שיפור קשב ותרגול בתנועה

נושא התמודדות ילדים עם בעיות קשב (מסיבות שונות ומשונות) עם חיי הכיתה מרתקים אותי, בהיבט ההדדי של יחסי מורה- תלמיד/ה, חווית הלמידה, החוויות החברתיות, תחושת המסוגלות והערך העצמי והחוויה הרגשית.
אני מאמינה בגמישות רבה שנדרשת מהמורות ותלויה במתן כלים ואסטרטגיות לילדים עצמם.

קראתי לאחרונה מאמר* נחמד על ילדים עם הפרעות קשב, שטען, בין דברים נוספים, כי ההוראה לילדים עם בעיות קשב- לשבת! להקשיב! וכד' גורמת להשקעת אנרגיה עצומה בישיבה עצמה במקום במשימות לימודיות, והוא חיזק אצלי את התחושה שיש לעבוד עם ילדים דרך תנועה על חיזוק קשב ועל שילוב תנועה ומשימות לימודיות.

בפוסט זה אני רוצה להציג ארבעה משחקים תנועתיים פשוטים, שניתן ליישם בכל גן/ כיתה/ בית/ חצר. המשחקים עובדים על  הקשבה, מיקוד קשב, ושילוב עשייה מחד וקשב לימודי ביצועי:

1. ידע בתנועה- משחק "בלונים באוויר" - כל ילד/ה מקבלים בלון ועליהם להשאירו באוויר ע"י איברי הגוף השונים.
אסור לגעת בבלונים של חברים לא בכדי "לעזור" ולא בשביל לחטוף.
המורה שואלת תוך כדי הפעולה שאלות או נותנת משימות, לדוגמא:
- שיר- כמה זה 3+ 39
- שמוליק- מה שם עיר הבירה של סין?
- גיל, רון ואור- להקפיץ רק עם הברכיים.
ועוד.
המטרה היא לתת זמן משחק עם חוקים ברורים ולייצר את הצורך בהקשבה וביצוע פעולה/ חישוב/ שליפה פשוטה או הקשבה של שינוי הוראה וכד'.
יש להתאים את רמת ההוראה/ חישוב/ שליפה לילד.
ילד/ה עם קושי רב בקשב נתחיל בשינוי הוראה, ועם הזמן והשיפור נבקש חישובים/ שליפה משימות מורכבות ועוד.

2. מסלול מכשולים עם משימה מתמשכת-
לבנות משפט מבולבל או להרכיב תמונות לסיפור או לבנות סיפור עם פיסקאות וכל משימה לימודית מתמשכת שנבנית בהדרגה.
נותנים לילד חלק אחד מהפאזל/ תמונות/ חלק ממבנה/ אחר ובכל פעם שמסיימים חלק מהמסלול או את כולו ולפני התחלה נוספת מקבלים או לוקחים באופן עצמאי את החלק הבא.

אם אין אפשרות לבנות מסלול מכשולים ניתן לתת אביזר- כדורסל/ חשוק/ חבל/ אחר ולתת לילדים משימה- לכדרר/ ללכת ולכדרר/ לסובב וכו', כאשר המורה קוראת חלק ראשון, כולם צריכים לרוץ ולקחת אותו וכך הלאה ומי שמסיים לבנות ראשון את הפאזל/ משימה/ משפט/ סיפור מנצח.

המשימה דורשת התמדה וארגון לצד קשב.

3. שיווי משקל- שיווי משקל דורש ריכוז, קואורדינציה, תיאום גופני ובטחון עצמי; שילוב של משימה לימודית בזמן של משימות שיווי משקל גורמת למוח לתאם בין חלקים שונים ולהתפתחות **.
אני ממליצה לאתר משימות שיווי משקל- הליכה על ספסל/ קורה, קפיצות על רגל אחת, ללכת על חבל פרוש בצורות שונות, להדביק סימנים על הרצפה וללכת רק עליהם/ ביניהם.
תוך כדי התנועה החופשית של הילדות-ים לפי ההוראה ניתן לשאול שאלות/ חידות ולסמן מי עונה מהר, לשאול עם ציון שם ספציפי, מתן משימות-
כל מי ששמו מתחיל ב-X שיאסוף כדור/ בלון/ אחר וימשיך במשימה/ יחל משימה אחרת.

פעילות זו יוצרת רצף הקשבה, שיפור יציבה ושיווי משקל ועבודה במרחב בלי להפריע לחברים.


4. משחק סקירה מהירה- מומלץ מאוד- להלן לינק להסבר לו הקדשתי פוסט שלם:
http://flexibleducation.blogspot.co.il/2015/04/blog-post_29.html

המאמרים המוזכרים:
* קשב: http://www.npr.org/sections/ed/2015/05/14/404959284/fidgeting-may-help-concentration-for-students-with-adhd

** מוח ותנועה: http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3583606,00.html

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

ללמוד לומר לא, וחשוב מזה, ללמוד להקשיב ללא

בחודש האחרון אני מוצאת את עצמי עוסקת בכיתה (כיתה ב') בנושאים שקשורים מחד לחיזוק האינדיווידואל ומאידך להתנהגויות מקובלות בחברה. באמצע כיתה ב' לערך היחסים החברתיים מתחילים להשתנות, ווודאי ישתנו שוב בכיתה ג' שהינה כיתה מורכבת בהיבט הלימודי - חברתי.

בתוך מקבץ הנושאים שמעסיקים את הכיתה אני עובדת על נושא ה- לא.

ילדות-ים רבים חונכו בגן ולמדו לומר את המשפט "לא נעים לי"; ילדים-ות רבים חונכו להיות נחמדים לסביבה ולא אסרטיביים, לעיתים מחשש הורי או חינוכי מפני תוקפנות, ולעיתים מסיבות אחרות; ילדים וילדות חוששים לעיתים לא להיות "מגניבים" או חלק מהחבורה ועוד.

מן הצד השני ישנם ילדים שלא שומעים את המילה לא או בוחרים שלא להקשיב לה. ילדים אלו חושבים, או שמא התרגלו, להיות בצד החזק יותר והם מתעלמים מאמירה מפורשת של חבר/ה  במהלך משחק או אינטרקציה חברתית או לימודית אחרת.

אני עובדת עם הכיתה במספר מישורים מקבילים, מתוך אמונה שהם ישלימו לילדים תמונה שלמה, תמונה המורכבת מהבנה של הסיטואציה ואמירת לא, הקשבה והיענות לאחר/ת וכן, גם חשש מפני ענישה באם יווצר צורך (יש לציין שכיתתי כמעט ולא נתקלה בענישה בשל שתי סיבות- אני מאמינה יודעת שיש פרקטיקות איכותיות יותר להתנהגות ואלמנטים אחרים ממלאים את הצורך).

1. המישור התפיסתי- נרטיבי- 

ערכנו מספר שיחות וסימולציות שהתמקדו ב- איך אני ארגיש בסיטואציה- על מנת להבהיר שכאשר מישהי או מישהו אומרת לא, הכוונה היא לא.

לא "אולי", לא "אני אחשוב על זה" לא תחליט/י את/ה".

הדגשתי את ההבנה שאם בגילאים מבוגרים יותר מישהי/ו אומרים לנו לא ואנו בוחרים להתעלם עשויות להיות לכך השלכות חמורות, ונתתי דוגמאות שמתאימות לכיתה ב'.

2. המישור הגופני- פרטי-

נושא הגוף מלווה אותנו החל מכיתה א' בהיבטים של פרטיות, מוגנות, נוחות ומחרב אישי.

אני פועלת עם הכיתה במשחקים, דרך שיחות, במשחקי תנועה הדדיים- בהן הילדים מתקרבים/ מתרקחים והם שולטים במצב ודרך שירים או כתיבה איישת בשיעורים המוקדיםש לכישורי חיים.

בדרך כלל, אמירת לא קשורה לגוף- לאיך אומרים לא, למתי - משחק, הצקה, מגע, לתגובת החבר/ה שלא מקשיב/ה ועוד.

דרך השיח הקיים שהגוף שלנו הוא שלנו- אמירת ה"לא" מקבלת תוקף.

אני חושבת שהגוף הוא האלמנט הראשוני שילדים לומדים לשמור עליו ולכן חשוב להכניסו לשיח על אמירת לא.

3. הקשבה לאחר-

בשנה שעברה אב של אחת מילדות הכיתה התארח והסביר לילדים על שפת האני, ועל חשיבות השימוש בה בעת ריב.

החלטתי "לרדת" להבנה בסיסית ולקיים שיח על הקשבה לאחר.

על מנת שהשיח לא יישאר ברמת התיאוריה הכנסתי משחקי תפקידים ודרך תגובות הילדים דיברנו על חשיבות ההקשבה.

4. ללמד להגיד לא-

אני מאמינה שחובתנו לחנך את ילדינו האישיים ואת תלמידנו לומר לא.

לא סתם כשלא מתחשק להם משהו (למרות שגם זה בסדר), אלא אמירה חותכת כאשר מישהו עושה/ אומר להם משהו שלא נעים להם.

ללמד שאין צורך להתחשב באחרים/ות אם הם חצו קו אדום מבחינתנו.

לימוד זה הוא מורכב משום שאנחנו מחנכות/ים בגדול לנחמדות, הכלה, הבנה חברתית ועוד, ולפתע צריכים לעמוד איתנות/ים ולסרב.

במקביל יש לדעת כיצד לא לנצל זאת לרעה או בבחינת "זאב זאב".

השיח בנושא זה אינו עומד בפני עצמו, אך הוא אתגר חשוב מבחינתי מפני שהוא חורג מגבולות עצמי אל האחר ויכול להשפיע על התנהגות קבוצתית, התנהגות מול גורמים שליליים ועוד.

שני סירטונים מעולים להתייחסות:

סרטון של דנה נחום, מתאים מגיל ילדות - מדבר על נושא סופר חשוב - לתת נשיקה לסבתא- חובה? חייבים? או שמותר לומר לא? (ברור שמותר, ואף רצוי לומר גם לא, אם לא רוצים).

consent - simple as tea - הסכמה, כמו בא לך תה?
מתאים מגיל 11-12 והלאה.
נ.ב.
התייחסות למשפט השכיח בגנים "לא נעים לי" של ד"ר עדה בקר:

http://www.socialkid.co.il/2015/03/%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9F-%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%9C/

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון

משחקים לפיתוח שטף, הבנה והטמעת חומר (ניתן לבצע בכל מקצוע ובכל גיל)

ילדים נהנים לשחק. היתרון בכניסה למצב משחק הוא בכך שהוא מייצר מוטיבציה, מלמד דרך חזרות רבות והכל תוך כדי הנאה. משחק מאפשר הזדמנויות רבות ללמידה, וכאשר הסביבה תומכת, מעודדת ומא,גרת עולה הדימוי העצמי וההצלחות.
משחקים יכולים להוות את שלב ההקנייה, או שלבים שונים של תרגול; תמר טלשיר מדברת על "רבדים"- כאשר כל רובד נתמך על זה שלפניו והרחבות הרבדים נעשות דרך הקשרים.

מחקרים רבים הראו כי הקשר בין למידה ותנועה חיוני ב:

1. הקשר בין התנועה לפעולה- הזזת חפץ עם היד אצל תינוק, זריקת כדור והגעתו לחבר ועוד;
2. קריטי למיומנות לכיתה א'- פיתוח מיומנויות כגון-מוטוריקה, תיאום עין יד, חגורת כתפיים; מיומנויות חברתיות ועוד.
3. פיתוח מיומנוית דרך משחק- ריכוז, הקשבה, מעקב, סריקה ועוד; 
4. הטמעת חומר בשל מהירות התגובה והשליפה הנדרשת.

היתרון, לתפיסתי, במשחקים בכיתה הוא עצום ומתפרס על פני תחומים רבים- מוטיבציה, הקניה ותרגול, בטחון עצמי, התנסות, חברתיות ועוד.

 

חמשת המשחקים המוצעים בפוסט משתמשים במשחק על מנת לעבוד על הבנה, הקשבה, תרגול, שינון, שליפה, וחישוב/ חשיבה.

1. פעולות משלימות- כפל וחילוק

אני זורקת לכל תלמידה/ה כדור ואומרת תרגיל בכפל או בחילוק.

על הילד/ה להקשיב ולהחזיר לי את הכדור בתרגיל ההפוך- חילוק או כפל.

לדוגמא: שלוש כפול 40 שווה 120

הילד/ה יזרקו אליי את הכדור ויאמרו - 120 לחלק לשלוש שווה ארבעים, או 120 לחלק ל-40 שווה 3.

המשחק עובד על- הקשבה, הבנה וביצוע נכון.

כל מי שלא מצליח/ה יקבל סיבוב שני.

2. משחק חלוקת כמויות/ צורות/ אחר-

אני עובדת עם הכיתה כולה או עם קבוצות.

אני מבקשת מהם להתחלק באופן עצמאי לקבוצות שוות. 

מבקת להתחלק לקבוצות זוגיות/ אי זוגיות.

מבקשת להתחלק לקבוצות שמתחלקות ל-3,4,6,7, וכד'.

או כל חלוקה אחרת.

אני מבקשת מכל קבוצה לבנות- מצולע/ משולש/ עיגול/ אחר.

* ניתן לבנות קשרים כימיים, תא עם איברים ועוד.

במשחק זה ניתן לראות מי הילדים המארגנים, מי מבינים את ההוראות לעומק, למי יש יכולת תכנון וביצוע.

3. העברת כדור לסדרות-

העברת כדור בין ילדי הכיתה עם- סדרה עולה בהפרש X , סדרה יורדת, כפולת, תרגילי חיבור.

ניתן לשחק כל משחק של רצף- בניית משפטים, שמות מנהיגים, הסכמים במלחמת העולם השנייה, הטיות בלשון לפי שורשים וזמנים, ועוד.

4. מדביקים על כל ילד מספר-

א. הילדים רצים ואני מכריזה- 39+11 מי שהתוצאה שלו מתאימה אמור/ה לעצור.

ב. הילדים לא רואים מה מודבק עליהם- חברים לקבוצה (עד חמישה) מתאירם את המספר- זוגי/ אי זוגי, בין עשרת X ל- Y ועוד. אם לא מצליחים נותנים תרגיל, והילד/ה מגלים איזה מספר הם.

5. מיקוד בסריקה

מציירים עיגולים עם מספרים/ הגדרות/ אלמנטים על הרצפה ורצים, בהכרזת מספר/ אלמנט/ צורה כולם צריכים למצוא אותה/ אותם (ניתן לצייר כמה מאותו סוג).

מי שלא מצא/ הספיק- נפסל.

מיקוד בסריקה, זיהוי ומהירות תגובה וביצוע.

אשמח לענות לשאלות בתגובות לפוסט, בעמוד של "טוגי" בפייסבוק, בערוץ Yotube של טוגי, Twitter או  #togiletsplay באינסטגרם.

                                                   © כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ולטוגי