טיפקס - ביקורת חברתית - שיר, קצב ושיעור שפה וחינוך

בפוסט זה אציג שימוש בשיר של טיפקס בו השתמשתי בכיתה כבסיס לשיעור שפה; ניתן להשתמש בשיר למטרות שפה ולמטרות חברתיות;

המטרות שלי בשימוש בשירים הן:

1. פיתוח הקשבה ביקורתית – המילים שמעבר למוסיקה ולקצב

2. חשיפה לתפיסות חיים ולמציאות שאינה בהכרח של התלמידות/ים שלנו

3. הבנת שפה שירית שכוללת כפל משמעות, שפה מרומזת, מטאפורות ועוד

4. חשיבה על מצבים

5. חשיפה למוסיקאים שאינם מכירו/תים

השיר עליו עבדנו הוא – "אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון"

שיר זה נכתב בשנת 1993, אך הוא רלוונטי גם ב -2019. הוא נכתב על לחן של שיר מרוקאי של להקת שפתיים. מטרת השיר היא להביע מחאה על פערי המעמדות ועל מצוקות חברתיות.

השמעתי לכיתה את השיר ושאלתי אותם מה התחושות שהוא מעורר בהם; לאחר מכן הקשבנו לשיר והילדים ניסו להבין את המילים ולהבין את המשמעות. שוחחנו על הפער בין המוסיקה הקצבית לביקורת בשיר, שיש להבינה, מפני שהיא כתובה בצורה מעט מורכבת.

לאחר מכן התמקדנו בשורות מסוימות:

"חיים בתוך שמיכה 

ליד רמזור 

מתחת איזה קו "

עלו שאלות רבות – מי חי בתוך שמיכה? איזה קו? (קו העוני), האם אנחנו שמות לב לאנשים שחיים בחוץ?

"יש מדינה שמתחבאת מתחת איזה קו 

אה ווה ווה ווה 

ויש סטטיסטיקה 

שנכתבה 

בתוך נייר עיתון"

מה הקשר בין אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון לסטטיסטיקה? למה המדינה מתחבאת? (עסקנו במושג סטטיסטיקה של נותנים חברתיים וכלכליים, עסקנו בכתבות חברתיות ובתפיסת השינוי, דיברנו על אנשים שאין להם...).

"ליד הים יש אנשים קופצים מבניינים.

אה ווה ווה ווה 

סיפרו על זה בדיחה"

למה אנחנו מספרות/ים בדיחות על דברים מורכבים? מה קורה ברשת החברתית שגורם לנו להפוך דברים לסיפור של ההמון?

שוחחנו על המילים – "בתוך" ו"ליד" ועל המציאות שאנו חיים בה, אך חלקים ממנה מתקיימים לידינו, ואולי לכן לא נוצר בהם שינוי.

המשכנו לשיעור בנושא ריבודיות החברה הישראלית, נושא שניתן לפתח בהתאם לגיל הילדים ולמטרות הפדגוגיות שמתאימות לכן/ם.

ניתן לקרוא עוד על השיר במגזין "תרבות"

להרחבת הנושא לכיתות הגבוהות - ח' עד אינסוף, השיר "קו העוני" שמלווה את הסדרה המשובחת "מעברות" של "כאן - תאגיד השידור".

ומבט קומי (?) של "לול"

בשבוע הבא אעלה מערך לשימוש בשיר נוסף של טיפקס שעוסק במרכז ופריפריה;

אם אתן רוצות שהתכנים יגעו אליכן, הירשמו לבלוג.

אני זמינה לשאלות, תיהנו (: שרון

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי רמון