים הם מציאות חלופית לשעה וחצי - שעתיים. סרטים טובים הולכים איתנו יד ביד, שוזרים פסים על ליבנו.
סרטים הם שפה ויזואלית (טקסט גרפי) שיכולה לסייע לנו לדבר על נושאים שונים:
סוגיות חברתיות
היבטים רגשיים
תופעות סוציולוגיות, ועוד.

                  על שימוש בסדרות ללמידה מתמטית.

הפוסט מתמקד בכמה דוגמאות לשימוש בסרטים ללמידה, שיח ורפלקציה חברתית - רגשית.

היתרון בצפייה בסרט היא הכניסה לעולם דמיוני (גם אם מבוסס על סיפור אמיתי), בה גלומות:
1. היכולת להזדהות עם השחקנים
2. היכולת להביט על סיטואציה מהצד(ולהכיר /להזדהות /לבקר / לתהות)
3. להתעצבן / להתאהב / לכעוס / לצחוק 
4. היכולת להיות בריחוק אל מול נושא מורכב / מכאיב / חדש
5. יכולת התפקסות על נרטיב בזמן קצר, אך בצורה עגולה והוליסטית

להלן כמה דוגמאות:
הסרט מקפרלנד - סרט שמתאים מכיתה ו' עד 99, מתאים לבתי ספר, צבא וארגונים; עוסק בקבלת החלטת, הצבת מטרות, התמדה (אפרופו העיסוק ב- GRIT), התמודדות עם קשיים, ובעיניי בשאלה החשובה מכולן - מה מוביל אותנו?


אני סאם - סרט שמתאים מכיתה ו' (בוגרת) - שילוב אנשים אם מוגבלויות בחברה, אהבה בין הורים לילדים, גמישות מחשבתית






בכיתה - הפער בין סטריאוטיפ והחיים - ממליצה לא להראות את כל הסרט, אלא רק את הקטע - יותר מתאים בבית הספר
ארגון שנותן שירות - הפער בין הקונה ה"אידיאלית" לקונה שנכנסה - אינספור שאלות מוסריות
סצנת החנות באשה יפה

התמקצעות - רמת החשיבות של מקצוענות בתפקידים מסוימים היא כ"כ קריטית, להלן דוגמה מעולה, בסרט The call
מראים לנו את חשיבות טלפנית המשטרה כאשת מקצוע; ניתן לדבר גם על חוסן, תחושת מסוגלות, בטחון במקום העבודה, תמיכת האחראים ועוד;
מתאים מאוד לצבא ולגילאים מבוגרים



מנהיגות - 
המאמן קרטר 
חיילי צעצוע
רובין הוד (עם קווין קוסטנר) - אצלנו עלו נושאים של  - שיוויון, שיוויון חברתי, יחסים בין גברים לנשים, החפצה ועוד.
לב אמיץ - ניתן להשתמש בסצנות ספציפיות - 


בהצלחה, ואשמח לענות על כל שאלה.


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי - רמון
השימוש בתכנים בכפוף לשיקול הדעת של המשתמשות/ים, בהתאם לילדים בכיתה / לאוכלוסייה / ארגון


יום שלישי, 23 באוקטובר 2018

שימוש בסדרות לפיתוח שפה מתמטית

לכל מקצוע יש שפה מקצועית משלו. על מנת לפתח את היכולת המתמטית / מדעית/ תנ"כית וכו' עלינו להרגיל את הילדות/ים להשתמש במושגים של אותה שפה, להבין את השפה, לחשוב במושגים ובאופנים שרלוונטיים לשפה.
במתמטיקה ישנם שני אלמנטים שמצטרפים לשפה המתמטית-
הבנת הנקרא / הנשמע בעברית
"חרדת מתמטיקה" / לחץ ממתמטיקה


אני אוהבת להשתמש בסדרות על מנת לתרגל את הילדים במציאת:
מושגים מתמטיים
הגדרות
שאלות שהם לא מכירים
ערעור על הנחות יסוד
ועוד

אני מטרימה את הפרק בו אנחנו צופות/ים לחומר הנלמד ולרמת הכיתה;
לאחר שילדי הכיתה צופים בפרק וכותבים במחברות רשימת מושגים / שאלות/ תובנות /אחר
אנחנו מנהלות בכיתה דיון על הממצאים, ובכיתות גבוהות ממיינות מושגים / ממציאות/ים חידות / פותרות/ים חידות רלוונטיות.

להלן כמה תכניות נפלאות למתמטיקה:

אבודים בריבוע - 



חשבון פשוט - ותיקה אך רלוונטית - 

החפרנים - סדרה עם המון עובדות והקשרים, פרקים מסוימים מתוכה רלוונטיים - 



שוסטר ושוסטר - ישנם פרקים שעוסקים במדע, מתמטיקה ועוד - 



בפוסט הזה תוכלו לקרוא עוד על שימוש בסדרות ללמידה  

אם יש לכן עוד סדרות  מתמטיות - כיתבו בתגובות ואוסיף עם קרדיט.
בפוסט הבא אתן לינקים לתכניות בנושא מדע.


תיהנו, ואני זמינה לשאלות (:


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי רמון ולבלוג "חינוך גמיש" ©