יום רביעי, 14 בספטמבר 2016

לוחות חיזוקים (אסימונים)- יתרונות ונקודות למחשבה

לוחות אסימונים, לוחות חיזוקים, לוחות ניהול כיתה- הפכו בשנים האחרונות לכלי שכיח וקל לשימוש בכיתות רבות, בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד.

כלי לוח האסימונים (לוחות חיזוק) הם כלי מעולם ניתוח ההתנהגות היישומי והוא כלי שבשל נראותו, קלות השימוש בו וההבנה שלו הפך להיות סוג של "קביים" לעבודה על ההתנהגות בכיתה או על מטרות אחרות.

ניתן לבנות לוחות חיזוק לקהלים בחלוקה שונה:
לילד/ למספר ילדים/ לכיתה כולה/ לקבוצות בכיתה.

את הלוחות ניתן לבנות על התנהגות יחידה- ישיבה/ עבודה עצמאית/ ישיבה ללא דיבור/ אחר או על מגוון התנהגויות. ניתן להכיל על משימות תפקודיות, על השתתפות, על עזרה לחבר- ובקיצור על כל התנהגות שאנו רוצות להגביר, דהיינו על התנהגות חיובית (ופחות על אי ביצוע התנהגות שלילית).

את הבנייה של הלוח עצמו אפשר לבנות כלוח פשוט- טבלה למילוי מדבקות, כמסלול שבסופו פרס גדול (מסלול רכבת, טיפוס על הר, מעבר בין כוכבים, ועוד כיד הדמיון הטובה), כחוברת נצברת ועוד- תלוי ילד/ משימה ומורכבות השימוש.

לוחות ברמה גבוהה יותר יכולים להכיל סוגי "עזרות" כלליים או אישיים, לדוגמא:
כרטיס- עזרה מחבר, חמש דקות בחוץ, זמן ספר, אכילת פרי ועוד.

אל מול היתרונות, אני רוצה להאיר נקודה חשובה- על אף הקלות בשימוש והרצון של מחנכות רבות להשתמש בכלי הזה הוא לא מתאים לכל ילד/ה או לכל כיתה; בהדגשה אומר שעדיף לא להשתמש בו כ"קביים" שלא לצורך, ובעיקר לא להפוך אותו לכלי שבלעדיו הכיתה לא תצליח לתפקד.

ביחרו לעצמכן (בעיקר בחינוך הרגיל) מטרות ממוקדות לשימוש בו, במידה והוא מוצא חן בעיניכן, ובחינוך המיוחד בחנו מתי כדאי להשתמש בו ומתי בכלי ניהול אחרים. בידקו אילו ילדים יכולים להתנהל ללא לוח החיזוקים ואפשרו להם התנהלות עצמאית יותר בעולם.

במידה ואתן עובדות על התנהגות בכיתה ומשתמשות בלוח חיזוקים של קבוצות שימו לב מה השפעה על המרקם והדינמיקות החברתיות בכיתה, על התחרותיות ושיתוף הפעולה ועל הזמן הנכון להדהות את השימוש באמצעי חיצוני ויזואלי לשליטה בכיתה באופן אחר.

בהצלחה, ואני כאן לכל שאלה.


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

הכנסת טקסטים מאתגרים לשגרת לימוד השפה, כיתות ו' עד תיכון

השנה, כחלק מלימודי השפה של כיתה ו' החלטתי לשלב כל שבוע מאמר/ כתבה/ שיר מאתגר.
ההגדרות לטקסט מאתגר הן:
לא מתכנית הלימודים, ברמה של לפחות כיתה ט', בעל קשר לאירוע אקטואלי ובעל הקשר פדגוגי (זה החלק הקל שכן ניתן להחיל המון נושאים על טקסטים שונים).

השבוע בחרתי במאמר מעולה של דרור פויר שפורסם ב"גלובס"- פוקימון בליינד.



לשם המשימה עבדנו שיעור כפול; להלן מבנה השיעור:

1. קריאה אישית את הטקסט- 20 דקות; תוך סימון מילים קשות, מילות שאלה(נעשתה הקנייה/ תזכורת לפני קריאת הטקסט).
כתיבת תמצית פסקה ליד כל פסקה (תמצית קצרה שמחליפה את הטקסט, קדם סיכום, פוסט משפט מפתח/ תיאור ארוך של פסקה).
2. דיון בקבוצה על הטקסט- מה הבנו, מה חשבנו- יישור קו/ העלאת דילמות.
3. במילה אחת תיאור הרגש עם קבלת הטקסט; מספר מילים שעלו בכיתה: אתגר, לחץ, עניין, משעמם כי לא מובן, אחר, ארוך, כיף.
4. דיון בכיתה-
בהתחלה הילדים סיפרו על מה הטקסט- אני רשמתי מיפוי טקסט (תרשים זרימה).
5. ניתוח החלקים, דיון על הקשר לחיים שלנו ודוגמאות.
6. מעבר פסקות וסיכום, תוך העלאת דעות אישיות – ראו צילומים על מנת להבין את מורכבות הטקסט והמסר- איך ניתן להבין את ה"אחר".

** חשוב מאוד להבהיר ולהסביר בתחילת השיעור- זה בסדר לא להבין הכל. מטרת הטקסט היא להתעמת עם טקסט "של גדולים"/ מורכב/ אחר.

אני עברתי שיעור מרתק יחד עם הילדים. התהליכים של הגישה לטקסט היו שונים, הדילמות ברמה אחרת, סוג השאלות ששאלתי היה אחר, וכן התובנה שהילדים מתקשים לענות על- תגדירו מטרת על/ תגדירו מושג וכד' ללא דוגמאות (ועל כך אכתוב פוסט נפרד שיעסוק בסוג השאלות שאנו שואלות ואופן החשיבה שאנו מפתחות). לאחר שהבנתי שקיים פער, לאחר שיעור השפה התמקדתי בסוג שאלות זה ושמתי לעצמי מטרה לפתח את תפיסת המושג וההסבר שלו.

הטקסט מתאים החל מכיתה ו' עם הדרכה ועד י"ב, כאשר בכל כיתה ניתן להתאים את רמת הדיון  ואת ההקשרים המתאימים.

הנושאים שבחרתי לעסוק בהם הם:
"אחרות"
בנעליי האחר
Theory of mind
מה מייחד אותנו
איך ניתן להבין בעיות של אחרים.





כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©





יום חמישי, 1 בספטמבר 2016

שיעור שפה, דלת לפתיחת שנה

לפני מספר חודשים נתקלתי בשיר מקסים וכל כך נכון מבחינה אנושית ולכן מבחינה חינוכית; שם השיר "דלת".
אני מתכוונת להשתמש בשיר בשיעור שפה ראשון תוך חלוקת השיעור לשני חלקים- פדגוגי ורגשי:

החלק הפדגוגי יעסוק במספר היבטים:
1. הסימבוליקה של הדלת.
2. הפנימי והחיצוני בשיר, בהקשר לדלת- להיכנס לגלות, לצאת לחפש, לפתוח מה שסגר (פנימי או חיצוני) ועוד.
3. לכתוב איזו דלתות יש בתוכנו- כפסקת ביטוי.


החלק שני- רגשי-
1. כל אחת וכל אחד יכתבו אילו סוגי דלתות יש בהם ואלו דלתות הם רוצים לפתוח השנה.
2. נערוך דיון בסוגי הדלתות בבית הספר ובבית וחשיבותן.
3. אסביר את התפיסה שלי בנוגע לדלת פתוחה (בית אחרון).
4. כל אחת וכל אחד יציירו את הדלת שהם בוחרים על מילים רלוונטיות עבורן (אסוציאטיביות או לאחר מחשבה על נושא מסוים).

דלת / עידית ברק

"אדם זקוק לפחות לדלת אחת
לפתוח את מה שסגר
להיכנס כדי לגלות
לצאת בשביל לחפש
לסגור על מנת להניח

אדם זקוק לדלת אחת
לתלות עליה שלט
לקרוא לה בשם

אדם זקוק לדלת
כדי שיוכל לנקוש עליה ביד רכה
לשמוע מישהו בצידה השני
עונה לו: יבוא"
עונה לה: תבוא (תוספת מגדרית שלי).

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©